החתם סופר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:09, 25 באוקטובר 2009

הרב משה סופר (14 בספטמבר 1762 - 3 באוקטובר 1839), הידוע בכינוי החת"ם סופר (על שם ספרו חידושי תורת משה), ראש ישיבה ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה האורתודוקסית-יהודית.

חייו

החת"ם סופר נולד בפרנקפורט לרייזיל ושמואל בתקכ"ג. אביו היה סופר סתם, וממקצוע נגזר שם המשפחה. בגיל שש כבר למד תורה אצל רבי משולם זלמן חסיד. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הרב נתן אדלר בפרנקפורט - רב שנחשב לרבו המובהק, ואף שימש לו כתחליף לאב - ובגיל 13 כבר דרש בענייני הלכה. כמו כן למד גם אצל הרב פנחס הורוביץ מחבר ספר ההפלאה ואצל הרב טיבלי שייער במיינץ. חוץ מלימודיו התורניים למד גם מתמטיקה, אסטרונומיה והיסטוריה כללית. נסמך להוראה על ידי הרב נתן אדלר הכהן והרב מרדכי בנט.

החת"ם סופר נישא לשרה - בתו של ר' משה ידוויץ בפרוסניץ, ונעשה שם לראש ישיבה של העיר. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת 1794 משרת רבנות בעיר דרזניץ שבמורביה. בשנת תקנ"ח (1798) עבר למטרסדורף בהונגריה (כיום מטרסבורג באוסטריה), ושם היה רב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד.

בשנת 1803 התמנה לרב בפרשבורג (כיום ברטיסלאבה בירת סלובקיה), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה בהונגריה, שם הקים ישיבה גדולה שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם ל-500. הוא שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-36 שנה – עד יום מותו. בשנת 1812, 9 שנים אחרי שהגיע לפרשבורג מתה אשתו הראשונה, והוא נישא לשרה-סריל בתו האלמנה של רבי עקיבא איגר. חותנו זה העיד עליו שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו ותשובותיו היו מעין שכינה המדברת מתוך גרונו. מאישתו זו נולדו כל ילדיו, ארבעה בנים (אברהם-שמואל, שמעון, יוזפא, ויצחק לייב), ושבע בנות (הינדל, גיטל, ינטל, שמחה, רייכל, רייזל ואסתר). בשנת 1832 נפטרה שרה-סריל, ולאחר מספר שנים נשא החת"ס לאשה את אלמנתו של הרב צבי הירש הלר מאלט-אופן שבהונגריה.

לא רק תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו, גם תלמידי חכמים ידועים כמו הרב מרדכי בנט, רבי עקיבא איגר, רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי משה מינץ, ורבים אחרים העריצוהו וכיבדוהו. תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה, שימשו ברבנות בקהילות שונות ויהודים מקהילות רבות במרכז אירופה (אוסטריה, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה של ימינו) פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים. הוא נחשב לפוסק אחרון שניתן לסמוך עליו ולנהוג על פי פסקיו, ופסקיו התקבלו ללא שום ערעור בקהילות הונגריה. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל.

נפטר בכ"ה בתשרי בשנת ת"ר.

תקופת חייו של הרב החתם סופר על ציר הזמן
ציר הזמן

ארץ ישראל

לחת"ם סופר היה יחס מיוחד לארץ ישראל ולעליה בה. הוא הקביל את יישוב הארץ להנחת תפילין‏‏^[1]. בדרשותיו הוא כותב "כי הקרקע של ארץ ישראל יותר קדושה משמיים של חו"ל"‏‏^[2]. הוא סבר כי עם ישראל בכל מקום שהוא נמצא, עדיין בניו הם בני ארץ ישראל, ולכן אף בזמן הזה קיימת מצווה בכל עת לעלות לרגל לירושלים‏‏^[3], ואף מותר להקריב את קורבן פסח^[4].

בדרשתיו הוא כותב לציבור הרחב "...ואל תהיו משונאי ציון שאינם רוצים לשוב ובוחרים לישב תחת המלכיות מגאולתנו ופדות נפשנו..."‏‏^[5]. הוא פעל ליישוב ארץ ישראל, ואף תמך בתכניתו של הרב צבי הירש קלישר לחידוש הישוב באמצעות התיישבות רחבה.

לא רק את הציבור הרחב דירבן לעניין אלא גם את תלמידיו. כמה מתלמידיו עלו לארץ והקימו ויסדו את כולל בני הונגריה בירושלים. אנשי הכולל היו ממקימי פתח תקווה והיו בהם גם ממתנגדי הציונות המפורסמים (לדוגמה – הרב אברהם שאג-צוובנר).

התנגדותו לרפורמה

ימיו של החת"ם סופר היו ימי ביכורי האמנציפציה היהודית באירופה המערבית. בעקבותיה החל תהליך חילון והתחלה של תנועת רפורמה ביהדות. החת"ם סופר לא רק שלא שמח לקראת האמנציפאציה, אלא ראה בה פגע גדול ופיתוי שדרכם אך להרע ולהזיק: "..הצרה היא בהיפך, שהמלכות נותנת חירות לישראל ומגביהתם ומקרבתם והיא צרה גדולה מראשונה, שבעוונותינו הרבים כל מגמת ישראל אז להתקרב אל שרי מלוכה וללכת בחוקותיהם ולעזוב תורה ומצוות מרצונם. וזה נקרא שעבוד ולא עבדות. כי בני חורין הם מעבדות אך טומאת הארץ מושלת בהם..".

במעשיהם של הרפורמים ראה סכנה גדולה לקיומו של עם ישראל והובלה להתנצרות, ולכן תיקן את הסיסמה "חדש אסור מן התורה", שבמקור נאמרה על סוגיית איסור האכילה מהתבואה החדשה (שנקראת חדש) לפני שמניפים את העומר בבית המקדש. החת"ם סופר העניק לסיסמה זו משמעות מקורית - שכל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל אסור, אך ורק מפני שיש בו חידוש, וגם אם אינו סותר את התלמוד והפוסקים. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה. בהטפתו להגבהת החומות היה בין יוצרי האורתודוקסיה היהודית, ומחוללה הראשי.

למרות התנגדותו לשינוי בלבוש המסורתי ובסדרי התפילה, סבר שאפשר ללמוד גם לימודים כלליים אם הם באים אחרי לימוד התורה. בדרשתו בפרשבורג ב-1811 אמר "כי כל החכמות הם רקחות לתורה, והמה פתחים ושערים לה." הוא אישר הקמת בית ספר לצעירים יהודים ללימוד מלאכה וחקלאות.

ספריו

החת"ם סופר השאיר אחריו כ-100 כתבי יד, ביניהם הודפסו:

שו"ת חת"ם סופר (6 חלקים) – על שמו ועל שם ספריו האחרים נקרא ר' משה סופר החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
חת"ם סופר – חידושים על הש"ס.
תורת משה – פירוש על התורה.
הגדה של פסח עם פירושו, ועוד.
שירת משה – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
ספר זיכרון - ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה פרשבורג הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.

רבותיו ותלמידיו

רבותיו של החת"ם סופר היו:

תלמידיו של החת"ם סופר היו:

הכתב סופר (בנו)
ר' אריה מבייא
ר' הלל ליכטנשטיין (ר' הלל מקולומיא)
ר' משה שי"ק (המהר"ם שיק) רב קהילת חוסט בהונגריה
ר' דניאל פרוסטיץ
ר' חיים יוסף פולק
ר' שמעון צידן
ר' יעקב הירש יעבץ לוי
ר' אליעזר הורוביץ
ר' ישראל דוד מרגליות יפה
ד"ר אליעזר לוי
ר' מאיר אש
שמעון דייטש

צאצאי החת"ם סופר

צאצאיו של החת"ם סופר ירשו אותו ברבנות העיר פרשבורג ובראשות הישיבה שבה, עד שהקהילה הושמדה על ידי הנאצים בשואה. בנו, ר' אברהם שמואל בנימין (ה"כתב סופר") מילא את מקומו ברבנות בפרשבורג, ובנו ר' שמעון (ה"מכתב סופר") היה רב ואב בית דין בעיר קרקוב. בנו של ה"כתב סופר", ר' שמחה בונם סופר (ה"שבט סופר") ירש את אביו בראשות הקהילה והישיבה, ובנו, עקיבא סופר (ה"דעת סופר") ירש אותו, והיה הרביעי משושלת זו בתפקיד, בו כיהן עד 1939.

בתקופת כהונתו של ה"דעת סופר" בראשותה, צמחה ישיבת פרשבורג לממדים גדולים והייתה לישיבה הגדולה ביותר באוסטריה והונגריה. עם גבור האיומים של ממשל גרמניה על הפתרון הסופי ליהודי אירופה, עלה ה"דעת סופר" לארץ ישראל, ובה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג בירושלים. מאוחר יותר הצטרף אליו בנו הגדול רבי אברהם שמואל בנימין (ה"חשב סופר"), שהיה לימים הדור החמישי שעמד בראש הישיבה. עם פטירתו של ה"דעת סופר" בשנת תש"כ (1959) הסתיימה שושלת רבני פרשבורג מצאצאי החת"ם סופר.

בן נוסף של ה"כתב סופר", ר' שמעון סופר, כיהן כרב העיר ערלוי (Eger) בהונגריה ועמד בראש הישיבה שבה. לאחר השואה המשיך נכדו, ר' יוחנן סופר, האדמו"ר מערלוי, את שושלת רבני ערלוי, והקים את ישיבת ערלוי בקטמון שבירושלים. בנוסף לכך, הקים מכון להפצת ספרי החת"ם סופר, ואף רשת של מוסדות בכל רחבי העולם שבהם הוגים אלפי תלמידיו ממשיכי דרכו של החת"ם סופר.

לקריאה נוספת

שלמה סופר, חוט המשולש, באתר היברובוקס

הרב ד"ר אליעזר כ"ץ, החת"ם סופר, מוסד הרב קוק, ירושלים 1960

קישורים חיצוניים

ר' משה סופר - החתם סופר, באתר "MyTzadik"
תורת משה ח"א, תורת משה ח"ב, תורת משה ח"ג, תורת משה ח"ד, תורת משה ח"ה, חתם סופר דרשות ח"א, חתם סופר דרשות ח"ב, מאתר HebrewBooks

הערות שוליים

^ ‏חידושי חת"ס, לולב הגזול ד"ה "אתרוג הכושי".‏
^ ‏דרשות ח"ב שכ"ד ע"ב‏
^ ‏חת"ס יורה דעה רל"ד‏
^ ‏חת"ס יורה דעה רל"ו‏
^ ‏דרשות ח"א צ"ג ע"א‏

[1] ‏חידושי חת"ס, לולב הגזול ד"ה "אתרוג הכושי".‏

[2] ‏דרשות ח"ב שכ"ד ע"ב‏

[3] ‏חת"ס יורה דעה רל"ד‏

[4] ‏חת"ס יורה דעה רל"ו‏

[5] ‏דרשות ח"א צ"ג ע"א‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה}}
-[[תמונה:Chasamsofer.JPG|שמאל|ממוזער|200px|החת"ם סופר]]
+{{רב|
-הרב '''משה סופר''' ([[1762]] - [[1839]]), הידוע בכינוי '''החת"ם סופר''' (על שם ספרו '''ח'''ידושי '''ת'''ורת '''מ'''שה), [[ראש ישיבה]] ומגדולי ה[[רבנים]] וה[[פוסק|פוסקים]] בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה האורתודוקסית-יהודית.
+|תמונה=[[תמונה:Chasamsofer.JPG|מרכז|200px]]
+|כיתוב=חת"ם סופר
+|תאריך לידה=ד' תשרי ה'תקכ"ג
+|תאריך פטירה=כ"ה בתשרי ה'ת"ר
+|השתייכות=
+|נושאים בהם עסק=[[תורה]], [[הלכה]], [[אגדה]]
+|רבותיו= הרב [[משולם זלמן חסיד]], הרב [[נתן אדלר]] הכהן, הרב [[פנחס לוי הורוביץ]]
+|תלמידיו= ה[[כתב סופר]] (בנו), הרב [[אריה מבייא]], רבי [[הלל ליכטנשטיין]] (מקולומיא), ה[[מהר"ם שיק]], הרב דניאל פרוסטיץ
+|חיבוריו= חת"ם סופר, תורת משה, שירת משה, צוואת משה, ספר זיכרון
+}}
+הרב '''משה סופר''' ([[14 בספטמבר]] [[1762]] -  [[3 באוקטובר]] [[1839]]), הידוע בכינוי '''החת"ם סופר''' (על שם ספרו '''ח'''ידושי '''ת'''ורת '''מ'''שה), [[ראש ישיבה]] ומגדולי ה[[רבנים]] וה[[פוסק|פוסקים]] בדורות האחרונים. תרם תרומה מכרעת לעיצוב ההשקפה האורתודוקסית-יהודית.
-==חייו==
-החת"ם סופר נולד ב[[פרנקפורט]] לרייזיל ושמואל ב[[ה'תקכ"ג|תקכ"ג]]. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הרב [[נתן אדלר]] בפרנקפורט ובגיל 13 כבר דרש בענייני [[הלכה]]. כמו כן למד גם אצל הרב [[פנחס הורוביץ]] מחבר ספר ההפלאה ואצל הרב טיבלי שייער ב[[מיינץ]]. חוץ מלימודיו התורניים למד גם [[מתמטיקה]] ו[[אסטרונומיה]]. נסמך ל[[הוראה]] על ידי הרב [[נתן אדלר]] הכהן והרב [[מרדכי בנט]].
+==חייו==
-החת"ם סופר נישא לבתו של ר' משה ידוויץ ב[[פרוסניץ]]. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו משרת רבנות בעיר [[דרזניץ]], ובשנת תקנ"ח ([[1798]]) [[מטרסדורף]] ב[[הונגריה]] (כיום מטרסבורג באוסטריה), ושם עמד בראש הישיבה.
+החת"ם סופר נולד ב[[פרנקפורט]] לרייזיל ושמואל ב[[ה'תקכ"ג|תקכ"ג]]. אביו היה [[סופר סתם]], וממקצוע נגזר שם המשפחה. בגיל שש כבר למד תורה אצל רבי משולם זלמן חסיד. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הרב [[נתן אדלר]] בפרנקפורט - רב שנחשב לרבו המובהק, ואף שימש לו כתחליף לאב - ובגיל 13 כבר דרש בענייני [[הלכה]]. כמו כן למד גם אצל הרב [[פנחס הורוביץ]] מחבר ספר ההפלאה ואצל הרב טיבלי שייער ב[[מיינץ]]. חוץ מלימודיו התורניים למד גם [[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]] והיסטוריה כללית. נסמך ל[[הוראה]] על ידי הרב [[נתן אדלר]] הכהן והרב [[מרדכי בנט]].
+החת"ם סופר נישא לשרה - בתו של ר' משה ידוויץ ב[[פרוסניץ]], ונעשה שם לראש ישיבה של העיר. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת 1794 משרת רבנות בעיר [[דרזניץ]] שבמורביה. בשנת תקנ"ח ([[1798]]) עבר ל[[מטרסדורף]] ב[[הונגריה]] (כיום מטרסבורג באוסטריה), ושם היה רב הקהילה ועמד בראש הישיבה שייסד.
-בשנת [[1803]] התמנה לרב בפרשבורג (כיום [[ברטיסלאבה]] בירת [[סלובקיה]]), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה ב[[הונגריה]], שם הקים [[ישיבת פרשבורג|ישיבה גדולה]] שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם ל-500. הוא שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-36 שנה – עד יום מותו. 9 שנים אחרי שהגיע לפרשבורג מתה אשתו הראשונה והוא נישא לבתו של רבי [[עקיבא איגר]]. חותנו זה העיד עליו שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו ותשובותיו היו מעין שכינה המדברת מתוך גרונו.
+בשנת [[1803]] התמנה לרב בפרשבורג (כיום [[ברטיסלאבה]] בירת [[סלובקיה]]), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה ב[[הונגריה]], שם הקים [[ישיבת פרשבורג|ישיבה גדולה]] שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות עד שהגיע מספרם ל-500. הוא שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-36 שנה – עד יום מותו. בשנת 1812, 9 שנים אחרי שהגיע לפרשבורג מתה אשתו הראשונה, והוא נישא לשרה-סריל בתו האלמנה של רבי [[עקיבא איגר]]. חותנו זה העיד עליו שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו ותשובותיו היו מעין שכינה המדברת מתוך גרונו. מאישתו זו נולדו כל ילדיו, ארבעה בנים (אברהם-שמואל, שמעון, יוזפא, ויצחק לייב), ושבע בנות (הינדל, גיטל, ינטל, שמחה, רייכל, רייזל ואסתר). בשנת 1832 נפטרה שרה-סריל, ולאחר מספר שנים נשא החת"ס לאשה את אלמנתו של הרב צבי הירש הלר מאלט-אופן שב[[הונגריה]].
-תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו. תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה, שימשו ברבנות בקהילות שונות ויהודים מקהילות רבות במרכז אירופה ([[אוסטריה]], [[הונגריה]], [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] של ימינו) פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים. הוא נחשב ל[[פוסק]] אחרון שניתן לסמוך עליו ולנהוג על פי פסקיו, ופסקיו התקבלו ללא שום ערעור בקהילות הונגריה. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל.
+לא רק תלמידיו של החת"ם סופר העריצו אותו והאדירו את שמו, גם תלמידי חכמים ידועים כמו הרב מרדכי בנט, רבי עקיבא איגר, רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי משה מינץ, ורבים אחרים העריצוהו וכיבדוהו. תלמידיו הקימו ישיבות בכל רחבי הונגריה, שימשו ברבנות בקהילות שונות ויהודים מקהילות רבות במרכז אירופה ([[אוסטריה]], [[הונגריה]], [[צ'כיה]] ו[[סלובקיה]] של ימינו) פנו אליו בשאלות בדיני איסור והיתר ועניינים אחרים. הוא נחשב ל[[פוסק]] אחרון שניתן לסמוך עליו ולנהוג על פי פסקיו, ופסקיו התקבלו ללא שום ערעור בקהילות הונגריה. שמו של החת"ם סופר יצא לתהילה בכל קהילות ישראל.
-החת"ם סופר פעל ליישוב [[ארץ ישראל]] והקביל את יישוב הארץ ל[[הנחת תפילין]]. כמה מתלמידיו עלו לארץ והקימו ויסדו את [[כולל בני הונגריה]] ב[[ירושלים]]. אנשי הכולל היו ממקימי [[פתח תקווה]] והיו בהם גם ממתנגדי ה[[ציונות]] המפורסמים (לדוגמה – הרב [[אברהם שאג-צוובנר]]).
 נפטר ב[[כ"ה בתשרי]] בשנת [[ה'ת"ר|ת"ר]].
 {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1762|מספר שנים=77}}
+==ארץ ישראל ==
+לחת"ם סופר היה יחס מיוחד ל[[ארץ ישראל]] ולעליה בה. הוא הקביל את יישוב הארץ ל[[הנחת תפילין]]‏‏<ref>‏חידושי חת"ס, לולב הגזול ד"ה "אתרוג הכושי".‏</ref>. בדרשותיו הוא כותב "כי הקרקע של ארץ ישראל יותר קדושה משמיים של חו"ל"‏‏<ref>‏דרשות ח"ב שכ"ד ע"ב‏</ref>. הוא סבר כי עם ישראל בכל מקום שהוא נמצא, עדיין בניו הם בני ארץ ישראל, ולכן אף בזמן הזה קיימת מצווה בכל עת לעלות לרגל לירושלים‏‏<ref>‏חת"ס יורה דעה רל"ד‏</ref>, ואף מותר להקריב את קורבן פסח<ref>‏חת"ס יורה דעה רל"ו‏</ref>.
+בדרשתיו הוא כותב לציבור הרחב "...ואל תהיו משונאי ציון שאינם רוצים לשוב ובוחרים לישב תחת המלכיות מגאולתנו ופדות נפשנו..."‏‏<ref>‏דרשות ח"א צ"ג ע"א‏</ref>. הוא פעל ליישוב [[ארץ ישראל]], ואף תמך בתכניתו של הרב [[צבי הירש קלישר]] לחידוש הישוב באמצעות התיישבות רחבה.
+לא רק את הציבור הרחב דירבן לעניין אלא גם את תלמידיו. כמה מתלמידיו עלו לארץ והקימו ויסדו את [[כולל בני הונגריה]] ב[[ירושלים]]. אנשי הכולל היו ממקימי [[פתח תקווה]] והיו בהם גם ממתנגדי ה[[ציונות]] המפורסמים (לדוגמה – הרב [[אברהם שאג-צוובנר]]).
 ==התנגדותו לרפורמה==
@@ שורה 22: / שורה 40: @@
 במעשיהם של ה[[רפורמים]] ראה  סכנה גדולה לקיומו של עם ישראל והובלה ל[[התנצרות]], ולכן תיקן את הסיסמה "[[חדש אסור מן התורה]]", שבמקור נאמרה על סוגיית איסור האכילה מהתבואה החדשה (שנקראת חדש) לפני שמניפים את העומר בבית המקדש. החת"ם סופר העניק לסיסמה זו משמעות מקורית - שכל שינוי במצוות ובמנהגי ישראל אסור, אך ורק מפני שיש בו חידוש, וגם אם אינו סותר את ה[[תלמוד]] והפוסקים. הוא הדגיש ששינויים בדת, אפילו הקטנים ביותר יכולים לערער את כוחה של היהדות. לשיטתו כל חידוש בחיים היהודיים אסור מן התורה. בהטפתו להגבהת החומות היה בין יוצרי האורתודוקסיה היהודית, ומחוללה הראשי.
-למרות התנגדותו לשינוי בלבוש המסורתי ובסדרי התפילה, סבר שאפשר ללמוד גם לימודים כלליים אם הם באים אחרי לימוד התורה. הוא אישר הקמת בית ספר לצעירים יהודים ללימוד [[מלאכה]] ו[[חקלאות]].
+למרות התנגדותו לשינוי בלבוש המסורתי ובסדרי התפילה, סבר שאפשר ללמוד גם לימודים כלליים אם הם באים אחרי לימוד התורה. בדרשתו בפרשבורג ב-1811 אמר "כי כל החכמות הם רקחות לתורה, והמה פתחים ושערים לה."  הוא אישר הקמת בית ספר לצעירים יהודים ללימוד [[מלאכה]] ו[[חקלאות]].
 ==ספריו==
 החת"ם סופר השאיר אחריו כ-100 כתבי יד, ביניהם הודפסו:
 * [[שו"ת]] חת"ם סופר (6 חלקים) – על שמו ועל שם ספריו האחרים נקרא ר' משה סופר החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
-* חת"ם סופר – חידושים על הש"ס.
+* '''חת"ם סופר''' – חידושים על הש"ס.
-* שירת משה – שירים ופיוטים על דרך ה[[קבלה]].
+* '''תורת משה''' – פירוש על התורה.
+* '''[[הגדה של פסח]]''' עם פירושו, ועוד.
-* צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
-* תורת משה – פירוש על התורה.
+* '''שירת משה''' – שירים ופיוטים על דרך ה[[קבלה]].
+* '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
-* ספר זיכרון - ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי [[מלחמת צרפת]].
+* '''ספר זיכרון''' - ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי [[מלחמת צרפת]].
-* [[הגדה של פסח]] עם פירושו, ועוד.
 ==רבותיו ותלמידיו==
@@ שורה 46: / שורה 64: @@
 * ר' משה שי"ק (ה[[מהר"ם שיק]]) רב קהילת [[חוסט]] בהונגריה
 * ר' דניאל פרוסטיץ
+* ר' חיים יוסף פולק
+* ר' שמעון צידן
+* ר' יעקב הירש יעבץ לוי
+* ר' אליעזר הורוביץ
+* ר' ישראל דוד מרגליות יפה
+* ד"ר אליעזר לוי
+* ר' מאיר אש
+* שמעון דייטש
 == צאצאי החת"ם סופר ==
@@ שורה 57: / שורה 83: @@
 ==לקריאה נוספת==
 {{HebrewBooks|שלמה סופר|חוט המשולש|29069}}
+* הרב ד"ר אליעזר כ"ץ, '''החת"ם סופר''', מוסד הרב קוק, ירושלים 1960
 == קישורים חיצוניים ==
 * [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=665&safaid=6 ר' משה סופר - החתם סופר], באתר "MyTzadik"
 * [http://www.hebrewbooks.org/21622 תורת משה ח"א], [http://www.hebrewbooks.org/21623 תורת משה ח"ב], [http://www.hebrewbooks.org/21620 תורת משה ח"ג], [http://www.hebrewbooks.org/21621 תורת משה ח"ד], [http://www.hebrewbooks.org/21814 תורת משה ח"ה], [http://www.hebrewbooks.org/21252 חתם סופר דרשות ח"א], [http://www.hebrewbooks.org/21254 חתם סופר דרשות ח"ב], מאתר [[HebrewBooks]]
+==הערות שוליים==
+<references />
 {{מיון רגיל:סופר, משה}}

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.