מרטיאליס

מארטיאליס (בערך 40 - 104 לספירה) היה משורר רומאי.

ביוגרפיה

מרקוס ואלריוס מארטיאליס נולד באוגוסטה בילביליס בפרובינקיה הרומאית של היספניה טארקוננסיס (כיום העיר קאלאטיוד שבספרד). למרות שנולד כאזרח רומאי הוא כותב כי מוצאו מן הקלטים או מן האיברים שישבו לחופיו של הנהר טחו.

בהיותו בן 24 שנה הגיע לרומא והתיידד עם מרקוס אנאוס לוקאנוס, סנקה הצעיר וקוינטיליאנוס, שגם הם היו ילידי ספרד. ידידיו לוקאנוס וסנקה נלקחו ממנו עד מהרה כאשר הצטוו להתאבד בעקבות קשר פיסו נגד נירון. ידידו הרטוריקן קוינטיליאנוס הציע לו להרוויח את לחמו כפרקליט, אך הוא העדיף לגווע ברעב ולא לוותר על שירתו. הוא נאלץ להתפרנס מכתיבת שירה בעבור פטרונים עשירים שהתחזו למשוררים, ובתמורה נתנו לו מזון ומקום מקלט. הוא לא אהב את חיי העיר וניסה למצוא מפלט באזורים הכפריים של איטליה, אולם כמשורר היה עליו להתגורר ברומא כדי לעמוד בקשרים עם אנשי החברה הגבוהה.

פטרון עשיר העמיד לרשותו חווילה קטנה בנומנטום, ובאופן כלשהו הצליח לגייס כספים כדי לקנות בית על גבעת הקווירינאליס. בשנת 80, עם פתיחת הקולוסיאום הקדיש לטיטוס אחד משיריו הראשונים. הוא כתב שיר הלל לקיסר דומיטיאנוס שהעדיף את המשורר סטאטיוס, אך צירף את מארטיאליס למעמד הפרשים - מה שאפשר לו לקבל קצבה קטנה. בין 86 ו-103 פרסם 12 ספרי אפיגרמה (שירים קצרים וחריפים ברוח הסאטירה). ב-98 כתב פואמה בעבור פליניוס הצעיר, שבתמורה מימן את נסיעתו של מארטיאליס בחזרה לעיר מולדתו בספרד. שם קיבל מאישה שהעריצה את שירתו, חווילה שבה בילה את שנותיו האחרונות.

אחרי מותו, פליניוס הצעיר כתב: "זה עתה נודע לי על מות מארטיאליס - מה שגרם לי צער רב. הוא היה משורר שנון אשר מיזג בחרוזיו מלח ודבש, ועשה זאת בגילוי לב, בכנות וללא משוא פנים."

יצירתו

מארטיאליס נודע בעיקר בשל 12 ספרי אפיגרמות שהופיעו ברומא במשך תקופת שלטונם של דומיטיאנוס, נרווה וטריאנוס. בפואמות אלה הוא מתאר את חיי העיר רומא ואת אורח חייהם של נשים וגברים בני תקופתו, ובהם: מיליונרים, פרוצות, סופרים, סנדלרים, רופאים, להטוטנים ואסירים, על רקע מרחצאות, תיאטראות ורחובות רומא. הוא מפקפק באופיין של הנשים ויחד עם זאת מכבד ומעריץ אותן. הוא מביע את חיבתו לילדים ובאופן מיוחד לקרוביו, ואת געגועיו לעיר מולדתו בספרד, שבה היו לו ידידים רבים, ולסביבתה הכפרית שאפשרה לו ליהנות מצייד ומדייג בימי נעוריו.

שירתו של מארטיאליס מאפשרת לנו לקבל מושג על תנאי החיים ברומא העתיקה. לשם דוגמה: "אני מתגורר בחדר קטן שיש בו חלון שאיננו נפתח." הוא מתאר גם מקרים של אנשים שהבעירו את בתיהם כדי לקבל את כספי הביטוח: "טיגליאנוס, שילמת מאתיים בעבור ביתך שעלה בלהבות, וקיבלת פי עשרה. האם אין זה משום שהבערת אותו בכוונה תחילה?"

הפואמות שלו נקראו בכל רחבי האימפריה הרומאית, ואפילו על ידי אנשי השבטים הגותים. אחת הפואמות שלו הוקדשה לידידו המשורר יובנליס. בין ידידיו נמנה גם פליניוס הצעיר, אך היו לו גם מתחרים בחברה הגבוהה של רומא ובהם המשורר סטאטיוס.

יצירתו של מארטיאליס התגלתה בתקופת הרנסאנס והעניקה השראה למחברים שראו בה תיאור של בעיות תקופתם. הייתה לו השפעה ניכרת בצרפת ובאיטליה, ושירתו השפיעה גם על השירה האנגלית והשירה הגרמנית. היא יצאה מן האופנה רק עם התפתחות הרומנטיקה.

תרגומים לעברית

• מארטיאליס, מבחר שירים, תירגם מרומית והוסיף דברי-פתיחה וביאורים בנציון בנשלום, ירושלים, מוסד ביאליק, תשל"ז.

קישורים חיצוניים

• מרטיאליס, פרקליט בבית משפט זר, באתר הארץ, 25/09/09
• מארטיאליס, ספר 1, מכתם 42 בתרגום לעברית
• מארטיאליס, ספר 3, מכתם 52 בתרגום לעברית
• מארטיאליס, ספר 3, מכתם 76 בתרגום לעברית
• מארטיאליס, ספר 3, מכתם 87 בתרגום לעברית
• מארטיאליס, זה הר וסביוס... (ספר 4, מכתם 44), דבר, 31 בדצמבר 1965, בתרגום בנציון בנשלום