תפוז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.64.67.50 (שיחה) לעריכה האחרונה של אדג
שורה 91: שורה 91:
<gallery>
<gallery>
תמונה:Oranges_in_Israel.jpg|תפוזים בשלים על העץ
תמונה:Oranges_in_Israel.jpg|תפוזים בשלים על העץ
קובץ:Katif Oranges.jpg|קטיף תפוים בפתח תקוה שבמות -30 של המאה ה-20
תמונה:Citrus_sinensis0.jpg|תפוזים על העץ
תמונה:Citrus_sinensis0.jpg|תפוזים על העץ
תמונה:Blood_oranges.jpg|זן של תפוז דם
תמונה:Blood_oranges.jpg|זן של תפוז דם

גרסה מ־16:48, 25 ביוני 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןתפוז
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: תפוז
שם מדעי
Citrus sinensis
תפוז בצלחת פירות
פרח התפוז

תפוז (שם מדעי: Citrus sinensis) הוא מין של עץ מהסוג הדרים, המניב את פרי התפוז, אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר, מאופיין בצורה עגולה ובצבע כתום . לרוב, השם "תפוז" יתייחס לפרי, והעץ יקרא "עץ התפוז".

התפוזים גדלים באקלים סובטרופי וים תיכוני ונפוצים בכל רחבי העולם.

טעם התפוז נע בין מתוק לחמוץ. לרוב, אוכלים את התפוז כאשר הוא מקולף וטרי, או שסוחטים אותו ושותים את מיצו. לתפוז קליפה מרירה אשר לרוב לא נעשה בה שימוש, אך במאכלים מסוימים היא משמשת כחומר טעם או כקישוט ויכולה לשמש להכנת ריבה.

מקור השם

בעברית, מקור השם "תפוז" הוא מראשי התיבות תפו"ז, שפירושן תפוח זהב, ובהן שם הפרי נכתב תחילה בשל דמיונו לתפוח עץ וצבעו הזהוב. נוסף לכך, השם הומצא גם בהשפעת הכתוב "תַּפּוּחֵי-זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה יא). עם זאת, המשמעות בפסוק כפשוטה. השם הומצא על ידי הבלשן יצחק אבינרי.

כמו העגבנייה, גם חידוש המילה תפוז גרר אחריו התנגדויות רבות בקרב מחדשי השפה העברית. הסיבה במקרה זה, לא הייתה בשם גסותו של השם, אלא בגלל התעוזה הלשונית. בעברית אין מילים רבות שנולדות מצרוף של שתי מילים (כגון צלמוות ובליעל), ולכן החידוש הואשם בכך שהוא לא טבעי לשפה העברית.

מקור השם Orange, "אורנג'" באנגלית הוא משם הפרי בספרדית Naranja, שמגיע מן השם נה ראנג'י בסנסקריט.

היסטוריה

לדעת רוב החוקרים מקורו של התפוז בהכלאה טבעית בין פומלו (Citrus maxima) לבין מנדרינה (Citrus reticulata). שני פירות הדר אלה מקורם בסין.[1] השערה אחרת למוצא התפוז טוענת כי פרי החושחש, החמוץ למדי יחסית לזני תפוז מודרניים, הוא פרי התפוז המקורי. טעמו חמוץ בשל החמיצות הקלה של המיץ. לא ברור לחלוטין האם החושחש הוא אכן הפרי המקורי, וייתכן כי לא קיים זן מקורי של תפוז בר.

זני ומיני תפוזים

  • תפוז מתוק צמח לראשונה בספרד ומאז הוא הפך לזן הנפוץ ביותר. בהתאם לתנאי גידולו, התפוז המתוק צומח בצבעים ובגדלים שונים וברוב המקרים מכיל עשרה פלחים העטופים בציפה דקיקה ולבנה.
  • תפוז טבורי הוא מוטציה שנוצרה בפרדס של תפוזים מתוקים בשנת 1820 במנזר, בבאהיה שבברזיל. חלק מהמקור הועבר לריברסייד, קליפורניה בשנת 1870, ויצר שוק חדש ברחבי העולם. המוטציה יצרה פרי דיפלואיד (תאום), כאשר תפוז קטן יותר נמצא בתוך הפרי החיצוני, קרוב לגבעול. מהצד החיצוני, משאיר התאום הקטן והלא מפותח מבנה דמוי טבור אדם בראש הפרי. מכאן מקורו ה"פרוזאי" של השם בערבית: "אָבּוּ-תִיז". תפוזים טבוריים כמעט תמיד נטולי גרעינים, מקדימים בהבשלתם (כבר בתחילת החורף) ונוטים להיות גדולים מהתפוזים המתוקים.
  • תפוז ולנסיה הוא אחד מהתפוזים המתוקים המשמשים לסחיטת מיץ, הוא בעל קליפה דקה. הוא פותח על ידי האגרונום ויליאם וולפסקיל (William Wolfskill) בדרום קליפורניה במאה ה-19. זהו זן מאוד פופולרי של התפוז, במיוחד בעת שזן התפוז הטבורי אינו בעונת הגידול שלו. קליפתו הדקה אך החסינה מאפשרת לו הישרדות טבעית, במקום קריר, עד לחדשי הקיץ.
  • תפוז דם מאופיין בצבע אדום וכאשר הוא נסחט מיצו אדמדם בדרך כלל. תפוז דם גדול יותר ממנדרינה ופחות מתוק.
  • שמוטי - מוכר גם כ"תפוז ג'אפה". זוהי מוטציה של זן ארצישראלי בשם "בלדי" מן המאה ה-19. זהו תפוז מתוק הנקטף בישראל מדצמבר ועד מאי.
  • תפוז סיני (מסווג כמין Citrus japonica בסוג הדרים או כסוג Fortunella במשפחת הפיגמיים) הוא פרי וצמח ננסי, וכשמו, מקורו אכן בסין, ומשם גם שמו הלועזי קומקוואט (kumquat), הנובע מההגייה הקנטונזית "גאם-גוואט" (מנדרינית: jīnjú, מילולית "תפוז זהב"). קליפתו רכה, ובשל המרירות שלו, הוא משמש בעיקר להכנת ריבות, רטבים וממתקים.
  • חושחש (Citrus aurantium) - מין המשמש כחומר גלם ברקיחת ריבות והוא מרכיב בליקרים שונים.


שגיאות פרמטריות בתבנית:ערך תזונתי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תפוז
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 88 ג'
קלוריות 52 קק"ל
חלבונים 0.8 ג'
פחמימות 11.9 ג'
פחמימות זמינות 11.3 ג'
שומן 0.1 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 23 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.1 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.03 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 0.4 מ"ג
 ‑ ויטמין C 53 מ"ג
ברזל 0.1 מ"ג
סידן 40 מ"ג
אשלגן 181 מ"ג
סיבים תזונתיים 0.6 ג'
מקור: [דרוש מקור]

גידול

גידול התפוז זקוק לאקלים חמים. החשש המרכזי הוא מפגיעת קרה שעשויה להביא לחיסול מטע תפוזים שלם. דבר זה עשוי להתרחש לקראת סיום תקופת גידול הפרי מכיוון שהתפוז מסיים את התפתחותו בזמן הסתיו או החורף. האקלים הים תיכוני מתאים ביותר לגידול תפוזים ואכן הגידול נפוץ במדינות הים התיכון ובמדינות אחרות בהן יש אקלים מסוג זה. גם בישראל גידול תפוזים נפוץ אך כמות מטעי התפוזים ופרי ההדר בכלל מתמעטת משנה לשנה בעיקר מסיבות של כדאיות כלכלית. בישראל היו עד שנות ה-70 420,000 דונם של פרדסים לגידול תפוזים, שכיום הצטמצמו ל-175,000 דונם. המותג הארץ-ישראלי (ומאוחר יותר גם ישראלי) "תפוזי ג'אפה" (על שם יפו) נחשב אז והיום לסמל של איכות, והוא אף נמכר למגדלים בצפון אפריקה ובספרד[2].

לפי נתוני FAOSTAT היצרניות המרכזיות של תפוזים בעולם בשנת 2005 היו (באלפי קילוגרמים):

1. ברזיל 17,804,600
2. ארצות הברית 8,266,270
3. מקסיקו 3,969,810
4. הודו 3,100,000
5. איטליה 2,533,535
6. סין 2,412,000
7. ספרד 2,149,900
8. איראן 1,900,000
9. מצרים 1,789,000
10. אינדונזיה 1,311,703

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:Link FA