לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 20: | שורה 20: | ||
}} |
}} |
||
{{חשבונאות}} |
{{חשבונאות}} |
||
'''לשכת רואי חשבון בישראל''' היא גוף |
'''לשכת רואי חשבון בישראל''' היא גוף המאגד את [[רואה חשבון|רואי החשבון]] ב[[ישראל]] המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי [[מועצת רואי חשבון בישראל]] שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח [[משרד המשפטים]]. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ל[[לשכת עורכי הדין]], שהיא [[גוף סטטוטורי]] - לא ניתן לעסוק ב[[עריכת דין]] בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין). |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
הלשכה הוקמה בשנת [[1931]] כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של [[המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות]] על ידי [[רשות ניירות ערך]] בשנת [[1997]], נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי [[ביקורת חשבונות|ביקורת]] מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת [[תקן ביקורת|תקני ביקורת]], נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של [[מועצת רואי חשבון בישראל|מועצת רואי חשבון]] בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה. |
הלשכה הוקמה בשנת [[1931]] כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של [[המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות]] על ידי [[רשות ניירות ערך]] בשנת [[1997]], נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי [[חשבונאות]] ודיווח כספי וכללי [[ביקורת חשבונות|ביקורת]] מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת [[תקן ביקורת|תקני ביקורת]], נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של [[מועצת רואי חשבון בישראל|מועצת רואי חשבון]] בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה. |
||
חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני [[2006]] פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת. |
חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני [[2006]] פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת. |
||
הלשכה חברה ב[[IASC|וועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC)]], שאליה הצטרפה בשנת [[1974]]. בשנת [[1981]] פרסמה הלשכה את [[גילוי דעת 26]], |
הלשכה חברה ב[[IASC|וועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC)]], שאליה הצטרפה בשנת [[1974]]. בשנת [[1981]] פרסמה הלשכה את [[גילוי דעת 26]], שבו באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה ב[[הפדרציה העולמית של רואי החשבון|פדרציה העולמית של רואי החשבון]] ומקיימת קשר על בסיס קבוע עם [[הארגון האירופי לראיית חשבון]]. |
||
⚫ | כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי [[אתיקה]] והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי [[חוק|חקיקה]] מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי החשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. בנוסף, חברי הלשכה זכאים להנחות והטבות, כגון [[כרטיס אשראי]] לעסקים ללא תשלום דמי כרטיס, הנחה בתשלום [[שכר לימוד]] לתואר שני (במוסדות לימוד מסוימים), הנחה ב[[ביטוח אחריות מקצועית]] (בחברות ביטוח מסוימות) ועוד. |
||
הלשכה מקיימת גם בחינות ל[[חשב שכר|חשבי שכר]] ומעניקה תעודות לעוברים את הבחינות בהצלחה.{{הערה|[https://www.icpas.org.il/hs/ חשבי שכר], באתר של לשכת רואי חשבון בישראל. |
|||
⚫ | כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי [[אתיקה]] והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי [[חוק|חקיקה]] מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי |
||
[[קובץ:Institute of Certified Public Accountants in Israel 2.jpg|250px|ממוזער|ימין|בית לשכת רואי חשבון בישראל, תל אביב]] |
[[קובץ:Institute of Certified Public Accountants in Israel 2.jpg|250px|ממוזער|ימין|בית לשכת רואי חשבון בישראל, תל אביב]] |
גרסה מ־16:44, 15 בדצמבר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פירוק הארגון ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
תחום | ראיית חשבון |
---|---|
מדינה | ישראל |
מטה הארגון | תל אביב |
יושב ראש | רו"ח יזהר קנה[1] |
מנכ"ל | בשמת כרמון |
תקופת הפעילות | 1931–הווה (כ־93 שנים) |
www | |
לשכת רואי חשבון בישראל היא גוף המאגד את רואי החשבון בישראל המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי מועצת רואי חשבון בישראל שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח משרד המשפטים. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ללשכת עורכי הדין, שהיא גוף סטטוטורי - לא ניתן לעסוק בעריכת דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).
היסטוריה
הלשכה הוקמה בשנת 1931 כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות על ידי רשות ניירות ערך בשנת 1997, נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי ביקורת מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונוהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת תקני ביקורת, נוהלי ביקורת וכללי התנהגות מקצועית בלבד. כללי התנהגות מקצועית אשר מפרסמת הלשכה מרחיבה על תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה-1965, אך מבחינה חוקית חלה אך ורק על חברי הלשכה. אף על פי כן, נדרשים המעוניינים לעבור את מבחן הביקורת של מועצת רואי חשבון בדרך לקבלת רישיון רואה חשבון מהמדינה, ללמוד ולהיבחן גם על כללי ההתנהגות של הלשכה.
חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני 2006 פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.
הלשכה חברה בוועדה לתקנים בינלאומיים בחשבונאות (IASC), שאליה הצטרפה בשנת 1974. בשנת 1981 פרסמה הלשכה את גילוי דעת 26, שבו באה לידי ביטוי התחייבותה של הלשכה לתקנים בינלאומיים לחשבונאות. בנוסף, היא חברה בפדרציה העולמית של רואי החשבון ומקיימת קשר על בסיס קבוע עם הארגון האירופי לראיית חשבון.
כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון. הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי אתיקה והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי חקיקה מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי החשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. בנוסף, חברי הלשכה זכאים להנחות והטבות, כגון כרטיס אשראי לעסקים ללא תשלום דמי כרטיס, הנחה בתשלום שכר לימוד לתואר שני (במוסדות לימוד מסוימים), הנחה בביטוח אחריות מקצועית (בחברות ביטוח מסוימות) ועוד.
הלשכה מקיימת גם בחינות לחשבי שכר ומעניקה תעודות לעוברים את הבחינות בהצלחה.{{הערה|חשבי שכר, באתר של לשכת רואי חשבון בישראל.
ראו גם
- מועצת רואי חשבון בישראל - גוף ממשלתי המסדיר את מקצוע ראיית החשבון בישראל
- המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות - גוף הקובע עקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל
- רשות ניירות ערך
- רואה חשבון
- חשבונאות משפטית
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של לשכת רואי חשבון בישראל
- תקני ביקורת ודיווח של לשכת רואי חשבון
הערות שוליים
- ^ אפרת נוימן, נשיא חדש ללשכת רואי החשבון: יזהר קנה גבר על עופר מנירב, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2015