משה שוורץ – הבדלי גרסאות
מ בקרת זהויות |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 33: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://newmofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/article22/Pages/language.aspx דיון בהגותו של שוורץ באתר [[מכון מופ"ת]]] |
* [http://newmofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/article22/Pages/language.aspx דיון בהגותו של שוורץ באתר [[מכון מופ"ת]]] |
||
*[http://www.biupress.co.il/files/102041.pdf תוכן העניינים של "ספר משה שוורץ" שיצא לזכרו] |
* [http://www.biupress.co.il/files/102041.pdf תוכן העניינים של "ספר משה שוורץ" שיצא לזכרו] |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
⚫ | |||
{{קצרמר|אישים}} |
{{קצרמר|אישים}} |
||
⚫ | |||
{{מיון רגיל:שוורץ, משה}} |
{{מיון רגיל:שוורץ, משה}} |
||
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] |
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] |
גרסה מ־15:55, 22 בפברואר 2020
לידה | 1925 |
---|---|
פטירה | 1978 (בגיל 53 בערך) |
תחומי עניין | פילוסופיה |
עיסוק | פילוסוף |
מדינה | ישראל |
צאצאים | אלי שוורץ, יוסף שוורץ |
משה שוורץ (1925–1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.[1][2]
ביוגרפיה
שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1954 באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התזה שלו הייתה התפיסה הריאליסטית של המיתוס במשנתו של פרידריך וילהלם שלינג. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ופרנץ רוזנצווייג. הוא עסק בחשיבות השפה וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון הדתי בעידן המודרני.[3] מושאי מחקריו היו בין היתר ר' יהודה הלוי, משה מנדלסון, רנ"ק ומרטין בובר.[4] בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".[5]
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - יוסף ואלי.
פעולות לזכרו
במלאת עשרים שנה למותו, בשנת 1998, הקדישה אוניברסיטת בר-אילן את ספר השנה למדעי היהדות והרוח (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת מנחם צבי קדרי, יהודה פרידלנדר, וזאב לוי. את הספר ערך משה חלמיש. כעבור עשור נוסף, בשנת 2008, התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".[6] הכינוס התקיים במכון ון ליר בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.
ב-2019 יצא הספר "מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ", בעריכת בנו, יוסף שוורץ.
כתביו
- ספרים
- שפה, מיתוס, אמנות: עיונים במחשבה היהודית בעת החדשה, הוצאת שוקן, 1966
- הגות יהודית נוכח התרבות הכללית, הוצאת שוקן, 1976
- ממיתוס להתגלות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978
- ספרים שערך
- משה שוורץ ומשה חלמיש (עורכים), התגלות, אמונה, תבונה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976
- ברוך קורצווייל, לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976
- אברהם סולטמן, מנחם צבי קדרי, משה שוורץ (עורכים), ספר ברוך קורצווייל: דברי הגות ושירה, הוצאת שוקן, 1975
- ספרים להם תרם מבוא וביאורים
- פרנץ רוזנצווייג, כוכב הגאולה, מוסד ביאליק, 1970
- ספרים שתרגם
- פרידריך וילהלם שלינג, שיטת האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1980. 965-226-008-8 ISBN
לקריאה נוספת
- יוסף שוורץ (עורך), מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ. ירושלים: הוצאת כרמל, 2019