לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "תאופנס המודה"

סידור קטגוריות
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(סידור קטגוריות)
 
==קורות חייו==
תאופנס נולד ב[[קונסטנטינופול]] למשפחת [[אצולה]] ביזנטית. אביו איסאק (יצחק) היה מושל אימפריאלי של איי [[הים השחור]] אמו תאודורה הייתה בת אצולה ביזנטית אך דבר לא ידוע על משפחתה. תאופנס היה בן 3 כאשר אביו מת והילד עבר לחסותו של [[קונסטנטינוס החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית]] שדאג לחינוך של תאופנס בחצר הקיסרית. משהגיע לבגרות מילא תאופנס תפקידים שונים בשירות פטרונו הקיסר.
 
תאופנס התחתן בגיל 12 ושכנע את אשתו לקיים אורח חיים של [[פרישות]] ובשנת [[799]], לאחר מות [[חותן|חותנו]] התגרשו בני הזוג ונשבעו לנהל אורח חיים המוקדש לדת הנוצרית. אשתו של תאופנס בחרה לפרוש ל[[מנזר]] בסמוך לקונסטנטינופול ותאופנס עצמו פרש למנזר בשם '''פוליכרוניוס''' שבסמוך לעיר העתיקה [[קיזיקוס]] (ב[[יוונית]]: '''Κύζικος''')
 
לאחר מספר שנים שימש תאופנס כ[[אב מנזר]] אותו ייסד בסמוך לקיזיקוס ומתוקף מעמדו השתתף ב[[ועידת ניקיאה השנייה]], ה[[ועידה אקומנית|וועידה האקומנית]] השביעית של [[נצרות|הכנסייה]]; התכנסה בשנת [[787]] בעיר ניקאה, היא [[איזניק]] של ימינו ב[[טורקיה]]. הוועידה החזירה את מנהג כיבוד ה[[איקונין]] אשר בוטל וגונה ב[[ועידת האיקונוקלסטים]] בשנת [[754]], וסיימה את [[איקונין#איקונוקלאזמה (ניפוץ אלילים) והרפורמציה|מלחמת האיקונין]] (איקונוקלאזמוס) הראשונה. ועידת ניקיאה השנייה היא הוועידה האקומנית האחרונה שמקובלת גם על ה[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]] וגם על [[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]].
 
המחצית הראשונה של [[המאה התשיעית]] הייתה סוערת וקשה עבור תושבי האימפריה הביזנטית וקיסרים התחלפו בתדירות גבוהה וכך גם המדיניות הדתית של האימפריה. עלייתו של [[לאו החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית]] בשנת [[813]] סימנה את נפילתו של תאופנס. הקיסר חידש את רדיפת האיקונות והביא את תאופנס לקונסטנטינופול על מנת לשכנע אותו לחזור בו מתמיכתו בהחלטות וועידת ניקאה השנייה. משסירב תאופנס למצוות הקיסר הוא נאסר ועונה. שנתיים לאחר מכן, משעמד תאופנס בסירובו הוא הוגלה לאי [[סמותרקיה]] בשנת [[817]] ושם נפטר שבועיים לאחר מכן - ביום 12 במרץ (על פי המסורת הנוצרית). על פי המסופר תאופנס ביצע [[נס|מעשי נסים]] רבים '''לאחר''' מותו.
על פי בקשת ועידוד ידידו [[גאורגיוס סינסלוס]] החל תאופנס לכתוב את יצירתו הגדולה - ה'''כרוניקה''' (ב[[לטינית]]: '''Chronica''', מ[[יוונית]]: '''χρονικά''' [[עברית]]: '''קורות''') - ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית. היצירה נכתבה בין השנים [[810]] עד [[815]] ובה שולבו כתבים של היסטוריונים קודמים ובהם גאורגיוס סינסלוס, [[סוקרטס מקונסטנטינופול]], [[סוזומנוס]] ו[[סופר]]ים ביזנטיים אחרים ומשמרת לא רק את ההיסטוריה של האימפריה אלא גם את הכתבים של סופרים והיסטוריונים מוקדמים שעבודתם הייתה אובדת לנצח לולא השתמרה בכרוניקה.
 
הכרוניקה, כתובה בשפה המסמנת את המעבר הסגנוני בין [[יוונית קוינה]] הארכאית של [[כתבי קודש|ספרי הקודש]] ו[[יוונית ביזנטית]] ששימשה את האימפריה הביזנטית, מספרת את ההיסטוריה של העולם הביזנטי החל מה[[הכתרה]] של הקיסר [[דיוקלטיאנוס]] בשנת [[284]] עד לנפילתו של [[מיכאל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]] בשנת [[813]]. כאשר התיאור עד לסוף תקופתו של [[יוסטינוס השני]] ([[578]]) מסתמך על מקורות קודמים וקדומים.
 
'''הכרוניקה''' מחולקת לשתיים. בחלק הראשון מתועדת ההיסטוריה לפי [[כרונולוגיה]] של שנים, ולמרותואף על פי שאין בו ניתוח [[ביקורת]]י וככל הנראה לוקה גם במידה של חוסר דיוק היסטורי מהווה שיפור ניכר על הבעיתיות של ההיסטוריוגרפיה הביזנטית המוקדמת.{{הערה|1=C. Krumbacher, Geschichte der byzantinischen Litteratur (1897) Royal Bavarian Academy of Sciences page 342}} בחלק השני מתועדת ההיסטוריה בטבלאות בהן מופיעות שגיאות וסתירות מרובות. חוקרים מודרניים מעלים את הסברה כי תאופנס כתב רק חלק מהטבלאות והותיר מקטעים ריקים ללא תאריכים, מידע זה הושלם במועד מאוחר יותר{{הערה|1=Hugo von Hurter, ''Nomenclator literarius recentioris'' I, Innsbruck, 1903, page 735}}
בטבלאות מופיעים שנות השלטון של [[הקיסרות הרומית|הקיסרים הרומיים]], המלכים ה[[ממלכת פרס|פרסים]] וה[[ח'ליף|ח'ליפים]] ה[[מוסלמים]], כמו כן מופיע מידע על חמשת ה[[פטריארך קונסטנטינופול|פטריאריארכים של קונסטנטינופול]].
 
 
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:אנשי דת ביזנטים]]
[[קטגוריה:היסטוריונים ביזנטים]]
[[קטגוריה:קדושים נוצרים]]
[[קטגוריה:היסטוריונים ביזנטים]]
[[קטגוריה:ילידי 758]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-818]]