רסלינג – הבדלי גרסאות

**הוצאת רסלינג בע"מ**
נתונים כלליים
מייסדים	עידן צבעוני ויצחק בנימיני
תקופת הפעילות	2000–הווה (כ־24 שנים)
מיקום המטה	שדרות יהודית 35, תל אביב
ענפי תעשייה	הוצאה לאור
מוצרים עיקריים	סיפורת, ספרי עיון, שירה, ספרי אומנות, פרוזה
	http://www.resling.co.il

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:01, 27 באפריל 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ אנשי מפתח ]

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה. חלק גדול מספרי ההוצאה הם באוריינטציה פוסטמודרנית וכוללים תרגומים בנושאים אלה.

היסטוריה

ההוצאה הוקמה בשנת 2000 על ידי עידן צבעוני ויצחק בנימיני והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים.^[1] להוצאה ועדה אקדמית המפקחת על בחירת הכותרים לפרסום ועל טיב העריכה והתרגום. חברי הוועדה הם: אליעזר (אד) גרינשטיין, רות הכהן-פינצ'ובר וחנן חבר.

ההוצאה מפרסמת כ־40 ספרים בשנה, בשלוש סדרות עיקריות:

ליבידו: סדרה לתרגום. בסדרה מתפרסמים תרגומים לספרי עיון בתחומי מדעי הרוח והחברה. ספרים רבים בסדרה הם מספרי היסוד של הפילוסופיה הפוסטמודרנית (כותבים כגון מישל פוקו, ז'אק דרידה, רולאן בארת) ושל הפסיכואנליזה (בעיקר זיגמונד פרויד וז'אק לאקאן). בנוסף מתפרסמים בה כתביהם של גדולי הפילוסופים (אריסטו, קאנט, הגל ועוד) וספרי מחקר ועיון נוספים בתחומים הנזכרים. עד כה (אפריל 2020) יצאו בסדרה קרוב ל־300 כותרים. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם.^[2]
פֶטיש: סדרת מקור לביקורת התרבות. בסדרה מתפרסמים לראשונה ספרים שנכתבו בעברית. ביניהם ספרי מחקר בתחומי מדעי הרוח והחברה, כולל בלשנות, ספרות ואמנות, פילוסופיה ופסיכואנליזה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, היסטוריה, תקשורת, מחשבה פוליטית, דת ומדעי היהדות ועוד. רבים מספרי הסדרה מתאפיינים במתודות מחקר חדשות או בין־תחומיות. בנוסף מתפרסמים בסדרה ספרי הגות מקוריים וספרים נוספים. עד כה (2020) בסדרה זו ראו אור למעלה מ־500 ספרים.

ושתי: מחלקה ספרותית. בסדרה רואים אור ספרי פרוזה. הסדרה יחסית לא פעילה, ועד כה (2020) התפרסמו בה פחות מארבעים ספרים.^[3]

בשנת 2006 הושקה, בשיתוף בית הספר לעיצוב שנקר, סדרת ספרים בנושאי תרבות בשם תרבות חזותית. עורכי הסדרה הם מיכה לוין, עודד היילברונר ולארי אברמסון.[4][./רסלינג#cite_note-4 [4]]

בשנת 2014 השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם מעבדה באמצעות הוצאת שני ספרי ביכורים: 'רוגטקה' מאת תמר גטר וספר עלטה מאת ● (עיגול שחור).

ספרים בולטים בהוצאת רסלינג

האמנה החברתית (2006) - תרגום חדש של ד"ר עידו בסוק לספרו של הפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762.^[5]
הארכאולוגיה של הידע (2005) - תרגום לעברית של הספר משנת 1969 מאת הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו.^[6]
מתי ואיך הומצא העם היהודי? (2008) - ספר עיון שכתב שלמה זנד שמתמודד עם מסורת ההיסטוריוגרפיה הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של עם יהודי מאז יציאת מצרים.^[7]
שעבוד האישה (2009) - תרגום של שונמית ליפשיץ לספרו של הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל שיצא לראשונה לאור בשנת 1869.^[8]
קיצור תולדות יהוה (2017) - ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד״ר יגאל בן-נון המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, הפילולוגי, האפיגרפי, הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות.^[9]

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של רסלינג, המכיל בנוסף לקטלוג ספרי ההוצאה, גם שפע של מאמרים ומסות, וכן הודעות על אירועים שונים.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ
מאמרים על ספרים בהוצאת רסלינג, באתר אימגו.

הערות שוליים

^ אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008
^ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת
^ שירי לב-ארי, ספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
^ שירי לב-ארי, סדרת ספרים של רסלינג ושנקר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006
^ זאב שטרנהל, החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006
^ עדי אופיר, פוקו הטוניסאי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005
^ עפרי אילני, אני כוזרי גאה, באתר הארץ, 16 במרץ 2008
^ צפי סער, זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל, באתר הארץ, 25 בינואר 2010
^ יגאל בן-נון, דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2018

[1] אבנר שפירא, "אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה", באתר הארץ, 7 בינואר 2008

[2] "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת

[3] שירי לב-ארי, ספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג, באתר הארץ, 22 בינואר 2002

[4] שירי לב-ארי, סדרת ספרים של רסלינג ושנקר, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2006

[5] זאב שטרנהל, החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006

[6] עדי אופיר, פוקו הטוניסאי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2005

[7] עפרי אילני, אני כוזרי גאה, באתר הארץ, 16 במרץ 2008

[8] צפי סער, זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל, באתר הארץ, 25 בינואר 2010

[9] יגאל בן-נון, דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2018

[1]

[2]

[3]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 == היסטוריה ==
-ההוצאה הוקמה בשנת [[2000]] על ידי [[עידן צבעוני]] ו[[יצחק בנימיני]] והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים{{הערה|{{הארץ|אבנר שפירא|"אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה"|1.1299335|7 בינואר 2008}}}}.
+ההוצאה הוקמה בשנת [[2000]] על ידי [[עידן צבעוני]] ו[[יצחק בנימיני]] והם גם בעלי ההוצאה ועורכיה הראשיים.{{הערה|{{הארץ|אבנר שפירא|"אנחנו היינו תגובה פרברטית לפרברסיה"|1.1299335|7 בינואר 2008}}}} להוצאה ועדה אקדמית המפקחת על בחירת הכותרים לפרסום ועל טיב העריכה והתרגום. חברי הוועדה הם: [[אד גרינשטיין|אליעזר (אד) גרינשטיין]], [[רות הכהן-פינצ'ובר]] ו[[חנן חבר]].
+ההוצאה מפרסמת כ־40 ספרים בשנה, בשלוש [[סדרת ספרים|סדרות]] עיקריות:
-ההוצאה מפרסמת כ-40 ספרים בשנה בשלוש סדרות: [[סדרת ספרים|סדרת]] "ליבידו" לספרים מתורגמים, סדרת "פֶטיש" לספרי מקור וסדרת "ושתי" – מחלקה ספרותית, לספרי פרוזה{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|ספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג|1.765303|22 בינואר 2002}}}}. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם{{הערה|1=[http://davidmerhav.wordpress.com/2007/05/09/%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92/ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת]}}. בשנת 2006 הושקה, בשיתוף בית הספר לעיצוב שנקר,  סדרת ספרים בנושאי תרבות בשם "תרבות חזותית". עורכי הסדרה הם מיכה לוין, עודד היילברונר ולארי אברמסון{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|סדרת ספרים של רסלינג ושנקר|1.1153097|12 בנובמבר 2006}}}}.
+* '''ליבידו: סדרה לתרגום.''' בסדרה מתפרסמים תרגומים לספרי עיון בתחומי מדעי הרוח והחברה. ספרים רבים בסדרה הם מספרי היסוד של הפילוסופיה הפוסטמודרנית (כותבים כגון [[מישל פוקו]], [[ז'אק דרידה]], [[רולאן בארת]]) ושל הפסיכואנליזה (בעיקר [[זיגמונד פרויד]] ו[[ז'אק לאקאן]]). בנוסף מתפרסמים בה כתביהם של גדולי הפילוסופים ([[אריסטו]], [[עמנואל קאנט|קאנט]], [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] ועוד) וספרי מחקר ועיון נוספים בתחומים הנזכרים. עד כה (אפריל 2020) יצאו בסדרה קרוב ל־300 כותרים. מספר התרגומים הרב גורר לעיתים ביקורת על איכותם.{{הערה|1=[http://davidmerhav.wordpress.com/2007/05/09/%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%98-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92/ "דקארט על הכוונת של רסלינג", נחמה אדרת]}}
-בשנת [[2014]] השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם "מעבדה" באמצעות הוצאת שני ספרי ביכורים: 'רוגטקה' מאת [[תמר גטר]] ו[[ספר עלטה]] מאת [[● (עיגול שחור)]].
+* '''פֶטיש: סדרת מקור לביקורת התרבות.''' בסדרה מתפרסמים לראשונה ספרים שנכתבו בעברית. ביניהם ספרי מחקר בתחומי מדעי הרוח והחברה, כולל בלשנות, ספרות ואמנות, פילוסופיה ופסיכואנליזה, אנתרופולוגיה וסוציולוגיה, היסטוריה, תקשורת, מחשבה פוליטית, דת ומדעי היהדות ועוד. רבים מספרי הסדרה מתאפיינים במתודות מחקר חדשות או בין־תחומיות. בנוסף מתפרסמים בסדרה ספרי הגות מקוריים וספרים נוספים. עד כה (2020) בסדרה זו ראו אור למעלה מ־500 ספרים.
+* '''ושתי: מחלקה ספרותית.''' בסדרה רואים אור ספרי פרוזה. הסדרה יחסית לא פעילה, ועד כה (2020) התפרסמו בה פחות מארבעים ספרים.{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|ספרים חדשים בסדרת "ליבידו" בהוצאת רסלינג|1.765303|22 בינואר 2002}}}}
+בשנת [[2006]] הושקה, בשיתוף [[שנקר (מכללה)|בית הספר לעיצוב שנקר]], סדרת ספרים בנושאי תרבות בשם '''תרבות חזותית'''. עורכי הסדרה הם מיכה לוין, עודד היילברונר ו[[לארי אברמסון|לארי אברמסון.{{הערה|{{הארץ|שירי לב-ארי|סדרת ספרים של רסלינג ושנקר|1.1153097|12 בנובמבר 2006}}}}]][./רסלינג#cite_note-4 <span class="mw-reflink-text"><nowiki>[4]</nowiki></span>]
+בשנת [[2014]] השיקה רסלינג סדרת מקור לספרות ניסיונית בשם '''מעבדה''' באמצעות הוצאת שני ספרי ביכורים: 'רוגטקה' מאת [[תמר גטר]] ו[[ספר עלטה]] מאת [[● (עיגול שחור)]].
 ==ספרים בולטים בהוצאת רסלינג==
-* '''[[האמנה החברתית (ספר)|האמנה החברתית]]''' ([[2006]])  - תרגום חדש של ד"ר [[עידו בסוק]] לספרו של ה[[פילוסוף]] [[ז'אן-ז'אק רוסו]] שיצא לראשונה לאור בשנת [[1762]]{{הערה|{{הארץ|זאב שטרנהל|החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו|1.1138686|18 בספטמבר 2006}}}}.
+* '''[[האמנה החברתית (ספר)|האמנה החברתית]]''' ([[2006]])  - תרגום חדש של ד"ר [[עידו בסוק]] לספרו של ה[[פילוסוף]] [[ז'אן-ז'אק רוסו]] שיצא לראשונה לאור בשנת [[1762]].{{הערה|{{הארץ|זאב שטרנהל|החיבור שהוליד את האדם החופשי וגם את רוצחיו|1.1138686|18 בספטמבר 2006}}}}
-* '''[[הארכאולוגיה של הידע]]''' ([[2005]]) - תרגום לעברית של הספר משנת [[1969]] מאת ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת]]י [[מישל פוקו]]{{הערה|{{הארץ|עדי אופיר|פוקו הטוניסאי|1.1067984|18 בדצמבר 2005}}}}.
+* '''[[הארכאולוגיה של הידע]]''' ([[2005]]) - תרגום לעברית של הספר משנת [[1969]] מאת ה[[פילוסוף]] ה[[צרפת]]י [[מישל פוקו]].{{הערה|{{הארץ|עדי אופיר|פוקו הטוניסאי|1.1067984|18 בדצמבר 2005}}}}
-* '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''' ([[2008]]) - [[ספר עיון]] שכתב [[שלמה זנד]] שמתמודד עם מסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של [[העם היהודי|עם יהודי]] מאז [[יציאת מצרים]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|אני כוזרי גאה|1.1312379|16 במרץ 2008}}}}.
+* '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''' ([[2008]]) - [[ספר עיון]] שכתב [[שלמה זנד]] שמתמודד עם מסורת ה[[היסטוריוגרפיה]] הפרוטו-לאומית והלאומית שהעלתה על נס את קיומו של [[העם היהודי|עם יהודי]] מאז [[יציאת מצרים]].{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|אני כוזרי גאה|1.1312379|16 במרץ 2008}}}}
-* '''[[שעבוד האישה]]''' (2009) - תרגום של שונמית ליפשיץ  לספרו של ה[[פילוסוף]] [[ג'ון סטיוארט מיל]] שיצא לראשונה לאור בשנת [[ 1869]]{{הערה|{{הארץ|צפי סער|זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל|1.3328129|25 בינואר 2010}}}}.
+* '''[[שעבוד האישה]]''' (2009) - תרגום של שונמית ליפשיץ  לספרו של ה[[פילוסוף]] [[ג'ון סטיוארט מיל]] שיצא לראשונה לאור בשנת [[ 1869]].{{הערה|{{הארץ|צפי סער|זכויות הנשים על פי ג'ון סטיוארט מיל|1.3328129|25 בינואר 2010}}}}
-* '''[[קיצור תולדות יהוה]]''' (2017) - ספר מאת חוקר ה[[מקרא]] וה[[היסטוריון]] ד״ר [[יגאל בן-נון]] המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, ה[[פילולוגיה|פילולוגי]], ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]], הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות{{הערה|{{הארץ|יגאל בן-נון|דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני|1.6527527|6 באוקטובר 2018}}}}.
+* '''[[קיצור תולדות יהוה]]''' (2017) - ספר מאת חוקר ה[[מקרא]] וה[[היסטוריון]] ד״ר [[יגאל בן-נון]] המפרט את דרך התהוותן של ממלכות ישראל ויהודה עד לתקופה הפרסית, ההלנית והרומית. במהלך תיאור זה מתעכב הספר על דרך התהוותם של הטקסטים המקראיים ועל העריכות שבוצעו בהם. הספר מסתמך על מחקרים אחרונים בתחום ההיסטורי, הספרותי, ה[[פילולוגיה|פילולוגי]], ה[[אפיגרפיה|אפיגרפי]], הארכאולוגי ועל תרבויות האזור שהשפיעו על שתי הממלכות.{{הערה|{{הארץ|יגאל בן-נון|דוד ושלמה היו דמויות פיקטיביות בנרטיב על תור זהב דמיוני|1.6527527|6 באוקטובר 2018}}}}
 == קישורים חיצוניים ==