צבי הירש אשכנזי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חייו ופעליו: - שיכתוב חלקי, כולל הגהת תחביר ופיסוק.
מ עדכון שדות דמויי שנות הפעילות לשם אחיד (תג)
שורה 16: שורה 16:
| תאריך פטירה עברי = [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]]
| תאריך פטירה עברי = [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]]
| מקום פעילות =
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תחומי עיסוק =

גרסה מ־03:20, 6 באוקטובר 2020

צבי הירש אשכנזי
לידה 1660
א' באלול ה'תי"ח
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה טרביטש, כתר בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 1718 (בגיל 58 בערך)
א' באייר ה'תע"ח
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 3 במאי 1718 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יעקב עמדין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צבי הירש אשכנזי (1656 או א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביהא' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.

חייו ופעליו

נולד בעיר טרביטש שבמוראביה, לרב יעקב בן בנימין ז"ק[1] ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר בודה (אחת משתי הערים המרכיבות את בודפשט המודרנית), בירת הונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובין) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים אפרים פיש (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי אליהו בעל שם מחלם)[2]. כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.

בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת 1686 (ה'תמ"ו) כאשר בעת המצור של צבא אוסטריה על העיר פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב הקהילה עד 1689. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, בפיורדה ובפראג.

בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של 6 חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד[3]. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.

בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.

בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".

ילדיו

לחכם צבי היו 16 ילדים, יחד עם בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.

  1. מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם.
  2. רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
  3. נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
  4. רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
  5. הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
  6. הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
  7. הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
  8. הרב משה, אב"ד בקמינקא.
  9. הרב דוד, אב"ד יריטשוב. סבם של הרב דוד מטרניגרוד, סבו של רבי חיים הלברשטאם ושל הרב דב בריש אשכנזי רבה של לובלין.
  10. הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
  11. דבורה.
  12. פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
  13. אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
  14. לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
  15. אסתר[4].

דרכו

החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.

בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית.

יצירתו

בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי הירש אשכנזי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    יעקב עמדין, מגלת ספר, באתר היברובוקס
  3. ^ מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "מרה שחורה", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.
  4. ^ נולדה בשנת תע"ה ונפטרה בשנת תע"ט. נפטרה יום אחרי אמה, ובמצבת אמה נכתב 'וילדה הקטנה אסתר אשר לקחה לה לבת לשכב אצלה'.