פירט (עיר)
| |||
 | |||
| פירט, 2020 | |||
| מדינה |
 גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה פדרלית |
 בוואריה | ||
| מחוז | פרנקוניה התיכונה | ||
| ראש העיר | תומאס יונג (SPD) | ||
| שטח | 63.35 קמ"ר | ||
| גובה | 295 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 131,433 (31 בדצמבר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 1,900 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 49°28′0″N 11°0′0″E / 49.46667°N 11.00000°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| www.fuerth.de | |||
פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא או פיורדה) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת במחוז המנהלי פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.
מרכז העיר פירט מרוחק שבעה קילומטרים בלבד ממרכז העיר נירנברג. יחד עם ארלנגן יוצרות שלוש הערים את "המטרופולין האירופי של נירנברג".
בשנת 2007 חגגה העיר אלף שנים להיווסדה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נזכרת לראשונה במסמך מ-1 בנובמבר 1007, לפיו היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, תרם את רכושו לבישופות במברג. מוצאו של שם העיר במילה הגרמנית "Furt" שפירושה "מעברה", שכן העיר שכנה בקרבת מעברה. בשנים שלאחר מכן קיבלה פירט הרשאת "עיירת שוק" (Marktrecht), הרשאה המאפשרת ליישובים המחזיקים בה להקים שוק בשטחן. אך היה זה מאוחר מדי, ופירט הפסידה את השוק לנירנברג השכנה. משנת 1062 קיבלה העיירה שוב את ההרשאה, אך נירנברג כבר הייתה עיר חשובה יותר.
במאות השנים שלאחר מכן שלטו בעיר סמכויות שונות, בהן בישופות במברג, נסיכות אנסבך, והעיר נירנברג. במשך זמן רב הייתה פירט יישוב חקלאי, בשנת 1600 עמדה האוכלוסייה במקום על 1,000–2,000 תושבים.
בימי הביניים ובתחילת תקופת הרנסאנס התפתחה העיר באיטיות, זאת עקב מלחמות, מגפות ורעב. במלחמת שלושים השנים, שהתרחשה בין השנים 1618–1648, איבדה העיר כמחצית מאוכלוסייתה. חיילים קרואטים הציתו את העיר, והיא נהרסה כמעט לחלוטין. בסוף המלחמה עמדה אוכלוסיית פירט על כשמונה מאות תושבים בלבד.
בשנת 1685 התיישבו בפירט הוגנוטים מצרפת. בשנת 1700 הושלם שיקום העיר, ואוכלוסייתה גדלה לכששת אלפים איש.
עם תחילת המהפכה התעשייתית במאה התשע עשרה, גדלה האוכלוסייה במהירות. בשנת 1800 התגוררו בעיר כ-12,000 תושבים, ובסוף המאה, בשנת 1895, הוכפלה האוכלוסייה פי ארבעה, ועמדה על כ-47,000 תושבים.
ב-7 בדצמבר 1835, נפתחה מסילת הרכבת בין נירנברג לפירט, הרכבת השנייה שפעלה בגרמניה. אורך המסילה היה שישה קילומטרים, והרכבת פעלה באמצעות סוסים 75%, וקיטור 25%.
בשל קרבתה של העיר לגבולות גרמניה המזרחית וצ'כוסלובקיה, בשנות המלחמה הקרה פעלו בה כוחות גדולים של נאט"ו, במיוחד של צבא ארצות הברית
בשנת 1950 עברה פירט את מחסום המאה אלף תושבים, וקיבלה מעמד של עיר גדולה (Großstadt). במפקד האוכלוסין שנערך בסוף שנת 2005, נפקדו בעיר 113,076 תושבים, נתון שדירג את פירט כעיר השנייה בגודלה בפרנקוניה התיכונה, וכעיר השביעית בגודלה בבוואריה.
היהודים בפירט
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
ב-17 באפריל 1528 התיר גאורג, המרקגרף מברנדנבורג-אנסבך, לשני יהודים להתיישב בפירט, שהייתה אז בשטח חסותו. בשנת 1553 התיר בישוף במברג לשלוש משפחות יהודיות, כנראה מהגרים מבוואריה הישנה, להתיישב בפירט. פרנסי נירנברג, שגירשו את יהודיה בשנת 1499, מחו נגד התיישבות יהודים בקרבתה.
בית בקברות היהודי הוקם בשנת 1607 ובשנת 1617 נבנה בעיר בית הכנסת הראשון. בית חולים יהודי הוקם בשנת 1653.[1]
לאחר גירוש היהודים מווינה בשנת 1670, התיישבו רבים מהמגורשים בפירט ובאנסבך הסמוכה. היריבות בין במברג ואנסבך באה לידי ביטוי בהענקת זכויות יתר ליהודים. מצבם של היהודים בפירט היה טוב יותר מאשר בערים אחרות בבוואריה. בשנת 1719 ניתנה להם האפשרות לשלוח שני נציגים למועצת העיר. הקהילה היהודית נדרשה לשלם מס שנתי בסך 2,500 פלורין, ובשנת 1754 עמד סכום המס על 4,500 פלורין. היהודים שהשתייכו למרקיז אסנבך שילמו מס שנתי שעמד על עשרה פלורין למשפחה. בעיר התקיימה אחת הישיבות הגדולות והחשובות בנסיכויות הגרמניות, שנוסדה כנראה בראשית המאה ה-17 ובשיאה למדו בה 600 בחורים. בקהילה פעלו גדולי תורה ידועים כרבי שבתי שפטל הלוי הורוביץ, רבי שמואל קאיידנובר, רבי שמואל מפיורדא, רבי אליקום געץ, רבי יוסף שטיינהארט, רבי צבי הירש יאנוב, רבי אריה ליב ברלין, רבי אברהם בנימין זאב המבורג, רבי מנחם מנדל קרגוי, רבי יהודה לייב הלברשטאטער, ועוד רבים.[2]
הקהילה היהודית בפיורדא הייתה גוף קורפורטיבי אוטונומי. השלטון היה בידי זקני הקהל, עשרים ואחד גברים, מתוכם נבחרו הפרנסים (barnossen), וראשי הוועד התחלפו מדי חודש. בשנת 1728, נקבעו תקנות הקהילה.
יהודי שרצה להצטרף לקהילה היה צריך לקבל את הסכמת החברים. מספר היהודים בעיר לא הוגבל, כפי שהיה במקומות אחרים. מצבם הטוב של היהודים בעיר גרם לשגשוג הקהילה. בתחילת המאה השמונה עשרה היו בעיר 350–400 משפחות, ובסוף המאה הוערך מספרם בכ-3,000 חברים. מרבית היהודים עסקו בהלוואה בריבית. איש הממשל הפרוסי כריסטיאן קונרד וילהלם פון דוהם הביא את פירט כדוגמה ליישובים בהם היהודים אינם מדוכאים והקהילה משגשגת. חלק מהיהודים היו לאנשי הכספים של הנסיכים, וליהודי החצר היה השפעה פוליטית על המרגרייבים של אנסבך[3][4].
לקראת מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כאלפיים יהודים. בעיר פעלו בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, ארבעה בתי כנסת לשירות הקהילה.[5]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]את העיר מייצגת קבוצת הכדורגל גרויטר פירט, אשר משחקת בבונדסליגה (נכון לעונת 2021/2022). נכון לעונת 2023-2024 הקבוצה משחקת בליגת המשנה הגרמנית
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכז העיר העתיקה שוכן בין הנהרות רדניץ (Rednitz) ופגניץ (Pegnitz). צפונית-מערבית לעיר העתיקה מתמזגים שני הנהרות ויוצרים את הנהר רגניץ (Regnitz). מערבית לעיר, מעבר לתעלת מיין-דנובה, נמצא יער פירטר (Fürther Stadtwald). מזרחית לעיר, באותו קו רוחב נמצאת העיר נירנברג. צפונית לפירט נמצא אזור הנקרא Knoblauchsland, אזור חקלאי פורה.
עיירות וערים הגובלות בפירט: ארלנגן, נירנברג, שטיין, קאדולצבורג, זירנדורף, אובראסבאך, ויטסבורן, זויקנדורף, ואוברמיסלבאך.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפירט ארבע ערים תאומות:
פייזלי, סקוטלנד, הממלכה המאוחדת (מ־1969)
לימוז', צרפת (מ־1992)
מרמריס, טורקיה (מ־1995)
קסילוקסטרו (אנ'), יוון (מ־2006), בהסכם ידידות משנת 2001)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי פרידהבר, מנהגות המחול של יהודי פיורדא בראי ספר התקנות משנת 1728, בתוך: דוכן: מאסף למוזיקה יהודית דתית, ט"ו, ירושלים: רננות, תש"ס, עמ' 105–113.
- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא: עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה א-ג, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, תש"ע 2010.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פירט- כתובה מקהילת פיורדא(הקישור אינו פעיל), "כאן מתא פיורד", באתר הספרייה הלאומית
- ישראל בן גומפל, קאפל בן גומפל, מנהגים דקהילתינו יצ"ו: מנהגי כל השנה דק"ק פיורדא, פיורדא Fuerth, תקכ"ז 1767, באתר היברובוקס
- מידע על פיורדא בקטלוג הספרייה הלאומית
פירת (בוואריה, גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלון קונפינו, עולם ללא יהודים: מרדיפות לרצח עם, ירושלים, אסיה הוצאה לאור, אוניברסיטת בן-גוריון, יד ושם, 2017, עמ' 18
- ^ הישיבה הרמה בפיורדא; _FU_JU_fuerth1.pdf Chronoloy of the Jewish Community in Fürth until 1945.
- ^ FÜRTH באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ^ FUERTH באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
- ^ אלון קונפינו, עולם ללא יהודים: מרדיפות לרצח עם, ירושלים, אסיה הוצאה לאור, אוניברסיטת בן-גוריון, יד ושם, 2017, עמ' 18
