אלדד רגב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 25: שורה 25:
בבוקר [[12 ביולי]] [[2006]] בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי צפון ישראל ב[[שיגור רקטות וטילים מלבנון לעבר ישראל|ירי מרגמות וקטיושות]] כ[[פעולת הסחה]]. באותו זמן באזור מושב [[זרעית]] סמוך ל[[מוצב ליבנה]] (שלא היה מאויש), בקו דיווח 105, במקום שבו כביש זרעית-[[שתולה]] נושק לגדר המערכת, עברה חוליית חזבאללה בסולם את [[גדר המערכת של ישראל|גדר המערכת]] ולא התגלתה. החוליה תקפה ב[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] שני כלי רכב של צה"ל מסוג [[HMMWV|האמר]] שנקראו לסיור על קו הגבול. מהרכב הראשון בו נסעו רגב וגולדווסר, הצליחו שני חיילים להיחלץ כשאחד מהם פצוע קשה. אנשי החזבאללה לא גילו אותם. הרכב השני ספג פגיעת נ"ט ישירה ובו נהרגו שלושה לוחמים – אייל בנין{{הערה|{{יזכור|517346|אייל בנין|מלא=כן}}}}, שני תורג'מן{{הערה|{{יזכור|517347|שני תורג'מן|מלא=כן}}}}, וואסים סלאח נזאל{{הערה|{{יזכור|517348|וסים נזאל|מלא=כן}}}}. מיד לאחר מכן פרצה חוליית [[חזבאללה]] נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח [[ישראל]] וחטפה שני חיילי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מ[[חטיבה 5]] של צה"ל, את רגב ואת [[דרגות צה"ל#רב-סמל|רס"ל]] {{יזכור|512429|אהוד גולדווסר}} שככל הנראה מצאו את מותם כבר בפיגוע או נפצעו קשה בו ומתו מפציעהם זמן קצר לאחר מכן. החוליה נסוגה עם החיילים לשטח לבנון, שם עמד רכב סמוך לגדר שהעביר אותן במהירות למקום מסתור בכפר [[עייתא א-שעב]]. חוליה נוספת חמושה ברובים ובמקלעים גיבתה את החוטפים. העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" תיאר את ההכנות הרבות ופירוט של החטיפה{{הערה|{{nrg|חיים איסרוביץ|חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר|607/994|12 ביולי 2007|51|1}}}}.
בבוקר [[12 ביולי]] [[2006]] בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי צפון ישראל ב[[שיגור רקטות וטילים מלבנון לעבר ישראל|ירי מרגמות וקטיושות]] כ[[פעולת הסחה]]. באותו זמן באזור מושב [[זרעית]] סמוך ל[[מוצב ליבנה]] (שלא היה מאויש), בקו דיווח 105, במקום שבו כביש זרעית-[[שתולה]] נושק לגדר המערכת, עברה חוליית חזבאללה בסולם את [[גדר המערכת של ישראל|גדר המערכת]] ולא התגלתה. החוליה תקפה ב[[טיל נ"ט|טילי נ"ט]] שני כלי רכב של צה"ל מסוג [[HMMWV|האמר]] שנקראו לסיור על קו הגבול. מהרכב הראשון בו נסעו רגב וגולדווסר, הצליחו שני חיילים להיחלץ כשאחד מהם פצוע קשה. אנשי החזבאללה לא גילו אותם. הרכב השני ספג פגיעת נ"ט ישירה ובו נהרגו שלושה לוחמים – אייל בנין{{הערה|{{יזכור|517346|אייל בנין|מלא=כן}}}}, שני תורג'מן{{הערה|{{יזכור|517347|שני תורג'מן|מלא=כן}}}}, וואסים סלאח נזאל{{הערה|{{יזכור|517348|וסים נזאל|מלא=כן}}}}. מיד לאחר מכן פרצה חוליית [[חזבאללה]] נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח [[ישראל]] וחטפה שני חיילי [[שירות המילואים בישראל|מילואים]] מ[[חטיבה 5]] של צה"ל, את רגב ואת [[דרגות צה"ל#רב-סמל|רס"ל]] {{יזכור|512429|אהוד גולדווסר}} שככל הנראה מצאו את מותם כבר בפיגוע או נפצעו קשה בו ומתו מפציעהם זמן קצר לאחר מכן. החוליה נסוגה עם החיילים לשטח לבנון, שם עמד רכב סמוך לגדר שהעביר אותן במהירות למקום מסתור בכפר [[עייתא א-שעב]]. חוליה נוספת חמושה ברובים ובמקלעים גיבתה את החוטפים. העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" תיאר את ההכנות הרבות ופירוט של החטיפה{{הערה|{{nrg|חיים איסרוביץ|חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר|607/994|12 ביולי 2007|51|1}}}}.


אירוע התרחש ב[[ואדי|וואדי]] נמוך ולא נראה על ידי תצפית מעמדות צה"ל, ולכן לקח שלושת רבעי שעה לגלות את דבר החטיפה ולהכריז על [[נוהל חניבעל]]{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו|1.1404764|26 באפריל 2007}}.}} בתגובה [[טנק]] צה"לי מ[[גדוד 82]] ו[[נגמחון]] נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם. הטנק עלה על [[מטען גחון]] שנאמד בחצי טון של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בהמשך נהרג חייל נוסף מ[[גדוד 50]] מירי [[מרגמה]]{{הערה|[http://www.haayal.co.il/story_2657 האיל הקורא]}}.
האירוע התרחש ב[[ואדי|וואדי]] נמוך ולא נראה על ידי תצפית מעמדות צה"ל, ולכן לקח שלושת רבעי שעה לגלות את דבר החטיפה ולהכריז על [[נוהל חניבעל]]{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו|1.1404764|26 באפריל 2007}}.}} בתגובה [[טנק]] צה"לי מ[[גדוד 82]] ו[[נגמחון]] נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם. הטנק עלה על [[מטען גחון]] שנאמד בחצי טון של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בהמשך נהרג חייל נוסף מ[[גדוד 50]] מירי [[מרגמה]]{{הערה|[http://www.haayal.co.il/story_2657 האיל הקורא]}}.


=== עסקת השבויים וקבורתו בישראל ===
=== עסקת השבויים וקבורתו בישראל ===
שורה 38: שורה 38:


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:רגב, TheDesertboy/אלדד}}

{{מיון רגיל:רגב, אלדד}}
[[קטגוריה:קריית מוצקין: אישים]]
[[קטגוריה:קריית מוצקין: אישים]]
[[קטגוריה:בני ערובה ישראלים]]
[[קטגוריה:בני ערובה ישראלים]]

גרסה מ־09:46, 25 במרץ 2021

אלדד רגב
רגב
רגב
רגב
לידה 16 באוגוסט 1980
קריית מוצקין, ישראל
נהרג 12 ביולי 2006 (בגיל 25)
זרעית, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה מתחם בתי הקברות בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל חטיפתו והיותו ביחד עם החייל החטוף השני הסיבה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה
השכלה ישיבת בני עקיבא פרחי אהרן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלדד רגב (16 באוגוסט 198012 ביולי 2006) היה חייל ישראלי שנחטף ביחד עם אהוד גולדווסר (אנ') על ידי חזבאללה כחלק מאירוע חטיפת חיילי צה"ל בגבול ישראל–לבנון, שבו גם נהרגו 3 חיילים ובעקבותיו יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה.

החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום 12 באוגוסט 2006, קראה, בין השאר, להחזרת החטופים ללא תנאי. ב-16 ביולי 2008, שנתיים לאחר החטיפה, הוחזרו גופות שני החיילים שנחטפו לישראל כחלק מעסקה עם חזבאללה. ההערכה היא כי השניים נהרגו כבר ביום החטיפה[1][2], אולם לציבור ולבכירי הצמרת המדינית-ביטחונית בישראל לא היה מידע חד משמעי על מצבם.

ביוגרפיה

אלדד רגב נולד לצבי וטובה רגב, והיה אחד מארבעת הבנים של הזוג רגב[3]. רגב נולד וגדל בקרית מוצקין, הוא למד בישיבת בני עקיבא פרחי אהרן שבקריית שמואל, אמו טובה נפטרה כשהיה בכיתה י"ב. רגב התנדב ושירת בצה"ל בחטיבת גבעתי, לאחר שסיים את שירותו בצה"ל, נסע למזרח הרחוק כחלק מטיול אחרי צבא, שצעירים ישראלים נוהגים לעשות לאחר השירות הצבאי.

לאחר ששב לישראל הוא נרשם למכינה קדם אקדמית לקראת לימודיו בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן[4], חודשיים לאחר חטיפתו ולקראת תחילת שנת הלימודים, הודיעה האוניברסיטה כי רגב התקבל ללימודים לתואר ראשון, ואף נשיא האוניברסיטה, משה קוה כתב לבני המשפחה כי הוא מקווה שרגב יוחזר לישראל, ויתחיל בלימודי המשפטים שרצה[4].

רגב היה ידוע בחיבתו הרבה לספורט והיה מאוהדי מכבי תל אביב[5].

חטיפתו

ערך מורחב – חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)

בבוקר 12 ביולי 2006 בשעה 09:05, פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי צפון ישראל בירי מרגמות וקטיושות כפעולת הסחה. באותו זמן באזור מושב זרעית סמוך למוצב ליבנה (שלא היה מאויש), בקו דיווח 105, במקום שבו כביש זרעית-שתולה נושק לגדר המערכת, עברה חוליית חזבאללה בסולם את גדר המערכת ולא התגלתה. החוליה תקפה בטילי נ"ט שני כלי רכב של צה"ל מסוג האמר שנקראו לסיור על קו הגבול. מהרכב הראשון בו נסעו רגב וגולדווסר, הצליחו שני חיילים להיחלץ כשאחד מהם פצוע קשה. אנשי החזבאללה לא גילו אותם. הרכב השני ספג פגיעת נ"ט ישירה ובו נהרגו שלושה לוחמים – אייל בנין[6], שני תורג'מן[7], וואסים סלאח נזאל[8]. מיד לאחר מכן פרצה חוליית חזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה שני חיילי מילואים מחטיבה 5 של צה"ל, את רגב ואת רס"ל אהוד גולדווסר שככל הנראה מצאו את מותם כבר בפיגוע או נפצעו קשה בו ומתו מפציעהם זמן קצר לאחר מכן. החוליה נסוגה עם החיילים לשטח לבנון, שם עמד רכב סמוך לגדר שהעביר אותן במהירות למקום מסתור בכפר עייתא א-שעב. חוליה נוספת חמושה ברובים ובמקלעים גיבתה את החוטפים. העיתון הלבנוני "אל-אחבאר" תיאר את ההכנות הרבות ופירוט של החטיפה[9].

האירוע התרחש בוואדי נמוך ולא נראה על ידי תצפית מעמדות צה"ל, ולכן לקח שלושת רבעי שעה לגלות את דבר החטיפה ולהכריז על נוהל חניבעל[10] בתגובה טנק צה"לי מגדוד 82 ונגמחון נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם. הטנק עלה על מטען גחון שנאמד בחצי טון של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בהמשך נהרג חייל נוסף מגדוד 50 מירי מרגמה[11].

עסקת השבויים וקבורתו בישראל

הנחת הארונות על ידי אנשי חזבאללה בגבול ישראל-לבנון, 16 ביולי 2008

ב-29 ביוני 2008 אישרה ממשלת ישראל ברוב של 22 מול 3 עסקת חילופי שבויים[12]. העסקה, שהושגה בעזרת מאמציו של עופר דקל.

על פי ההסכם, שוחררו הרוצח סמיר קונטאר, 4 אסירים נוספים וכ-199 גופות של מחבלי חזבאללה שנקברו ארעית בישראל[13]. בתמורה תקבל ישראל מחזבאללה את שני החיילים החטופים (רגב ואהוד גולדווסר), ועד לרגע ביצוע ההסכם עצמו, לא תקבל ישראל מידע מפורש האם הם חיים או מתים.

השלב השלישי והאחרון של ההסכם הוגדר מחווה לעם הפלסטיני, ובו שוחררו כ-5 אסירים פלסטינים. זהותם של אסירים נקבעה על ידי מדינת ישראל.

ב-17 ביולי 2008, יום לאחר ביצוע העסקה, הובאו לקבורה החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב, בעוד בלבנון התקיימו חגיגות ראווה והוכרז על יום חג[14]. בהלוויותיהם השתתפו רבבות אנשים. אהוד גולדווסר נקבר בבית הקברות הצבאי בנהריה ואלדד רגב נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה[15]. לאחר השבת ארונותיהם הועלו השניים בדרגה. ב-6 באוגוסט שוחררו מספר אסירים נוספים.

הערות שוליים

  1. ^ "Lebanese Minister: Goldwasser, Regev Were Killed by IDF Fire". Haaretz. 5 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ אהוד ברק, "פרסונה", ישראל פלוס, 24 בינואר 2009
  3. ^ "אני גאה במדינה שנלחמה שתחזור", באתר וואלה‏, 17 ביולי 2008
  4. ^ 1 2 אחיה ראב"ד, אלדד רגב התקבל ללימודי משפטים בבר-אילן, באתר ynet, 11 בספטמבר 2006
  5. ^ מכבי ת"א היתה חייו: סיפורו של אלדד רגב ז"ל, באתר ONE
  6. ^ קורות החיים של אייל בנין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  7. ^ קורות החיים של שני תורג'מן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  8. ^ קורות החיים של וסים נזאל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  9. ^ חיים איסרוביץ, חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר, באתר nrg‏, 12 ביולי 2007
  10. ^ ג'קי חורי, איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו, באתר הארץ, 26 באפריל 2007.
  11. ^ האיל הקורא
  12. ^ הממשלה אישרה את עסקת השבויים, באתר וואלה‏, 29 ביוני 2008
  13. ^ ynet, סוף העסקה עם חיזבאללה: 5 פלסטינים ישוחררו, באתר ynet, 2 באוגוסט 2008
  14. ^ גלי צה"ל, ‏אודי גולדווסר ואלדד רגב יובאו היום למנוחות, באתר גלובס, 17 ביולי 2008
  15. ^ רגב וגולדווסר יובאו היום למנוחות, באתר וואלה‏, 16 ביולי 2008