יום חמישי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Eitanbb (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור ליוונית
שורה 17: שורה 17:
בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האל הנורדי [[תור (אל)|תור]], אל הרעם ב[[מיתולוגיה נורדית|מיתולוגיה הנורדית]] שנתפש כמקביל ליופיטר. ב[[אנגלית]] שמו Thursday, ב[[גרמנית]] Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני של [[תור (אל)|תור]]), ב[[הולנדית]] Donderdag, ב[[שוודית]] וב[[דנית]] Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".
בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האל הנורדי [[תור (אל)|תור]], אל הרעם ב[[מיתולוגיה נורדית|מיתולוגיה הנורדית]] שנתפש כמקביל ליופיטר. ב[[אנגלית]] שמו Thursday, ב[[גרמנית]] Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני של [[תור (אל)|תור]]), ב[[הולנדית]] Donderdag, ב[[שוודית]] וב[[דנית]] Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".


בלשונות [[המזרח הקרוב]] משמעות השם היא "יום חמישי". כך בעברית, בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וביוונית (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").
בלשונות [[המזרח הקרוב]] משמעות השם היא "יום חמישי". כך בעברית, בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וב[[יוונית]] (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").


בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ב[[רוסית]] השם הוא Четверг (צ'טברג), וב[[צ'כית]] השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).
בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ב[[רוסית]] השם הוא Четверг (צ'טברג), וב[[צ'כית]] השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).

גרסה מ־09:28, 15 באפריל 2021

בריאת כל יצורי המים והשמיים.

יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 הוא היום הרביעי בשבוע.

יום חמישי ביהדות

שמו של היום מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ'כ"ג) כיום שבו נבראו החרקים, חיות המים והעופות.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים--יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים; וְאֵת כָּל-נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם, וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.

בתפילת שחרית של יום חמישי נהוג לקרוא בתורה בפרשת השבוע.

המשנה[1] מזכירה חובה הלכתית לקיים טקסי נישואין ביום חמישי כאשר האישה היא אלמנה[2], אך דין זה אינו נוהג בימינו[3].

שמו של יום חמישי ברחבי העולם

האל תור

מקובל לקשר את יום חמישי עם כוכב הלכת יופיטר והאל יופיטר. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì. לעומת זאת, בפורטוגזית השם הוא Quinta-feira, שפירושו "יום-החג החמישי", משום שימי השבוע בפורטוגזית נקראים על שם שבעת ימי השבוע הקדוש של חג הפסחא.

בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האל הנורדי תור, אל הרעם במיתולוגיה הנורדית שנתפש כמקביל ליופיטר. באנגלית שמו Thursday, בגרמנית Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני של תור), בהולנדית Donderdag, בשוודית ובדנית Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".

בלשונות המזרח הקרוב משמעות השם היא "יום חמישי". כך בעברית, בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וביוונית (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").

בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ברוסית השם הוא Четверг (צ'טברג), ובצ'כית השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).

בלשונות המזרח יש לשם משמעויות שונות: ביפנית הוא נקרא "מוקויובי" (木曜日), שפירושו "יום האילן", ובסינית "סינג צ'י סי" (星期四), שפירושו "יום רביעי".

מנוחה ביום חמישי

כיום מקובל במקומות עבודה רבים בישראל לראות ביום חמישי היום האחרון בשבוע-העבודה, למעט במקומות בהם נהוגה עבודה ביום שישי, כסניפי בנקים, מרכולים, חנויות ומסעדות. עד שנות התשעים היה נהוג בישראל שבוע עבודה בן שישה ימים, שהסתיים ביום שישי, אך מצב זה שונה עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר.

בחלק מהמדינות המוסלמיות נהוג יום חמישי כיום מנוחה נוסף על יום שישי. בעבר כך היה נהוג ברוב המדינות המוסלמיות, אולם בשנים האחרונות הוחלט בכמה מהן לקבוע את יום השבת כיום מנוחה במקום יום חמישי. זאת כדי לשפר את התיאום בלוחות הזמנים עם אירופה ועם ארצות הברית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משנה, מסכת כתובות, פרק א', משנה א'.
  2. ^ בין השאר בעקבות ברכת "פרו ורבו" שנאמרה לדגים ביום זה (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ה', עמוד א').
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ג', עמוד א'.