דמוקרטיה נשיאותית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
למה זה ירד?
שורה 12: שורה 12:


יש להבדיל בין שיטה נשיאותית לבין דמוקרטיה נשיאותית; לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה.
יש להבדיל בין שיטה נשיאותית לבין דמוקרטיה נשיאותית; לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה.

== יתרונות השיטה הנשיאותית ==
* מנדט סמכות - מכיוון שהנשיא נבחר על ידי העם, כוחו לגיטימי יותר מאשר מנהיגים אשר נבחרו בצורה לא ישירה.
* [[הפרדת רשויות]] - מכיוון שמתקיימות שתי רשויות נפרדות המחוקקת והמבצעת. קיימת טענה כי בצורה זו כל רשות מפקחת על השנייה ומפחיתה מקרי שחיתות.
* יציבות - הנשיא נבחר לתקופה קצובה בניגוד לרה"מ אשר זקוק לפרלמנט כדי להימנע מהצבעת אי אמון.
* תיאום - מכיוון שהקבינט נבחר על ידי הנשיא קיימת היררכיה ברורה בניגוד לממשל פרלמנטרי אשר ממשלתו בנויה מיריבים פוליטיים.

== חסרונות השיטה הנשיאותית ==
* מנדט סמכות - הנשיא הנבחר מקבל את כל הסמכויות הביצועיות למשך תקופת שלטונו ואילו המפסידים מאבדים כל יכולת השפעה ביצועית עד לבחירות הבאות.
* הפרדת רשויות - ניהול שתי רשויות נפרדות מאפשר הטלת אשמה בין הרשויות ואי לקיחת אחריות על מחדלים. ניהול של שתי רשויות נפרדות במקום אחת מהווה נטל כלכלי.
* יציבות - קיים קושי להדיח נשיא לא ראוי לפני שתקופת כהונתו מסתיימת.


== תפוצה ==
== תפוצה ==

גרסה מ־18:13, 15 בנובמבר 2021

נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ורג' בוש, בחדר הסגלגל. בדמוקרטיה נשיאותית הנשיא הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת

דמוקרטיה נשיאותית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה ורפובליקאית, בה הרשות המבצעת (המגולמת באדם אחד - נשיא) והרשות המחוקקת (הפרלמנט) נבחרים שניהם על-ידי האזרחים. בשיטה זו ראש הרשות המבצעת הוא גם ראש המדינה.

מאפייניה העיקריים של הדמוקרטיה הנשיאותית

השיטה הנשיאותית נבדלת מן השיטה הפרלמנטרית במספר נושאים.

בשיטה זו, הנשיא שהוא ראש הרשות המבצעת הוא גם ראש המדינה. על כן, שיטה זו לא יכולה להתקיים תחת מונרכיה חוקתית, שכן משטר בו ראש המדינה הוא ראש הרשות המבצעת ולא נבחר בבחירות נקרא אוטוקרטיה.

בדמוקרטיה נשיאותית, הפרלמנט והנשיא נבחרים בנפרד האחד מהשני לתקופה קבועה מראש. בעוד בשיטה הפרלמנטרית הרשות המבצעת צומחת מהמחוקקת ותלויה באמונה, בשיטה הנשיאותית הנשיא לא תלוי בפרלמנט, ואין בכוחו של הפרלמנט להדיח את הנשיא (למעט במקרים מיוחדים ועל רקע מעשים לא חוקיים). הפרלמנט והנשיא נבחרים לכהן לתקופה קבועה מראש, מבלי כל אפשרות להקדים את הבחירות. ברוב המדינות מכהן לצד הנשיא גם סגן נשיא, שאמור להחליפו במקרה בו הוא מתפטר, מת או מודח.

בדמוקרטיה נשיאותית, הנשיא הוא התגלמות הרשות המבצעת: הוא הממנה את השרים ובכוחו להדיחם בכל עת, הוא המכתיב את מדיניות החוץ והפנים של הממשלה, והוא המפקד העליון של הצבא. קבינט השרים אינו אלא גוף מייעץ ומלווה, וההחלטות מתקבלות על-ידי הנשיא. הנשיא מממש את מדיניותו באמצעות צווים נשיאותיים שבכוחו להוציא, והם ניתנים לביטול על-ידי כל נשיא עתידי בכל עת. תקציב המדינה מוגש לפרלמנט על-ידי הנשיא או מי מטעמו (שר אוצר).

יש להבדיל בין שיטה נשיאותית לבין דמוקרטיה נשיאותית; לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה.

יתרונות השיטה הנשיאותית

  • מנדט סמכות - מכיוון שהנשיא נבחר על ידי העם, כוחו לגיטימי יותר מאשר מנהיגים אשר נבחרו בצורה לא ישירה.
  • הפרדת רשויות - מכיוון שמתקיימות שתי רשויות נפרדות המחוקקת והמבצעת. קיימת טענה כי בצורה זו כל רשות מפקחת על השנייה ומפחיתה מקרי שחיתות.
  • יציבות - הנשיא נבחר לתקופה קצובה בניגוד לרה"מ אשר זקוק לפרלמנט כדי להימנע מהצבעת אי אמון.
  • תיאום - מכיוון שהקבינט נבחר על ידי הנשיא קיימת היררכיה ברורה בניגוד לממשל פרלמנטרי אשר ממשלתו בנויה מיריבים פוליטיים.

חסרונות השיטה הנשיאותית

  • מנדט סמכות - הנשיא הנבחר מקבל את כל הסמכויות הביצועיות למשך תקופת שלטונו ואילו המפסידים מאבדים כל יכולת השפעה ביצועית עד לבחירות הבאות.
  • הפרדת רשויות - ניהול שתי רשויות נפרדות מאפשר הטלת אשמה בין הרשויות ואי לקיחת אחריות על מחדלים. ניהול של שתי רשויות נפרדות במקום אחת מהווה נטל כלכלי.
  • יציבות - קיים קושי להדיח נשיא לא ראוי לפני שתקופת כהונתו מסתיימת.

תפוצה

השיטה הנשיאותית היא שיטת הממשל השנייה בתפוצתה בעולם, עם זאת, לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה. ברשימה זו נכללות המדינות המוגדרות כדמוקרטיה במדד הדמוקרטיה משנת 2020 של האקונומיסט.

במדינות אלו, מכהן גם ראש ממשלה כראש הרשות המבצעת לצד הנשיא

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.