עג'מי – הבדלי גרסאות
מחסל האגדות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ עדכון ערכים בעלי עיתונות יהודית היסטורית בפרמטרים חדשים (תג) |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בתחילת [[המאה ה-20]] התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התפשט [[הסגנון הבינלאומי]] מ[[תל אביב]] לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת ג'בלייה (כך נקראה אז [[גבעת עלייה]]) מדרום. |
בתחילת [[המאה ה-20]] התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, וב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] התפשט [[הסגנון הבינלאומי]] מ[[תל אביב]] לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת ג'בלייה (כך נקראה אז [[גבעת עלייה]]) מדרום. |
||
לאחר [[מלחמת העצמאות]] התיישבו [[עולה חדש|עולים חדשים]] וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. משנות ה-70 הפסיקה [[עמידר]] לשפץ בתים במקום ולהכניס דיירים חדשים וכל בית שנתפנה נהרס. התוכנית הייתה שלאחר הריסת כל הבתים תיבנה במקום שכונה של רבי קומות ווילות על שפת הים{{הערה|{{דבר|דנקה הרניש|פוליטיקה ושמי עג'אמי| |
לאחר [[מלחמת העצמאות]] התיישבו [[עולה חדש|עולים חדשים]] וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. משנות ה-70 הפסיקה [[עמידר]] לשפץ בתים במקום ולהכניס דיירים חדשים וכל בית שנתפנה נהרס. התוכנית הייתה שלאחר הריסת כל הבתים תיבנה במקום שכונה של רבי קומות ווילות על שפת הים{{הערה|{{דבר|דנקה הרניש|פוליטיקה ושמי עג'אמי|19810413|149}}}}. בנוסף לכך, החל מ-[[1975]] היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום [[תל]] בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שונתה התוכנית ו[[עיריית תל אביב]] הכירה בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולרי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים{{הערה|{{העוקץ|יוסי לוס|חבוי בעמודים הפנימיים של "דה מארקר"|2006/04/24/חבוי-בעמודים-הפנימיים-של-דה-מארקר}}}}. |
||
השכונה היא זירת התרחשותו של ה[[סרט קולנוע|סרט]] ה[[ישראלי]] "[[עג'מי (סרט)|עג'מי]]" משנת [[2009]], וחלק משחקניו הם תושבי השכונה. |
השכונה היא זירת התרחשותו של ה[[סרט קולנוע|סרט]] ה[[ישראלי]] "[[עג'מי (סרט)|עג'מי]]" משנת [[2009]], וחלק משחקניו הם תושבי השכונה. |
||
גרסה מ־13:21, 15 בפברואר 2022
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
 ישראל |
| תאריך ייסוד | אמצע המאה ה-19 |
| קואורדינטות | 32°02′42″N 34°45′00″E / 32.045°N 34.75°E |
 | |
  | |
שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו. מלבד רחוב יפת, רוב הרחובות בשכונה צרים והבתים בה בנויים בצפיפות רבה. בשכונה שוכנים בתים עתיקים רבים, שנבנו בתקופה העות'מאנית, ולצדם בתים חדשים. בשכונה מתגוררים ערבים ויהודים.
גבולות השכונה
הרחוב הראשי של השכונה הוא רחוב יפת החוצה אותה מצפון לדרום. הרחוב עמוס בחנויות ובמסעדות. השכונה גובלת בצפון ביפו העתיקה (אם כי יש המגדירים את גבולה הצפוני דרומה משם, ברחוב שערי ניקנור), בדרום בשכונת גבעת עלייה, במזרח בשכונת צהלון, ובמערב בים התיכון.
היסטוריה
השכונה נקראת על שמו של איברהים אל-עג'מי, שנמנה לפי המסורת המוסלמית על בני לוויתו של מוחמד. קברו של אל-עג'מי שוכן לפי המסורת בדרומה של השכונה, ובמאה ה-19 הוקם מסגד עג'מי במקום. שכונת עג'מי קמה באמצע המאה ה-19 על ידי ערבים מארונים אמידים, שהקימו את רחובותיה במקביל לחוף הים, ובנו בה כנסייה ואת מנזר אנטוניוס הקדוש. בתי המגורים בשכונה נבנו מכורכר והוקפו בחצרות. יכולתם הכלכלית של תושבי המקום ניכרה בסגנון הבנייה.
בתחילת המאה ה-20 התיישבו בשכונה תושבים אמידים פחות, ואלה הקימו בה בתים פשוטים יותר. במלחמת העולם הראשונה ולאחריה רווחה בשכונה בנייה חסרת תכנון וסדר, ובשנות ה-30 התפשט הסגנון הבינלאומי מתל אביב לעג'מי. השכונה התפשטה דרומה בין הים ממערב והפרדסים ממזרח, עד שנשקה לשכונת ג'בלייה (כך נקראה אז גבעת עלייה) מדרום.
לאחר מלחמת העצמאות התיישבו עולים חדשים וערבים מרחבי הארץ בבתיהם של הערבים שנמלטו מהעיר. השכונה החלה להתדרדר והייתה למוקד של פשיעה ועוני. בשנות ה-50 הוחלט על הרס השכונה ועל הקמתה מחדש. פעולות ההריסה החלו אך תשתית חדשה לא הוקמה תחת זו שנהרסה. משנות ה-70 הפסיקה עמידר לשפץ בתים במקום ולהכניס דיירים חדשים וכל בית שנתפנה נהרס. התוכנית הייתה שלאחר הריסת כל הבתים תיבנה במקום שכונה של רבי קומות ווילות על שפת הים[1]. בנוסף לכך, החל מ-1975 היה חוף ימה של השכונה לאתר סילוק פסולת בניין, ועד מהרה קם במקום תל בגובה של כ-15 מטר, אשר ניתק את השכונה מהים. בשנות ה-80 שונתה התוכנית ועיריית תל אביב הכירה בערכיה ההיסטוריים והאדריכליים של עג'מי ונוסחה תוכנית שימור. כיום השכונה נחשבת לאזור פופולרי וכמוקד משיכה לאוכלוסייה אמידה, אך עדיין רבים בה המגרשים הריקים, זכר לימיה הקשים[2].
השכונה היא זירת התרחשותו של הסרט הישראלי "עג'מי" משנת 2009, וחלק משחקניו הם תושבי השכונה.
אתרים ובניינים חשובים בשכונה
- הבית הירוק - הבית היה ביתם של משפחת אל-חאג' האמידה עד 1948. כיום הוא משמש את בית הדין הצבאי ואת הפרקליטות הצבאית.
- בניין האגודה למען ערביי יפו.
- כנסיית גאורגיוס הקדוש - כנסייה יוונית-אורתודוקסית.
- בית הקהילה המשיחית.
- כנסיית אנטוניוס הקדוש - כנסייה קתולית פרנציסקנית ולצדה שוכן תיכון טרה סנטה.
- מנזר אנטוניוס הקדוש שהוקם על ידי נוצרים הכנסייה המרונית מלבנון.
- מנזר אנטוניוס הקדוש הקופטי.
- שבט הצופים האורתודוקסי.
- כיכר חג' כחיל.
- מגדל המים.
- מדרון יפו.
קישורים חיצוניים
- אודות שכונת עג'מי, באתר עיריית תל אביב
- שכונת עג'מי באתר ArchNet
- ליאת אברהם, שכונת עג'מי, הספרייה הווירטואלית של מטח
- נועה קושרק, תושבי עג'מי ביפו יקבלו את הים בחזרה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2008
- צור שיזף, אב-יומן פשע, מדריך יפו
- צור שיזף, רעידת אדמה ביפו - אינתיפדה 2000
הערות שוליים
- ^ דנקה הרניש, פוליטיקה ושמי עג'אמי, דבר, 13 באפריל 1981
- ^ יוסי לוס, חבוי בעמודים הפנימיים של "דה מארקר", באתר "העוקץ", 24 באפריל 2006
