מדרון יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יפו ובת ים מהאוויר - מדרון יפו הוא השטח החשוף שלחוף הים במרכז התמונה
תרשים המיזם
המראה ממדרון יפו צפונה לעבר נמל יפו ויפו העתיקה
המראה לכיוון דרום לעבר חוף גבעת עלייה ובת ים
אחת משדרות הרוחב בפארק: מימין מגדל המים בשכונת עג'מי ומשמאל המינרה של מסגד עג'מי
טיילת החוף בפארק מדרון יפו (09/2009)

מדרון יפו הוא שמו של פארק חופי המוקם לאורך חופי הים של שכונת עג'מי ביפו, והמשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום. שטחו של הפארק הוא 200 דונם, אורכו מצפון לדרום הוא כקילומטר, ורוחבו ממזרח למערב מגיע ל-300 מטרים לכל היותר. גובהו המרבי של הפארק הוא 15 מטר מעל פני הים. ביצוע המיזם החל בחודש דצמבר 2005 ועיקר העבודות הסתיימו בשנת 2008. השלמת הפארק הייתה אמורה להסתיים בשנת 2009, אך שתילת דשא במקום התעכבו בשל הבצורת ובשל איסור מכוח החוק שנקבע בגינה בתקנות[1]. משנמצא פתרון לבעיית ההשקיה חודשו העבודות במאי 2009, נשתל דשא והוצבו מתקני משחקים וספסלי תצפית. הפארק נחנך לבסוף ב-30 באפריל 2010 [2]. פרויקט הקמת פארק המדרון היה יוזמה של ראש העיר רון חולדאי, ותוכנן על ידי משרד "ברוידא-מעוז אדריכלות נוף". על הביצוע הופקד אגף שפ"ע באמצעות החברה העירונית "עזרה וביצרון", ועלותו הגיעה ל-60 מיליון ש"ח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב השטח עליו משתרע הפארק שימש החל משנת 1975 ובמשך שנים רבות, כאתר לסילוק פסולת בניין, דבר שהביא לייבוש רצועת הים. פעולות אלו הביאו למחאה ציבורית ולהתערבות בג"ץ, ובשנת 1988 סגרה עיריית תל אביב את אתר הפסולת וחדלה מלעשות בו שימוש. עם זאת, פעילות שפיכת פסולת המשיכה להתקיים במקום באופן בלתי חוקי. בשנת 2003 שפך צה"ל חומר ייצוב נוסף במקום ומיקם עליו סוללה של טילי פטריוט‏‏[3]. המקום היה למוקד מפגע סביבתי, וניתק את חוף הים מהאזור המיושב שבעורפו. במקום התחוללו שריפות ומפולות של ערימות פסולת אשר גלשו לים, והוא היה גם למוקד של פעילות עבריינית ושולית אחרת. בתכנון הפארק החופי, עמדה העירייה בקשר, באמצעות המישלמה ליפו, עם כ-300 מתושבי האזור ועם ארגונים שונים הפועלים בעיר, ובהם עמותת "יפו יפת-ימים", שבטי צופים, פעילים בשכונות היהודיות ומנהיגים ונציגים של הקהילה הערבית בעיר.

עקרונות תכנוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מתוכנן כך ש"ישיב" את חוף הים לעיר ולתושבים. לשם כך סולקה מהמקום פסולת בהיקף של 1,275,000 טון שהועברה למחזור, וחלק מגבעות הזבל שוטחו או הונמכו, במטרה לאפשר קו ראייה בין העיר לים, וכן כדי להתאים את השטח לגישה. מיון הפסולת התבצע במקום וחלק ממנה עובד ושימש בהקמת הפארק. בפארק שלוש כיפות המאפשרות תצפית, ועל האמצעית הוקם אמפיתיאטרון שקוע. שבילים להולכי רגל נסללו לאורכו של הפארק (מצפון-לדרום) ולרוחבו (ממזרח-למערב), וטיילת הוקמה בין השטח הירוק לאזור החוף החולי. שביל אופניים נסלל בסמוך לגבולו המזרחי של האתר, מקום בו הוא גובל בשכונת עג'מי. בצפונו של הפארק הוקם אזור לפעילות ספורט ונופש ונסלל מגרש חניה. עוד הושם דגש על תכנון הצמחייה וההצללה במקום.

סמוך לחוף הים נסללה טיילת הליכה המשתרעת מנמל יפו עד חוף גבעת עלייה. הפארק נחנך רשמית ב-30 באפריל 2010.

על פי בדיקת מבקר המדינה[4], עיריית תל אביב - יפו הקימה את הפארק מבלי שהדבר יאושר בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב ומבלי לתאם את העבודות כנדרש עם בעל הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל. על פי המבקר, הדבר הוביל למספר כשלים תכנוניים, כגון העדר שירותים סניטריים בפארק ופתרונות תחבורה וחניה לוקים בחסר בסביבתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדרון יפו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת עלייה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
חורשת עציון יפו ג' בית קברות ארמני בת ים המישלמה ליפו בית יצחק שדה בית קברות יווני אורתודוקסי בית קברות קתולי בית קברות יווני קתולי בית קברות מוסלמי מרכז פרס לשלום חוף גבעת עלייה רחוב קדם גשר חלון ליפו גן קידרון מסגד ג'בליה רחוב יפת מדרון יפו עג'מי גן טולוז המרכז הערבי-יהודי ביפו מרכז פיס בית השגריר הצרפתי תיכון עירוני י"בGivat Alija.png
אודות התמונה