עמונית – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
פעמי-עליון (שיחה | תרומות) הרחבות |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה= |
|תמונה= |
||
|כיתוב= |
|כיתוב= |
||
|מדינות= [[בני עמון |
|מדינות= [[בני עמון]] |
||
|אזורים= [[רבת עמון]] של ימינו |
|אזורים= [[עמון]], [[רבת עמון]] של ימינו, דרום ה[[גלעד]] |
||
|דוברים= |
|דוברים= נכחדה בסביבות [[המאה ה-5 לפנה"ס]] |
||
|שפת אם= נכחדה |
|||
|כתב= [[כתב פרוטו-כנעני]] |
|כתב= [[כתב פרוטו-כנעני]] |
||
|משפחה=[[שפות אפרו אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]<br> |
|משפחה=[[שפות אפרו אסיאתיות|אפרו אסיאתית]]<br> |
||
שורה 24: | שורה 23: | ||
האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] - [[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]]. |
האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] - [[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]]. |
||
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה של [[ארמית]]. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית במקום הפועל הנפוץ יותר |
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה של [[ארמית]]. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית{{מקור|סיבה=יש להביא סימוכין לטענה לפיה לפועל "לעבוד" יש זיקה ארמית.}} במקום הפועל הנפוץ יותר ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] "לעשות" והפועל הנפוץ ב[[פיניקית]] "לפעול". |
||
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף ב[[מקרא]], וידוע לנו מ[[ספר נחמיה]] שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן [[שיבת ציון]] חלק מ[[עם ישראל]] דיבר עמונית. |
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף ב[[מקרא]], וידוע לנו מ[[ספר נחמיה]] שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן [[שיבת ציון]] חלק מ[[עם ישראל]] דיבר עמונית. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* [[כתובת מצודת רבת עמון]] |
|||
* [[מואבית]] |
|||
* [[כתובת בקבוק תל סיראן]] |
|||
* [[שפות כנעניות]] |
|||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
{{קצרמר|שפות}} |
{{קצרמר|שפות}} |
גרסה מ־14:59, 13 במרץ 2022
מדינות | בני עמון |
---|---|
אזורים | עמון, רבת עמון של ימינו, דרום הגלעד |
דוברים | נכחדה בסביבות המאה ה-5 לפנה"ס |
כתב | כתב פרוטו-כנעני |
משפחה | עמונית |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
השפה העמונית היא שפה שמית מהענף השמי הצפוני-מערבי, שהייתה מדוברת בקרב העם העמוני.
האזור בו דיברו את השפה ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור רבת עמון (עמאן) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם כתובת מצודת רבת עמון מהמאה ה-9 לפנה"ס, בקבוק ארד בתל סיראן מהמאות ה-7 - 6 לפנה"ס וכן כמה כתבי שירה.
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה העברית המקראית עם השפעה קלה של ארמית. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית[דרוש מקור][מפני ש...] במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות" והפועל הנפוץ בפיניקית "לפעול".
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף במקרא, וידוע לנו מספר נחמיה שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן שיבת ציון חלק מעם ישראל דיבר עמונית.