תאגיד הטילים והחלל אנרגיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ברוקולי (שיחה | תרומות)
תיקון קישור לדף פירושונים + הסרת כותרת ראו גם ריקה
ברוקולי (שיחה | תרומות)
תיקון קישור לדף פירושונים
שורה 23: שורה 23:
*'''פיתוח חלליות מחקר בלתי מאוישות''': סדרת החלליות [[לונה]], [[ונרה]], [[מארס]], [[זונד]];
*'''פיתוח חלליות מחקר בלתי מאוישות''': סדרת החלליות [[לונה]], [[ונרה]], [[מארס]], [[זונד]];


*'''פיתוח חלליות מאוישות''': [[ווסטוק]], [[ווסחוד]], [[סויוז]], [[מעבורת החלל בוראן|בוראן]];
*'''פיתוח חלליות מאוישות''': [[חללית ווסטוק|ווסטוק]], [[ווסחוד]], [[סויוז]], [[מעבורת החלל בוראן|בוראן]];


*'''פיתוח תחנות חלל''': [[סאליוט]], [[אלמאז]], [[מיר]];
*'''פיתוח תחנות חלל''': [[סאליוט]], [[אלמאז]], [[מיר]];

גרסה מ־19:28, 22 באוקטובר 2007

קובץ:Energia ball logo.gif
סמל החברה

תאגיד הטילים והחלל אנרגיה על שם סרגיי פאבלוביץ קורוליוב (Ракетно-космическая корпорация "Энергия" им. С.П.Королева) הוא גוף מחקר, פיתוח וייצור של חלליות, לוויינים, תחנות חלל ורכיבי חלל, הפועל ברוסיה.

תאגיד זה התפתח מ"משרד התכנון מספר 1", משרדו של סרגיי קורוליוב שהיה אחראי על מיזמי החלל המרכזיים של ברה"מ. במהלך התקופה הסובייטית הוענקו לתאגיד החלל אנרגיה 4 עיטורי מסדר לנין ועיטור מהפיכת אוקטובר.

ראשי אנרגיה

פרוייקטים מרכזיים בתקופת ברה"מ

  • פיתוח טילים בליסטיים: R-1, R-1A, R-1B, R-1V, R-1D, R-1E, R-5, R-5M, R-11, R-11A, R-11FM, R-7, R-9 RT-2P;
  • פיתוח משגרי לוויינים: ספוטניק, ווסטוק, מולניה, סויוז, N-1

פעילות עכשווית

תאגיד אנרגיה אחראי על מיזמי החלל העכשוויים של רוסיה, ובהם:

  • בניית רכיבים לתחנת החלל הבינלאומית
  • ייצור חלליות מאוישות מדגם סויוז
  • ייצור חלליות אספקה בלתי מאוישות מדגם פרוגרס
  • ייצור לוויינים מסוגים שונים ובהם סדרת "פוטון" המבוססת על החללית ווסטוק
  • אימון קוסמונאוטים ושיגורם לתחנת החלל הבינלאומית. בנוסף לאימון קוסמונאוטים אורחים ממדינות אחרות, מאמנת חברת אנרגיה קוסמונאוטים רוסיים ומפעילה אותם במשימות חלל שונות, לצד כוח הקוסמונאוטים הצבאי.

פעילות ותוכניות עתידיות

  • פיתוח החללית קליפר
  • פיתוח החללית הבלתי מאוישת פארום
  • פיתוח המשגר העתידי של רוסיה, "אנגארה"
  • תכנון ראשוני של משימות מאוישות לירח: נחיתה בשנת 2015, בסיס קבע מאויש וכריית הליום 3 בשנת 2020.
  • תכנון ראשוני למשימה מאוישת למאדים: נחיתה על פניו בשנת 2025
  • תכנון ובניית לווייני תקשורת מתקדמים מסדרת ימאל 300 וימאל 400.

קישורים חיצוניים