רוסקוסמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאגיד המדינה רוסקוסמוס
Госкорпорация Роскосмос
I8552-Russian-Space-Agency large.png
סמל סוכנות החלל הרוסית בשנים 1991–2004
Roscosmos logo ru.svg
לוגו התאגיד
Russian ISS Flight Control Room.jpg
חדר בקרת המשימות של רוסקוסמוס שנמצא בעיר קורוליוב
מידע כללי
מקור סמכות רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה
משרד אחראי נשיא רוסיה
סוכנות אם ממשלת רוסיה
הקמה 25 בפברואר 1992 כסוכנות החלל הרוסית
28 בדצמבר 2015 כתאגיד רוסקוסמוס
סוכנות קודמת תוכנית החלל הסובייטית (1965-1992)
סוכנות החלל והתעופה (1992-2004)
סוכנות החלל הפדרלית (2004-2015)
מנכ"ל/ית איגור קומארוב
מטה מרכזי עיר הכוכבים, מחוז מוסקבה
עובדים 215‏[1]
תקציב ~4 מיליארד דולר (2014)
(165.8 מיליארד רובל)‏[2]
Roscosmos.Ru

רוסקוסמוס (רוסית: Роскосмос) הוא שמו הנפוץ של התאגיד הממלכתי לפעילות חלל (רוסית: Государственная корпорация по космической деятельности Роскосмос) שהוא הגוף העיקרי של הפדרציה הרוסית הממונה על חקר מדעי החלל ועל פעילות האסטרונאוטיקה האזרחית בפדרציה. בשנים 20042015 נודעה כסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה (רוסית: Федеральное космическое агентство России) וזוהי היורשת העיקרית של תוכנית החלל הסובייטית ושל המשרד לבניית מכונות כלליות (Министерство общего машиностроения СССР) - תוכנית החלל הוותיקה ביותר בעולם שהוקמה בשנות ה-50.

בשונה ממרבית מדינות העולם, קיימת ברוסיה גם מקבילה צבאית - חיל החלל.

היסטוריה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקות ברית המועצות בשלהי שנת 1991 החלו תהליכי שינוי ורפורמה בסוכנויות והארגונים של הממשל הישן, שבין השאר הביאו לפיצולה של תוכנית החלל הסובייטית לשני גופים - חיל החלל הרוסי האחראי על הפעילות הצבאית בחלל, וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה האחראית על הפעילות האזרחית. ככלל, רוסקוסמוס נחשבת ליורשת המשרד הסובייטי לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения, МОМ СССР) שנחשב למשרד הממשלתי הממונה על תוכנית החלל הסובייטית. המשרד הוקם ב-1965 ופורק ב-1991 על מנת להקים במקומו את רוסקוסמוס, ב-25 בפברואר 1991.

באופן רשמי, נוסדה הסוכנות ב-30 בספטמבר 1992 במסגרת משרד התעשייה והאנרגיה, כשמטרתה המוצהרת היא הוצאה לפועל של מדיניות החלל הממשלתית, תיאום וניהול הפעילות האזרחית בחלל וניהול תשתיות החלל של הפדרציה.

למנהלה הראשון של הסוכנות מונה יורי קופטב, לשעבר מהנדס במשרד לתכנון ניסויי לאבוצ'קין ויועץ בכיר להנדסה לממשל הסובייטי. קופטב כיהן כמנהל הסוכנות עד שנת 2004.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות סבלה הסוכנות ממחסור קשה בתקציבים למימון פעילותה השוטפת ותחזוקת מתקניה על הקרקע ובחלל. בשנים אלו מיעטה הסוכנות בהשקעה במשימות מדעיות כגון שיגור גשושיות או לוויני מחקר, והפסיקה תוכניות פיתוח כגון תוכנית "סויוז 2" למודרניזציה של משגר הסויוז וסיום בנייתם ושיגורם של רכיבי Spektr ו-Priroda שיועדו להרחבת תחנת החלל מיר.

שנות ההתאוששות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאמצע שנות התשעים החלה הסוכנות לתור אחר מיזמים נושאי רווח, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים דוגמת הקמת תאגיד Starsem הרוסי-אירופאי לשיווק שיגורי לוויין מסחריים, והפכה לגורם מוביל בשוק זה. כמו כן החל שיתוף פעולה עם נאס"א בתחזוקת והרחבת תחנת החלל מיר, דבר שאיפשר את המשך פעילותה של התחנה לשנים נוספות.

בשנת 1998 ביצעה הסוכנות את שיגור הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית ומאז היוותה פעיל מרכזי בשיגורים לתחנה זו.

בשנת 1999 קיבלה הסוכנות את האחריות הממשלתית על כל תעשיית התעופה ברוסיה, ומילאה תפקיד זה עד שנת 2004.

בתחילת שנות ה-2000 הייתה הסוכנות לגוף הראשון שביצע טיסות תיירות בחלל. הסוכנות אימנה והטיסה מספר תיירים לתחנת החלל הבינלאומית‏[3].

הרפורמה של שנת 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004, במסגרת רפורמה מקיפה בארגונים הממשלתיים ברוסיה, קיבלה סוכנות החלל מעמד של סוכנות פדרלית עצמאית והופרדה ממשרד התעשייה והאנרגיה. למנהלה החדש של הסוכנות מונה הגנרל אנאטולי פרמינוב, לשעבר סגן מפקד כוחות הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות ומפקד קוסמודרום פלסצק.

2005-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם של החללית "קליפר", שתכנונה בוטל

השגשוג שחוותה הכלכלה הרוסית משנת 2005 הביא להגדלת תקציב הסוכנות לכ-900 מיליון דולר בשנה זו, סכום הגדול פי 4 מתקציבה בשנת 2004.

בשנת 2005 אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי תקציב של 305 מיליארד רובל (כ-11 מיליארד דולר) לסוכנות החלל לשנים 2006–2015, ובנוסף לזאת צפויה הכנסה נוספת משיגורים מסחריים.

מעורבות סוכנות החלל בתחנת החלל הבינלאומית הלכה והתרחבה, עם הכפלת מספר השיגורים השנתיים לתחנה מארבעה לשמונה החל משנת 2008 ובנייתם ושיגורם של רכיבי מבנה חדשים. כמו כן מופעלות ומתוכננות משימות מדעיות לא מאוישות לירח, לנוגה ולמאדים (כדוגמת תוכנית מאדים 500) ופיתוח דורות חדשים של משגרים וחלליות דוגמת תוכנית קליפר.

ב-2010 רוסיה המשיכה להוביל את כמות השיגורים לחלל ונחשבה למובילה עולמית; רוסיה ביצעה 31 שיגורים לחלל לאורך השנה, כאשר ארצות הברית שנייה לה, עם 16 שיגורים בלבד.

ב-2011 שוגרה הגשושית "פובוס גרונט" לחלל, כדי לחקור את ירח פובוס, הסובב את מאדים, אלא שבשל תקלה מערכתית החללית סטתה ממסלולה והתרסקה אל כדור הארץ בינואר 2012. חרף הגדלת התקציב עבור תוכנית החלל הפדרלית של רוסיה, עדיין סובלת זו משחיתות גואה הפוגעת ביעילות פעילותה של התוכנית.

הרפורמה במבנה הסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב שלל כשלונות השיגור בשנים 20112014, הוחלט לבצע רפורמה במבנה ובמעמד סוכנות החלל וממשלת רוסיה החלה בתהליך של הפיכת הסוכנות לתאגיד ממשלתי, תוך ניסיון לייעל את פעילותה והפכה לתאגיד (בדומה לרפורמה שבוצעה ברוסאטום, לשעבר הסוכנות הפדרלית לאנרגיה אטומית). במסגרת ההחלטה בינואר 2015 פוטר ראש הסוכנות אולג אוסטפנקו ובמקומו מונה למנהל הסוכנות, הכלכלן והתעשיין איגור קומארוב. באוגוסט אותה שנה הוא הוחלף על ידי אלכסנדר איוואנוב שמונה לפרק זמן קצר כמנהל סוכנות החלל הפדרלית כדי להוביל את פירוק הסוכנות כאשר קומארוב המשיך לכהן במקביל כמנכ"ל רוסקוסמוס.

מאז אוגוסט 2015 הסוכנות הפכה לרוסקוסמוס - התאגיד הממלכתי לפעילות חלל. ב-28 בדצמבר 2015 נשיא רוסיה חתם על צו לפירוק סוכנות החלל והפיכתה לתאגיד ממלכתי.

תוכניות בפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החללית פדרציה - פיתוח חללית מאוישת רב שימושית
  • אנגרה - פיתוח משגר חדש. טיסות ניסוי ראשונות החלו בשנת 2014.
  • לונה-גלוב - תוכנית לחקר הירח. השיגור הראשון מתכנן לשנת 2019.
  • ונרה D - חללית לחקר נוגה. השיגור מתוכנן לשנת 2024.
  • מארס-500 - הכנות ובדיקות לשיגור חללית מאוישת למאדים

מאז 2002 חל גידול מתמיד בגודל התקציב הפדרלי המוקדש לחקר החלל, בניגוד למצב משנות ה-90 שאופיינו בפיחות בתקציב, מה שהכריח את החברה לפנות ליזמים פרטיים ולפתח באופן עצמאי את ענף התיירות חלל.

מתקנים ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרדי רוסקוסמוס ממוקמים במוסקבה. מרכז הבקרה וניהול המשימות נמצא בעיר קורולב שבמחוז מוסקבה ומרכז אימוני הקוסמונאוטים על שם יורי גגארין נמצא בעיר הכוכבים מצפון למוסקבה.

רוסקוסמוס מבצעת את שיגוריה המאוישים מקוסמודרום בייקונור בקזחסטן וחלק מהשיגורים הלא מאוישים מקוסמודרום פלסצק בצפון רוסיה. כמו כן מתוכנן בסיס שיגור חדש בווסטוצ'ני שבדרום מזרח רוסיה, שבנייתו החלה ב-2011 ושיגור לא מאויש ראשון תוכנן לסוף 2015 אך נדחה לשנת 2016 עקב עיכובים בבנייה.

רוסקוסמוס כוללת גם חברות ותאגידים פרטיים, שחציים או חלקם בבעלות ממשלתית, להלן רשימה חלקית שלה:

ראשי תוכנית החלל הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה שם התפקיד
פיוטר גורמיקין 1955-1957 ראש תוכנית החלל הסובייטית
סרגיי אפאנסייב 1965-1983 השר לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения СССР, МОМ)
אולג בקלאנוב 1983-1988
ויטאלי דוֹגוּז'ייב 1988-1989
אולג שישקין 1989-1991
יורי קופטייב 1991-2004 ראש סוכנות החלל הרוסית (RKA)
הגנרל אנאטולי פרמינוב 2004-2011 ראש סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה
ולדימיר פופובקין 2011-2013
אולג אוסטפנקו 2013-2015
איגור קומארוב 2015 ואילך מנכ"ל תאגיד רוסקוסמוס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]