תחנת החלל המסלולית הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תחנת החלל המסלולית הלאומיתרוסית: Национальная орбитальная космическая станция)[1] היא תחנת חלל רוסית בתכנון, אשר הייתה אמורה להחליף את תחנת החלל הבינלאומית אחרי 2024 (לאחר סיום משימת תחנת החלל הבינלאומית), אך המיזם הוחלף לבסוף במיזם חדש בשם תחנת השירות המסלולית הרוסית (ROSS).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצהרות על תוכניות לבניית תחנת חלל מסלולית רוסית הופיעו כבר ב-2014, על רקע העימותים הבינלאומיים בין רוסיה למדינות המערב, לאחר שורת הצהרות של פוליטיקאים על נסיגה אפשרית של רוסיה מתחנת החלל הבינלאומית לאחר 2020. ההודעה הראשונה על כך הופיעה בעיתון קומרסנט בנובמבר 2014, תחת הכותרת: "רוסו-צנטריזם מסלולי".[2]

ב-19 בנובמבר 2018 המעצב הראשי של התוכניות המאוישות של רוסיה יבגני מיקרין בכנס המוקדש ליום השנה ה-20 של תחנת החלל הבינלאומית הציג את הרעיון לבניית תחנת חלל סביב הירח. בתחנה, בנוסף לחלליות מאוישות ומודולים למחקר יתווסף גם בסיס מודול לחיבור מודולים נוספים כמו מודול פריצ'אל, ומודול אנרגיה מדעי, שנבנים עבור תחנת החלל הבינלאומית אך יהוו בסיס להיפרדות ממנה ולהרכבתם בתחנת חלל סביב הירח.[3]

ב-29 בנובמבר 2018 פורסם מצגת של "מפת הדרכים ליישום תוכנית הירח", שהוכנה על ידי יבגני מיקרין. ממנה עולה כי בסוף שנת 2025, עם השקת בסיס המודול, תחל בניית תחנת חלל רוסית לאומית במסלול סביב הירח. לאחר ההקפה התחנה תשמש לעגינת ספינות נחיתה, מודולים ותיאום נחיתת אסטרונאוטים על פני הירח.[4]

תחנת החלל המסלולית הלאומית תוכננה להיות מורכבת על בסיס מודולים אשר חוברו אל תחנת החלל הבינלאומית אחרי 2018 (כמו מודול "נאוקה", "NEM", ו"UM"),[5] לאחר מכן תוכנן לשלוח שני מודולים: מודול שער ומודול משתנה, כל שהתחנה תכלול בסך הכל חמישה מודולים והמסה שלה תגיע ל-60 טון.[6]

עם זאת, באפריל 2021, רוסקוסמוס הודיעה על תוכניות לבניית תחנת חלל חדשה מאפס, ללא הסתמכות על מודולים קיימים ובשונה ממה שתוכנן עבור תחנת החלל הלאומית המסלולית.

מודולים שתוכננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודול "ראסבט"
  • מודול האנרגיה המדעי, המודול העיקרי של התחנה.
  • נאוקה.
  • מודול פריצ'אל.
  • מודול השער, נועד כדי לאפשר יציאת צוות אל החלל הפתוח, משקל ההתחלה הוא 4.65 טונות ואורך חיי התחנה מוערך בכ-15 שנים.
  • מודול ניסיוני משתנה, שייווצר על בסיס מודולים רוסיים המשמשים את תחנת החלל הבינלאומית ויתפוס נפח של 30 מטרים מעוקבים, לאחר הסרת המעטפת האלסטית, נפחה יגיע ל-100 מ"ק, משקלה ההתחלתי יהיה 4.75 טון ואורך חייה נאמד ב-5 שנים.

על פי התכנון, תחנת החלל המסלולית החדשה של רוסיה, אשר נועדה להחליף את תחנת החלל הבינלאומית (ISS), בהתחלה תהיה מורכב משלושה מודולים, שישוגרו בשנים 2023–2025 ונכללו בתוכנית החלל הפדרלית לשנים 2016–2025, שפותחה על ידי סוכנות החלל הרוסית. על פי המסמך, בשנת 2018, תחל העבודה ליצירת מודולים, אשר יושקו בשנים 2023–2025. בשנת 2021, תחל הקמת מודול האנרגיה שהשקתו מתוכננת ל-2025. מודולים אלה יצטרפו לתחנת החלל הלאומית כחלק ממודול מעבדה משולב, מודול אנרגיה מדעי ומודול חיבור לעגינת חלליות. פרויקט קודם שפותח ב-2014 וכלל השקת מודול טרנספורמציה תוכנן לשנת 2021, מודול האנרגיה תוכנן ל-2025. בנוסף, התחנה תוכננה לכלול את מודול המעבדה "OKAT-2" ומודול משודרג.[7]

השלב הראשון של הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת מחשב של החלק החיצוני של תחנת החלל המסלולית הלאומית, אחרי חיבור מודול "נאוקה"
  • מודול המעבדה הרב-תכליתי "נאוקה", בעבר תוכנן לשמש את תחנת החלל הבינלאומית. משקלה יגיע ל-20,000 ק"ג. התוכניות הראשוניות כללו שיגור לשנת 2018.[8][9] בעזרת טילים "אנגרה-A5" או "פרוטון-M".
  • מודול פריצ'אל, מצויד בשישה נמלי עגינה. משקל: 6,000 ק"ג. תחילה תוכנן לשיגור ב-2018, בסיוע טילי "סויוז-2".
  • מודול האנרגיה המדעי, כמו השניים הקודמים, היה מיועד לתחנת החלל הבינלאומית. נמצא בשלבים הסופיים של הבנייה. משקלו 22,000 ק"ג שיגור מתוכנן — 2019, באמצעות הטיל "אנגרה-A5" או "פרוטון-M"

לאחר השלמת השלב הראשון של הבנייה תוכנן שהתחנה תוכל לקלוט טיסות מאוישות וספינות מטען. תחילה יבוצע שימוש בחלליות "סויוז-MS" ו"פרוגרס-M". לאחר מכן, בשנים 2023–2025, התחנה תורחב עם הוספת עוד שני מודולים, שבנייתם אושרה במסגרת תוכנית החלל הפדרלית.

השלב השני של הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המודול המשתנה, נבנה עם תכונות שמזכירות המודולים המתנפחים של חברת "ביגלו אירוספייס" (Bigelow Aerospace), אבל כולל לוח הגנה מפני פסולת חלל ומטאוריטים. משקל התחלתי: 4,750 ק"ג,[10] עם מודול גג נפתח מודול שימשמש כמקור העיקרי לאזור המגורים של התחנה. שיגורו מתוכנן להתבצע על ידי הטיל "אנגרה-A5" או "אנגרה-А5В". עיצוב המודול הסופי אושר בסוף 2018.
  • מודול אנרגיה, על פי נתונים ראשוניים יורכב ממקטע אטומי (כ-22,000 ק"ג משקל) ויכלול פאנלים סולאריים (עד 20,000 ק"ג). השיגור יבוצע באמצעות טיל "פרוטון-M" או "אנגרה-A5".

באפריל 2021 נזנחו תוכניות הבנייה הללו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]