לדלג לתוכן

סויוז 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז 1
Союз 1
נתוני משימה
מטרה מרכזית ניסוי חללית מדגם חדש, מפגש עם חללית נוספת (לא בוצע)
כן שיגור קוסמודרום בייקונור
שיגור 23 באפריל 1967 00:35:00 UTC
נחיתה 24 באפריל 1967 03:22:52 UTC
משך המשימה יום אחד, שעתיים, 47 דקות, 52 שניות
נתוני חללית
משגר סויוז עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 18 הקפות
אפהליון 223 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 197 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.7 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 223 ק"מ
נטיית מסלול 50.8°
צוות
אנשי צוות ולדימיר קומארוב עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
ווסחוד 2
משימה הבאה
סויוז 2
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 02759 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1967-037A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז 1רוסית: Союз 1, "ברית 1") הייתה חללית הסויוז המאוישת הראשונה בתוכנית סויוז הסובייטית. חללית זו התרסקה בעת שובה לכדור הארץ וגרמה למותו של הקוסמונאוט ולדימיר קומארוב.

סויוז 1 שוגרה למסלול ב־23 באפריל 1967, כשבה הקוסמונאוט ולדימיר קומארוב[1]. זו הייתה חללית סויוז מדגם סויוז 7K-OK.

מתכנני המשימה תכננו במקור לשגר חללית שנייה, "סויוז 2", יום לאחר שיגורה של סויוז 1. החללית השנייה הייתה אמורה לשאת שלושה קוסמונאוטים - ואלרי ביקובסקי, יבגני חרונוב ואלכסיי יליסייב. שניים מהם היו אמורים לבצע פעילות חוץ רכבית לסויוז 1. זמן קצר לאחר השיגור החלו בעיות כשאחד מהלוחות הסולאריים לא נפתח, דבר שהוביל למחסור בכוח למערכות החללית. כמו כן, בעיות של גלאי האוריינטציה סיבכו את תמרון החללית. צוות סויוז 2 תכנן לתקן את הלוח הסולרי של סויוז 1 אך גשם כבד בקוסמודרום בייקונור הפך את השיגור לבלתי אפשרי.

בעקבות ההפרעה בשיגור סויוז 2, בתום ההקפה ה־17 של כדור הארץ, לאחר 25.2 שעות טיסה, פנתה סויוז 1 לכיוון כדור הארץ ברגע שעברה שוב מעל ברית המועצות. בעת שובה לכדור הארץ, ארעה תקלה במצנח הבלימה שלה - הוא לא נפתח עקב בעיות בחיישן הלחץ. הקוסמונאוט פלט אותו והפעיל את מצנח הגיבוי. עקב תקלה, המגלש הרזרבי המתפרס ידנית הסתבך והפריע לניתוקו של המצנח הראשון. שני מצנחיה של סויוז 1 הסתבכו זה בזה וגרמו לחללית ליפול לכדור הארץ כמעט ללא בלימה. החללית ששקלה 6.35 טונות התרסקה וגרמה למותו של קומורוב[2]. הוא נקבר כגיבור של ברית המועצות בבית הקברות של חומת הקרמלין, בו קבורים גדולי האומה של רוסיה בתקופה הסובייטית[3].

לאחר האירוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקה מאוחרת של הסויוז 2 גילתה את אותה הבעיה עם המצנח שהיה עשוי לחרוץ את דינם של כל שלושת הקוסמונאוטים אם השיגור היה ממשיך. המשימה המקורית של סויוז 1 וסויוז 2 בוצעה מאוחר יותר על ידי סויוז 4 וסויוז 5.

מהנדסים זיהו פגמים תכנוניים נוספים בחללית לפני השיגור אך פקידי הממשלה דחפו לניסוי חלל כדי להביס את ארצות הברית במרוץ החלל. הבעיות בסויוז 1 עיכבו את שיגור סויוז 2 וסויוז 3 עד ל־25 באוקטובר 1968.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]