מיי ג'מיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיי ג'מיסון
Mae Carol Jemison
Dr. Mae C. Jemison, First African-American Woman in Space - GPN-2004-00020.jpg
מיי ג'מיסון ביולי 1992
אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לאום ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תאריך לידה 17 באוקטובר 1956 (בת 61)
מקום לידה אלבמה, ארצות הברית
בחירה לטייס חלל 1987
פרישה 1993
שהייה בחלל 190 שעות, 30 דקות 23 שניות
ביוגרפיה בנאס"א מיי ג'מיסון באתר נאס"א (באנגלית)
משימות
STS-47
Sts-47-patch.png

מיי קרול ג'מיסוןאנגלית: Mae Carol Jemison, נולדה ב-17 באוקטובר 1956) היא אסטרונאוטית, מהנדסת ורופאה אמריקאית. היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שטסה בחלל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בדקאטור, אלבמה, בארצות הברית ב-17 באוקטובר 1956. אביה היה מפקח על התחזוקה של ארגון צדקה, ואמא שלה הייתה מורה למתמטיקה ואנגלית בבית ספר יסודי בשיקגו.[1]

כאשר ג'מיסון הייתה בת 3 המשפחה עברה לשיקגו, אילינוי. בראיון עימה אמרה שבילדותה תמיד הניחה שהיא תעבוד בחלל כשתגדל.[2]

בילדותה, התעניינה במדע. הוריה תמיד עודדו את סקרנותה ואת התעניינותה במדע, יותר מהמורים שלה בזמנו.[3] בראיון נוסף היא הסבירה שבעוד שהיא גדלה וההתלהבה מחלל בזמן תקופת אפולו היא מאוד התעצבנה שאין נשים אסטרונאוטיות, ואנשים בסביבתה היו מנסים להסביר לה למה זה לא קורה באותה תקופה.[2]

ג'מיסון הושפעה בצעירותה מדבריו ומעשיו של מרטין לותר קינג וכן מהשחקנית נישל ניקולס אשר שיחקה את לוטננט אוהורה בסדרה "מסע בין כוכבים".[2]

בגיל 11 היא החלה לרקוד, והמשיכה להתאמן ולרקוד לאורך שנות נעוריה.

ג'מיסון סיימה את לימודי התיכון בשנת 1973 והתקבלה לאוניברסיטת סטנפורד בגיל 16. היא סיימה תואר ראשון בהנדסה כימית ב-1977, ובמקביל השלימה את הדרישות לתואר ראשון בלימודי אפרו-אמריקאים.[1] במהלך לימודיה הייתה מעורבת בפעילויות קהילת הסטודנטים האפרו אמריקאים.[3] ונחשפה לאפליה מגדרית והתייחסויות גזעניות.

במהלך לימודי הרפואה נסעה לקובה, קניה, תאילנד, כדי לספק טיפול רפואי לאנשים החיים שם.[4] ג'מיסון מספרת שבשנתה האחרונה בקולג', היא התלבטה בין לימודי רפואה או להפוך לרקדנית מקצועית. אמא שלה אמרה לה, "את תמיד יכולה לרקוד כשתהיי רופאה, אבל את לא יכולה לרפא אם תהיי רקדנית." ב-1981 השלימה תואר ברפואה באוניברסיטת קורנל. היא עשתה התמחות במרכז הרפואי בלוס אנג'לס ובהמשך עבדה כרופאה כללית עד דצמבר 1982[4] במקביל ללימודים המשיכה לקחת שיעורי מחול, ומאוחר יותר בנתה סטודיו למחול בביתה, והפיקה מספר מופעים של ג'אז מודרני ומחול אפריקני.[1]

ג'מיסון הצטרפה לחיל השלום בין השנים 1983–1985. במסגרת ההתנדבות הוצבה בליבריה וסיירה לאון. שם דאגה לטיפול הרפואי וניהול הצוות הרפואי. היא פיתחה נהלים וחוברות הדרכה המשמשות לאימון מתנדבים. במהלך עבודתה שם עבדה בשיתוף עם המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) במחקרים למציאת חיסונים לכלבת, ו-הפטיטיס B.[4][5]

לאחר חזרתה, המשיכה לעסוק ברפואה ולמדה לתואר שני בהנדסה כאשר נבחרה כאסטרונאוטית.[4]

שירות בנאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר טיסתה של סאלי רייד לחלל (האישה האמריקאית הראשונה בחלל) ב-1983, ג'מיסון הגישה גם היא בקשה להצטרף לנאס"א. הגיוסים לנאס"א הוקפאו לאחר התפוצצות מעבורת החלל צ'לנג'ר ב-1986, אולם היא הגישה בקשה חוזרת בשנת 1987, והתקבלה, אחת מ-15 שנבחרו מתוך כ 2,000 מועמדים.[6]

במסגרת האימונים וההכנות לפני שיגורה לחלל היא עסקה גם בפעילויות צוות התמיכה הקרקעי במרכז החלל קנדי בפלורידה, ובאימות ובדיקה של תוכנות המעבורת במעבדת האינטרגציה של המעבורת (Shuttle Avionics Integration Laboratory) במרכז החלל ג'ונסון.[4][7]

ג'מיסון טסה לחלל ב-12 בספטמבר 1992, בתור מומחית משימה על טיסת STS-47. הטיסה, שהתקיימה בין התאריכים 12–20 בספטמבר, הייתה הטיסה ה-50 של מעבורות החלל, כמו גם שיתוף פעולה בין סוכנות החלל היפנית ונאס"א. על המעבורת היו 43 ניסויים. ג'מיסון הייתה מעורבת בשני ניסויים לחקר תאי העצם במיקרו כבידה. כמו כן בוצעו ניסויים לבחון את השפעת מיקרו כבידה ומחלת נסיעה על כל שבעת משתתפי הטיסה. את משמרותיה הייתה מתחילה בקריאה "ערוצי התקשורת פתוחים" ("Hailing frequencies open") כמחווה לסדרה מסע בין כוכבים[8]

ג'מיסון לקחה עימה לטיסה פוסטר של תיאטרון המחול אלווין איילי כדי לציין את אהבתה לריקוד. כמו כן היא הביאה עימה מספר קטן של חפצי אמנות ממדינות אפריקה המערבית כדי לסמל שהחלל שייך לכל העמים.[1] כמו כן היא לקחה לחלל תמונה של בסי קולמן, שהייתה הטייסת האפרו-אמריקאית הראשונה. סה"כ ג'מיסון שהתה בחלל 190 שעות, 30 דקות 23 שניות.

בחודש מרץ 1993, הודיעה על פרישתה מנאס"א כדי לראות "איך ניתן לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות ומדעי החברה"[9] מצד נאס"א, יש שהביעו חרטה על פרישתה גם מכיוון שג'מיסון מילאה נישה של ייצוג מיעוטים.

לאחר נאס"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1995–2002 היא לימדה כפרופסור של לימודי הסביבה בדארטמות' קולג'. כיום משמשת כפרופסור באוניברסיטת קורנל.

ב-1993 ייסדה את קבוצת ג'מיסון אשר חוקרת ומפתחת מוצרי מדע וטכנולוגיה לשימוש יום יומי. כמו כן ייסדה את קרן דורות'י ג'מיסון למצוינות על שם אמה.[9] אחד הפרויקטים שהקרן תומכת הוא מחנה קיץ בינלאומי למדע לגילאי 12–16, הנקראTEWS (ראשי תיבות של The Earth We Share) לעודד חינוך למדע ומעורבות חברתית.[10]

בשנת 1999, ייסדה ג'מיסון את חברת ביוסנשין (BioSentient Corp) הפועלת לפתח מכשיר נייד שיוכל לנתר פעילויות לא רצוניות של מערכת העצבים. לחברה יש אישור לפתח מסחרית טכנולוגיה של נאס"א בשם אימון משוב אוטוגני Autogenic Feedback Training Exercise (AFTE), אשר משתמשת בטיפול אוטוגני וביופידבק כדי לאפשר לחולים לשלוט ולפקח על מצבם. זאת כחלק מטיפול אפשרי בהפרעות של חרדה ומתח. ביוסנשיין בוחנת אפשרויות טיפול נגד חרדה, בחילות, כאב כרוני והפרעות חרדה.[11]

ב-2006, ייסדה את Reality Leads Fantasy כדי לשמר ולתעד מורשת נשים שאינן לבנות (women of color) בתחומי האווירונאוטיקה והחלל, במציאות ובתרבות.[12]

בשנת 2012, קרן ג'מיסון זכתה ב$500,000 במסגרת מכרז חללית ה-100 שנים (year starship 100) של DARPA. במסגרת המרכז, צריך להעריך מה התשתית הטכנולוגית והארגונית, ומפת הדרכים הנדרשת, כדי להגיע לפרויקט של לחללית המסוגלת לבצע מסע בין כוכבי. לאחר המכרז הראשונה, הוקם גוף הנקרא חללית ה-100 שנים, אשר נכון ל-2016, ג'מיסון מנהלת אותו.[13]

הופעות בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מיסון הופיעה מספר פעמים בטלוויזיה. ב-1993 הופיעה בפרק של מסע בין כוכבים: הדור הבא בפרק (הזדמנות שנייה). היא האסטרונאוטית האמיתית הראשונה שהופיעה במסע בין כוכבים.[8] לימים הופיעה גם בסרטים התיעודיים "מסע בין כוכבים - 30 שנה" (1996) ו"איך ויליאם שטנר שינה את העולם" (2005). כמו כן הופיעה כמנחה ויועצת טכנית של סדרת "עולם של פלא" בערוץ דיסקברי.[14] ג'מיסון מרבה להופיע בציבור כדי לעודד אנשים צעירים להתקדם בתחומי המדע והטכנולוגיה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jemison על בול דואר מאזרבייג'ן משנת 1996
  • 1993 היכל התהילה הלאומי לנשים [National Women's Hall of Fame]
  • 1993 פרס קילבי למדע
  • 2004 היכל התהילה הבינלאומי לחלל
  • 2004 מדלית טיסת החלל של נאס"א

כמו כן יש מספר מוסדות ובתי ספר על שמה ברחבי ארצות הברית, ויש לה תשעה תוארי ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות.

בשנת 2017, חברת לגו הנציחה את דמותה בסט "נשות נאס"א", יחד עם סאלי רייד, מרגרט המילטון, קתרין ג'ונסון וננסי גרייס רומן.[15]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "למצוא לאן הרוח נושבת:רגעים מחיי" (2001) באנגלית: Find where the wind goes. הוצאת Scholastic. זיהוי ISBN 978-0-439-13196-4[16]
  • "S.E.E.ing the Future: Science, Engineering and Education. Commentary from the Scientific Grassroots. A White Paper on the Issues and Need for Public Funding of Basic Science and Engineering Research." משנת 2001 - דוח סדנה שנערכה במכללת דארטמות'.[17]
  • סדרת ספרי True Books: Dr. Mae Jemison and 100 Year Starship, משנת 2013, נכתב במשותף עם דנה מיצ'ן ראו.[16] הוצאת Scholastic:
  • במסגרת האנתולוגיה אחוות נשים לנצח: אנתולוגית נשים לכבוד המילניום החדש, שנערכה על ידי רובין מורגן, היא כתבה את הפרק "Outer Space: The Worldly Frontier" בשנת 2003.[18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסי קולמן - האישה האפרו-אמריקאית הראשונה והאישה האינדיאנית הראשונה להחזיק ברישיון טייס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיי ג'מיסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Woman in the News; A Determined Breaker of Boundaries - Mae Carol Jemison ניו יורק טיימס, וורן לירי, מתאריך 13 בספטמבר 1992
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ראיון עם מיי ג'מיסון באתר makers.com
  3. ^ 3.0 3.1 "Mae C. Jemison", Bio.
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 ביוגרפיה של מיי ג'מיסון באתר נאס"א
  5. ^ כתבות על ג'מיסון באתר חיל השלום
  6. ^ "Mae C. Jemison", Bio.
  7. ^ "The Dorothy F. Jemison Foundation".
  8. ^ 8.0 8.1 אודות מיי ג'מיסון באתר המעריצים memory alpha
  9. ^ 9.0 9.1 Stanford alumna and astronaut Mae Jemison talks about the universe רובין וונדר עיתון סטנפורד, דצמבר 2014
  10. ^ אתר קרן ג'מיסון, אודות TEWS
  11. ^ "NASA Contributes to Improving Health" מגזין innovation של נאס"א, גיליון 11.2 קיץ 2003
  12. ^ אתר Reality Leads Fantasy
  13. ^ אתר 100 year starship
  14. ^ אודות מיי ג'מיסון באתר קרן דורות'י ג'מיסון
  15. ^ A new LEGO set honors the women of NASA—and it looks pretty awesome, אריק ברגר, אתר arstechnica, מתאריך 18 באוקטובר 2017
  16. ^ 16.0 16.1 ספרים שנכתבו על ידי מיי ג'מיסון, באתר אמזון
  17. ^ זמין באתר משרד החינוך האמריקאי - מוסד Eric, institute of educational sciences
  18. ^ Sisterhood is forever : the women's anthology for a new millennium תוכן עניינים מלא באתר ספריית אוניברסיטת אילנוי