מיכאל שיינפלד
 | |
| לידה |
11 באפריל 1976 (בן 49) פתח תקווה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תחום כתיבה | סיפורת |
| סוגה | רומן, סיפור קצר |
| יצירות בולטות | אבידות |
| שפות היצירה | עברית |
| הושפע מ | חיים סבתו |
| השכלה | |
| תקופת פעילות | מ-2002 |
| עיסוק | הוראה |
| מעסיק | ישיבת בני עקיבא אורות יהודה |
| בת זוג | שולי שיינפלד |
| מספר ילדים | 4 |
| פרסים והוקרה | תחרות הסיפור הקצר של מפעל הפיס (2002) |
  | |
מיכאל (מיקי) שיינפלד (נולד ב־11 באפריל 1976, י"ב בניסן ה'תשל"ו) הוא סופר ואיש חינוך ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיינפלד נולד בפתח תקווה. אחיו התאום הוא הרב אלי שיינפלד.
בוגר ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים ותלמידו של הרב חיים סבתו. את שירותו הצבאי עשה כלוחם בחטיבת גולני.
בשנת הלימודים תשס"ח לימד תלמוד בישיבת מקור חיים שבכפר עציון. החל משנת הלימודים תשס"ט הוא ר"מ ומורה לספרות ולגמרא בישיבה התיכונית אורות יהודה באפרת. לשיינפלד תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2002 זכה במקום ראשון בתחרות "הסיפור הקצר" של מפעל הפיס, אך החליט לא לפרסם את סיפורו בקובץ הסיפורים הזוכים בעקבות טענת חבריו לפגיעה ברגשות הציבור החרדי וברצונו לא להיות נגוע בספק איסור לשון הרע.[1]
את ספרו הראשון "בכל מקום שהם" כתב במהלך שירותו הצבאי בגדוד 12 של גולני, הספר מורכב מקטעים קצרים המספרים את מה שעובר על החייל הדתי במחלקת ההסדר. הסיפורים יצאו בספר בהוצאה של הישיבה ובמקביל פורסמו קטעים מהם בחוברות לחיילים שמוציאה הישיבה.
שיינפלד גויס למילואים במלחמת לבנון השנייה ועל חוויותיו במלחמה כתב את "בא מלבנון", שיצא עם קובץ הסיפורים "בכל מקום שהם" שפורסם קודם בנפרד ותיאר את חוויותיו של בן ישיבת הסדר בעת שירותו בצה"ל.
ב-2006 יצא לאור ספרו "אבדות" המתאר תהליך של חיפוש ומציאה דרך דמויות וחפציהן האבודים.
ב-2008 יצא לאור ספרו "מים שאין להם סוף", המתאר את לבטיו של תלמיד ישיבת הסדר, בזמן לימודיו בישיבה.
ב-2012 יצא ספרו "החוק למניעת בדידות" המספר על מאבקו של רווק בוגר בחוק למיגור תופעת הרווקות.
ב-2018 לאחר הפסקה ארוכה יצא ספרו "עד שנגיע הביתה" המספר על התמודדותו של מחנך עם קשיים משפחתיים ואישיים.
באפריל 2022 פרסם שיינפלד כי ספרו "החוק למניעת בדידות" מעובד למחזה שיעלה בתיאטרון הקאמרי.[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי ואב לארבעה, מתגורר באפרת.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בכל מקום שהם, הוצאת מעליות, 2002, ISBN 9654170221
- אבדות, הוצאת ידיעות ספרים, 2006, ISBN 965511841X
- בא מלבנון-בכל מקום שהם, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, ISBN 9654823667
- מים שאין להם סוף, הוצאת ידיעות ספרים, 2008, ISBN 9789654825733
- החוק למניעת בדידות, הוצאת ידיעות ספרים, 2012. ISBN 9789655454819
- עד שנגיע הביתה, הוצאת ידיעות ספרים, 2018. ISBN 9789655646702
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל שיינפלד, ברשת החברתית פייסבוק- מיכאל שיינפלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מיכאל שיינפלד, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מיכאל שיינפלד, מקום, אי מקום, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
- יותם שווימר, מיכאל שיינפלד: "מותר להיות בודדים", באתר ynet, 2 ביוני 2012
- עפרה לקס, סיפורו של אבא, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2018
ביקורות על ספריו:
- עפרה לקס, מציאה, באתר ערוץ 7 - על ספרו הראשון "אבדות"
- עדי גרסיאל וחגית רוטנברג, סיפורים מאחורי הסטנדר, באתר ערוץ 7 - על ספרו "מים שאין להם סוף"
- אריק גלסנר, על "מים שאין להם סוף", מעריב, 7 בספטמבר 2008
- יובל אביבי, שואל ונשבר ואובד, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
- דינה לוין, עולמו של חייל בייני"ש, נתיב 121, מרץ 2008
- פרופ' הלל וייס, החיל הדתי החדש בספרות העכשווית ובהקשר ספרות המלחמה העברית, ייעודי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מיקי שיינפלד: הבחירה שלי, באתר כיפה, 10 בפברואר 2009
- ↑ מהמדף לתיאטרון: ספרו של הסופר הסרוג עולה על במת הקאמרי, באתר כיפה
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |
|
