מיכל אורנן-אפרת

מיכל אורנן-אפרת
לידה	3 ביוני 1956 (בת 69); ישראל
מדינה	ישראל
ענף מדעי	בלשנות
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
בן זוג	עוזי אורנן

מיכל אורנן-אפרת (Michal Ornan-Ephratt) נולדה ב-3 ביוני 1956, הידועה גם כמיכל אפרת, היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה

מיכל אורנן-אפרת נולדה בישראל, כאחת מתוך שלישיית בנות.^[1] בוגרת הגימנסיה העברית בירושלים. קיבלה תואר ראשון בלשון עברית וחינוך ב-1979 ותואר שלישי ב-1984. עבודת הדוקטורט, שעליה קיבלה ציון מעולה^[2], הייתה בנושא "טבלת שורש משקל - דרך המלך של תצורת המלה העברית". עיקר התמחותה היא השתיקה כאמצעי הבעה. היא עוסקת גם בחקר איקוניות לשונית, תחדישים, נארטיב שמות פרטיים כמפגש לשון חברה ופרט; הלשון והבלשנות בתחומים חוץ-לשוניים: סימני מסחר התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית.^[3]

תרומה מקצועית

תפקידים באקדמיה

שנים	תפקיד	מוסד
1982	חוקרת	המחלקה לבלשנות, אוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד
1983	עוזרת הוראה	המחלקה ללשון עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1984–1985	עוזרת הוראה	המחלקה ללשון עברית והמחלקה למדעי המחשב, בירושלים
1986	עמיתת מחקר	המרכז המדעי של IBM, חיפה
1987	עוזרת הוראה ועמיתת מחקר	המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
1989–1996	מרצה	המחלקה ללשון עברית, אוניברסיטת חיפה
1996–2004	מרצה בכירה
2005–2016	פרופסור חבר
מ-2016	פרופסור מן המניין

במהלך שנות פעילותה פרסמה אורנן-אפרת עשרות פרסומים אקדמיים, ובהם מאמרים בכתבי עת מדעיים, ספרים ופרקים בספרים, הייתה שותפה לכתיבה של ספרי לימוד וערכים באנציקלופדיות שעסקו במגוון תחומים בבלשנות העברית. כמו כן הנחתה סטודנטים לתזה בתואר שני ודוקטורט לתואר שלישי.^[3]

תחומי מחקר (רשימה חלקית)

טבלת שורש־משקל – ככלי המרכזי ליצירת מילים בעברית.^[4]
קשרים בין שפה ומשפט, סימני המסחר המילוליים (Word Marks) כתופעה בלשנית, משפטית וכלכלית.^[5]
חידושי הלשון של המשורר והמתרגם יונתן רטוש. רטוש הציע מאות מונחים בעברית. המחקר מתמקד מאפנינים שונים של התחדישים כמו: צליל ואורך המילה, משמעותה, דימוי ועוד. מושג מרכזי שנדון במחקר הוא "איקוניות לשונית".^[6]^[7]
שתיקה לשונית כאמצעי הבעה וכתיבה.^[8]^[9]
שמות יישובים, מקומות ואנשים.^[10]^[11]
מילים נרדפות בגיל הילדות: בלשנות מול פסיכולוגיה.^[12]
פיתוח והערכה של תוכניות למידה ממוחשבת לשפות.^[13]
המחשב בשרות השפה העברית.
יצירת ביטויים חדשים בעברית. "ישתדרג ניבו לעד", מאמר שדן כיצד נוצרים ביטויים חדשים בעברית, שחלקם מקורם בתנ"ך במקרא ובתלמוד^[14]
"פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא"^[15]

הערכת עבודתה וחוות דעת ביקורתיות

בביקורת על ספרה "מדברים שתיקה" כותבת ד״ר לאה מזור, כי נקודת המוצא של אפרת היא שהשתיקה איננה רק היעדר דיבור, אלא אמצעי פואטי ולשוני פעיל בעל תפקידים תקשורתיים, משמעות, הקשר ותוכן. הספר מנתח את השתיקה על כל היבטיה הלשוניים, החברתיים והתרבותיים – תפקידים תחביריים וסמנטיים, הבחנה בין שתיקה מכוונת לשתיקה כפויה, בין השתקה לשתיקה מוסכמת, וכן את מקומה של השתיקה בקודים תרבותיים שונים.^[16]

לשתיקה, כמו לדיבור, יש גילויים חברתיים ותרבותיים. הדיבור נתפס כבעל עוצמה, ולכן שואפים שליטים לשלוט גם במשאבי הדיבור וגם באפשרות השתיקה של נתיניהם – לקבוע מי ידבר, מתי וכמה, ומי יושתק. לצדה של ההשתקה קיימת גם שתיקה בהסכמה, המתקיימת ב"אתרי שתיקה" כגון בתי תפילה, אתרי זיכרון, מוזיאונים, ספריות ובתי אבלים. שתיקה המוטמעת בטקסים ציבוריים (כגון דקת דומיה) מחייבת מבחינה סוציו-תרבותית, והפרתה נתפסת כפגיעה בקולקטיב. אורנן-אפרת מדגימה את עיוניה במגוון רחב של הקשרים: טקסטים ספרותיים, לשון פרסומית, שפה משפטית, שיח קליני, תקשורת אינטרנטית ועוד.^[16]

מחקרה של אפרת מתאפיין בגישה בין־תחומית, המשלבת בלשנות פורמלית עם תחומים כמו פסיכולוגיה, פילוסופיה ופרגמטיקה. כפי שכתבה עליה ד״ר מאיה פרוכטמן, "העיסוק הבלשני בשתיקה, אינו מצטמצם לבלשנות צרה, אלא מקיף ומורחב, כנהוג היום בעולם וגם בארץ".^[17]

חיים אישיים ומאבק משפטי

ערך מורחב – בג"ץ אפרת נגד הממונה על מרשם האוכלוסין

פרופ' מיכל אורנן-אפרת היא אלמנתו של הבלשן פרופ' עוזי אורנן שנפטר בנובמבר 2022, ולהם בן ובת. הם היו ידועים בציבור משנת 1986 ונישאו בנישואין אזרחיים בארצות הברית בשנת 1994.

בשנת 1989^[18] פנתה אפרת למשרד הפנים והודיעה על שינוי שם משפחתה מ"אפרת" ל"אורנן-אפרת". להודעתה צורף מכתב לוואי שבו הסבירה כי היא מבקשת להיקרא בשם שבו רשום בנה. משרד הפנים הודיע לאפרת כי שינוי שמה נפסל משום שהוא עלול להטעות ולפגוע בתקנת הציבור. כעבור זמן, לאחר שאפרת ילדה בת, סירב משרד הפנים לרשום את הבת בשם המשפחה "אורנן-אפרת" ואף סירב לאפשר לבנה של אפרת להוסיף ולהיות רשום בשם משפחה זה. בתגובה פנו אפרת ואורנן אל בית המשפט, משרד הפנים חזר בו מעמדתו והבת נרשמה בשם "אורנן-אפרת". בעקבות זאת שבה אפרת וביקשה כי משרד הפנים ישקול את עמדתו מחדש בעניין שינוי שם משפחתה, אולם פנייתה המחודשת נדחתה אף היא. אפרת עתרה לבג"ץ, וב-29 במרץ 1993 בג"ץ קיבל את עתירתה וביטל את פסילת השינוי של משרד הפנים (בג"ץ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים). בעקבות פסק דין זה תוקן חוק השמות, ונקבע בו במפורש כי השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

ספריה

טבלת שורש-משקל : דרך המלך של תצורת המלה העברית, האונירסיטה העברית, ירושלים, 1984
שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים, רסלינג, 2007.
המילים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010. ספר המכיל אלפי חידושי לשון של רטוש. הספר הוא פרי מחקר המתבסס על עיזבונו של רטוש, על תרגומיו, על כתיבתו (למעט שירתו) ועל רשימות בכתב יד ובהן תחדישים שלא הופיעו בדפוס.
מדברים שתיקה - עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, הוצאת מאגנס, 2014.
על שפתם תפרח הדומיה: אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007. אנתולוגיה עברית מאוירת של שירים העוסקים בשתיקה כאמצעי פואטי. הוא כולל שירים של משוררים מוכרים ופחות מוכרים, שמוקדו הוא השתיקה כביטוי אמנותי מרכזי.
2022 ,Silence as Language: Verbal Silence as a Means of Expression, Cambridge: Cambridge University Press.
Săftoiu Răzvan, Review of Ephratt, Silence as Language, Works in Language & Dialogue 13, 2023, מאמר סקירה על ספרה של אפרת.

קישורים חיצוניים

Michal Ornan-Ephratt, באתר של אוניברסיטת חיפה (באנגלית)
פרופ' מיכל אפרת, באתר של אוניברסיטת חיפה
מיכל אורנן-אפרת, באתר ResearchGate
מדברים שתיקה - עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, באתר מאגנס
מיכל אפרת (1956-), דף שער בספרייה הלאומית
לונדון את קירשנבאום, ראיון עם פרופ' מיכל ארנון-אפרת ינואר 2015
קול ישראל, רשת ב, ראיון עם פרופ' מיכל אורנן- אפרת עם ענת דולב, פברואר 2015
יום השפה העברית בכנסת: על שתיקות, ציוצים ועוד. 8 בינואר 2018.

Silence as Language. Prof. Michal Ornan-Ephratt (Haifa), סרטון בערוץ "in Conversation with China", באתר יוטיוב, 4 בינו׳ 2021

מכּתביה:

פותחים ספר: המילים המתבקשות, באתר הארץ, 19 בינואר 2011
האם שפתנו העברית מידלדלת
עיונים בהגדרת השורש העברי, בלשנות עברית 46, תש"ס
"... שתיקה בשניים": שתיקת המפרסם ומשמעותה ללקוח
"מעתק החילון" מנקודת מוצא בלשנית, לשוננו, כרך עג חוברת ב (תשע"א), עמ' 209–247, באתר האקדמיה ללשון העברית
"אין עברית האסורה עלי": על דרכו המורפולוגית של רטוש בחידוש מילים, מחקרים בלשון ט, תשס"ד

על כתביה:

שירי לב-ארי, עכבר העיר אונליין, המלה ממטר עוררה סערה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2008
שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים, באתר "טקסט"
בני מר, צריך לטובב, אבל אפשר גם לפרגן, באתר הארץ, 28 בינואר 2011
רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: המילים המתבקשות של יונתן רטוש], באתר nrg‏, 20 בינואר 2011
אפרת מישורי, "המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש" מאת מיכל אפרת | בעל ערכים, באתר הארץ, 13 באפריל 2011
יותם ראובני, "על שפתם תפרח הדומייה": אני שותק משמע אני קיים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2017

מיכל אורנן אפרת, מי שלא יבין את שתיקותי לא יבין את מלותי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2017

הערות שוליים

^ תיגל נשיא, מתברר שהשם הפרטי משפיע עליכם הרבה יותר מכפי שדמיינתם, באתר ynet, 13 באפריל 2023
^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
^ ¹ ² פרופ' מיכל אורנן-אפרת, באתר החוג ללשון העברית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה
^ מיכל אפרת, טבלת שורש-משקל: דרך המלך של תצורת המלה העברית, באתר אוניברסיטת חיפה, ‏1985
^ Michal Ephratt, Word marks: Economic, legal and linguistic entities, International Journal for the Semiotics of Law 9 (3), 1996
^ מיכל אפרת, המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש, אוניברסיטת בר אילן, 2010
^ Michal Ephratt, Iconicity, Ratosh's lexical innovations, and beyond, Semiotica 157, 2005
^ מיכל אפרת, על שפתם תפרח הדומייה : אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
^ מיכל אפרת, מדברים שתיקה, ירושלים: י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, 2014
^ Michal Ephratt, Namesakes: The Experience of Sharing One’s Full Name with a Celebrity, Names 65, 2017 doi: 10.1080/00277738.2017.1304098
^ מיכל אפרת, היש דקדוק לשמות ישובים, לשוננו 50, 1986
^ Michal Ephratt, Piaget's Nominal Realism From a Linguistic Point of View, Language Learning 41, 1991 doi: 10.1111/j.1467-1770.1991.tb00693.x
^ Michal Ephratt, Developing and Evaluating Language Courseware, Computers and the Humanities 26, 1992
^ מיכל אפרת, "ישתדרג ניבו לעד": כיצד נוצרים ניבים חדשים בעברית החדשה, בלשנות עברית 77, 2024
^ מיכל אפרת, משה אזר, "פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא", בלשנות עברית 61, 2008
^ ¹ ² ד"ר לאה מזור, השתיקה כאמצעי הבעה: על ספרה של מיכל אפרת - מדברים שתיקה, באתר ד"ר לאה מזור, ‏5 בנובמבר 2015
^ מאיה פרוכטמן, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, 79(1/2)
^ באותה עת היו בני הזוג ידועים בציבור

[1] תיגל נשיא, מתברר שהשם הפרטי משפיע עליכם הרבה יותר מכפי שדמיינתם, באתר ynet, 13 באפריל 2023

[2] האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985

[:0-3] ¹ ² פרופ' מיכל אורנן-אפרת, באתר החוג ללשון העברית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה

[4] מיכל אפרת, טבלת שורש-משקל: דרך המלך של תצורת המלה העברית, באתר אוניברסיטת חיפה, ‏1985

[5] Michal Ephratt, Word marks: Economic, legal and linguistic entities, International Journal for the Semiotics of Law 9 (3), 1996

[6] מיכל אפרת, המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש, אוניברסיטת בר אילן, 2010

[7] Michal Ephratt, Iconicity, Ratosh's lexical innovations, and beyond, Semiotica 157, 2005

[8] מיכל אפרת, על שפתם תפרח הדומייה : אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016

[9] מיכל אפרת, מדברים שתיקה, ירושלים: י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, 2014

[10] Michal Ephratt, Namesakes: The Experience of Sharing One’s Full Name with a Celebrity, Names 65, 2017 doi: 10.1080/00277738.2017.1304098

[11] מיכל אפרת, היש דקדוק לשמות ישובים, לשוננו 50, 1986

[12] Michal Ephratt, Piaget's Nominal Realism From a Linguistic Point of View, Language Learning 41, 1991 doi: 10.1111/j.1467-1770.1991.tb00693.x

[13] Michal Ephratt, Developing and Evaluating Language Courseware, Computers and the Humanities 26, 1992

[14] מיכל אפרת, "ישתדרג ניבו לעד": כיצד נוצרים ניבים חדשים בעברית החדשה, בלשנות עברית 77, 2024

[15] מיכל אפרת, משה אזר, "פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא", בלשנות עברית 61, 2008

[:1-16] ¹ ² ד"ר לאה מזור, השתיקה כאמצעי הבעה: על ספרה של מיכל אפרת - מדברים שתיקה, באתר ד"ר לאה מזור, ‏5 בנובמבר 2015

[17] מאיה פרוכטמן, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, 79(1/2)

[18] באותה עת היו בני הזוג ידועים בציבור

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]