לדלג לתוכן

מיכל אורנן-אפרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיכל אפרת (בלשנית))
מיכל אורנן-אפרת
לידה 3 ביוני 1956 (בת 69)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג עוזי אורנן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית


מיכל אורנן-אפרת (Michal Ornan-Ephratt) נולדה ב-3 ביוני 1956, הידועה גם כמיכל אפרת, היא בלשנית ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

מיכל אורנן-אפרת נולדה בישראל, כאחת מתוך שלישיית בנות.[1] בוגרת הגימנסיה העברית בירושלים. קיבלה תואר ראשון בלשון עברית וחינוך ב-1979 ותואר שלישי ב-1984. עבודת הדוקטורט, שעליה קיבלה ציון מעולה[2], הייתה בנושא "טבלת שורש משקל - דרך המלך של תצורת המלה העברית". עיקר התמחותה היא השתיקה כאמצעי הבעה. היא עוסקת גם בחקר איקוניות לשונית, תחדישים, נארטיב שמות פרטיים כמפגש לשון חברה ופרט; הלשון והבלשנות בתחומים חוץ-לשוניים: סימני מסחר התיאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית.[3]

תרומה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים באקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנים תפקיד מוסד
1982 חוקרת המחלקה לבלשנות, אוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד
1983 עוזרת הוראה המחלקה ללשון עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
1984–1985 עוזרת הוראה המחלקה ללשון עברית והמחלקה למדעי המחשב, בירושלים
1986 עמיתת מחקר המרכז המדעי של IBM, חיפה
1987 עוזרת הוראה ועמיתת מחקר המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית
1989–1996 מרצה המחלקה ללשון עברית, אוניברסיטת חיפה
1996–2004 מרצה בכירה
2005–2016 פרופסור חבר
מ-2016 פרופסור מן המניין

במהלך שנות פעילותה פרסמה אורנן-אפרת עשרות פרסומים אקדמיים, ובהם מאמרים בכתבי עת מדעיים, ספרים ופרקים בספרים, הייתה שותפה לכתיבה של ספרי לימוד וערכים באנציקלופדיות שעסקו במגוון תחומים בבלשנות העברית. כמו כן הנחתה סטודנטים לתזה בתואר שני ודוקטורט לתואר שלישי.[3]

תחומי מחקר (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טבלת שורש־משקל – ככלי המרכזי ליצירת מילים בעברית.[4]
  • קשרים בין שפה ומשפט, סימני המסחר המילוליים (Word Marks) כתופעה בלשנית, משפטית וכלכלית.[5]
  • חידושי הלשון של המשורר והמתרגם יונתן רטוש. רטוש הציע מאות מונחים בעברית. המחקר מתמקד מאפנינים שונים של התחדישים כמו: צליל ואורך המילה, משמעותה, דימוי ועוד. מושג מרכזי שנדון במחקר הוא "איקוניות לשונית".[6][7]
  • שתיקה לשונית כאמצעי הבעה וכתיבה.[8][9]
  • שמות יישובים, מקומות ואנשים.[10][11]
  • מילים נרדפות בגיל הילדות: בלשנות מול פסיכולוגיה.[12]
  • פיתוח והערכה של תוכניות למידה ממוחשבת לשפות.[13]
  • המחשב בשרות השפה העברית.
  • יצירת ביטויים חדשים בעברית. "ישתדרג ניבו לעד", מאמר שדן כיצד נוצרים ביטויים חדשים בעברית, שחלקם מקורם בתנ"ך במקרא ובתלמוד[14]
  • "פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא"[15]

הערכת עבודתה וחוות דעת ביקורתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקורת על ספרה "מדברים שתיקה" כותבת ד״ר לאה מזור, כי נקודת המוצא של אפרת היא שהשתיקה איננה רק היעדר דיבור, אלא אמצעי פואטי ולשוני פעיל בעל תפקידים תקשורתיים, משמעות, הקשר ותוכן. הספר מנתח את השתיקה על כל היבטיה הלשוניים, החברתיים והתרבותיים – תפקידים תחביריים וסמנטיים, הבחנה בין שתיקה מכוונת לשתיקה כפויה, בין השתקה לשתיקה מוסכמת, וכן את מקומה של השתיקה בקודים תרבותיים שונים.[16]

לשתיקה, כמו לדיבור, יש גילויים חברתיים ותרבותיים. הדיבור נתפס כבעל עוצמה, ולכן שואפים שליטים לשלוט גם במשאבי הדיבור וגם באפשרות השתיקה של נתיניהם – לקבוע מי ידבר, מתי וכמה, ומי יושתק. לצדה של ההשתקה קיימת גם שתיקה בהסכמה, המתקיימת ב"אתרי שתיקה" כגון בתי תפילה, אתרי זיכרון, מוזיאונים, ספריות ובתי אבלים. שתיקה המוטמעת בטקסים ציבוריים (כגון דקת דומיה) מחייבת מבחינה סוציו-תרבותית, והפרתה נתפסת כפגיעה בקולקטיב. אורנן-אפרת מדגימה את עיוניה במגוון רחב של הקשרים: טקסטים ספרותיים, לשון פרסומית, שפה משפטית, שיח קליני, תקשורת אינטרנטית ועוד.[16]

מחקרה של אפרת מתאפיין בגישה בין־תחומית, המשלבת בלשנות פורמלית עם תחומים כמו פסיכולוגיה, פילוסופיה ופרגמטיקה. כפי שכתבה עליה ד״ר מאיה פרוכטמן, "העיסוק הבלשני בשתיקה, אינו מצטמצם לבלשנות צרה, אלא מקיף ומורחב, כנהוג היום בעולם וגם בארץ".[17]

חיים אישיים ומאבק משפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בג"ץ אפרת נגד הממונה על מרשם האוכלוסין

פרופ' מיכל אורנן-אפרת היא אלמנתו של הבלשן פרופ' עוזי אורנן שנפטר בנובמבר 2022, ולהם בן ובת. הם היו ידועים בציבור משנת 1986 ונישאו בנישואין אזרחיים בארצות הברית בשנת 1994.

בשנת 1989[18] פנתה אפרת למשרד הפנים והודיעה על שינוי שם משפחתה מ"אפרת" ל"אורנן-אפרת". להודעתה צורף מכתב לוואי שבו הסבירה כי היא מבקשת להיקרא בשם שבו רשום בנה. משרד הפנים הודיע לאפרת כי שינוי שמה נפסל משום שהוא עלול להטעות ולפגוע בתקנת הציבור. כעבור זמן, לאחר שאפרת ילדה בת, סירב משרד הפנים לרשום את הבת בשם המשפחה "אורנן-אפרת" ואף סירב לאפשר לבנה של אפרת להוסיף ולהיות רשום בשם משפחה זה. בתגובה פנו אפרת ואורנן אל בית המשפט, משרד הפנים חזר בו מעמדתו והבת נרשמה בשם "אורנן-אפרת". בעקבות זאת שבה אפרת וביקשה כי משרד הפנים ישקול את עמדתו מחדש בעניין שינוי שם משפחתה, אולם פנייתה המחודשת נדחתה אף היא. אפרת עתרה לבג"ץ, וב-29 במרץ 1993 בג"ץ קיבל את עתירתה וביטל את פסילת השינוי של משרד הפנים (בג"ץ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים). בעקבות פסק דין זה תוקן חוק השמות, ונקבע בו במפורש כי השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תיגל נשיא, מתברר שהשם הפרטי משפיע עליכם הרבה יותר מכפי שדמיינתם, באתר ynet, 13 באפריל 2023
  2. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  3. ^ 1 2 פרופ' מיכל אורנן-אפרת, באתר החוג ללשון העברית, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת חיפה
  4. ^ מיכל אפרת, טבלת שורש-משקל: דרך המלך של תצורת המלה העברית, באתר אוניברסיטת חיפה, ‏1985
  5. ^ Michal Ephratt, Word marks: Economic, legal and linguistic entities, International Journal for the Semiotics of Law 9 (3), 1996
  6. ^ מיכל אפרת, המילים המתבקשות: תחדישיו של יונתן רטוש, אוניברסיטת בר אילן, 2010
  7. ^ Michal Ephratt, Iconicity, Ratosh's lexical innovations, and beyond, Semiotica 157, 2005
  8. ^ מיכל אפרת, על שפתם תפרח הדומייה : אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקות, בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
  9. ^ מיכל אפרת, מדברים שתיקה, ירושלים: י"ל מאגנס - האוניברסיטה העברית, 2014
  10. ^ Michal Ephratt, Namesakes: The Experience of Sharing One’s Full Name with a Celebrity, Names 65, 2017 doi: 10.1080/00277738.2017.1304098
  11. ^ מיכל אפרת, היש דקדוק לשמות ישובים, לשוננו 50, 1986
  12. ^ Michal Ephratt, Piaget's Nominal Realism From a Linguistic Point of View, Language Learning 41, 1991 doi: 10.1111/j.1467-1770.1991.tb00693.x
  13. ^ Michal Ephratt, Developing and Evaluating Language Courseware, Computers and the Humanities 26, 1992
  14. ^ מיכל אפרת, "ישתדרג ניבו לעד": כיצד נוצרים ניבים חדשים בעברית החדשה, בלשנות עברית 77, 2024
  15. ^ מיכל אפרת, משה אזר, "פרשנות משפטית המנוגדת להבנת הנקרא", בלשנות עברית 61, 2008
  16. ^ 1 2 ד"ר לאה מזור, השתיקה כאמצעי הבעה: על ספרה של מיכל אפרת - מדברים שתיקה, באתר ד"ר לאה מזור, ‏5 בנובמבר 2015
  17. ^ מאיה פרוכטמן, כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, 79(1/2)
  18. ^ באותה עת היו בני הזוג ידועים בציבור