מיכל אפרת (בלשנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מיכל אפרת (מיכל אורנן-אפרת) (נולדה ב-3 ביוני 1956) היא בלשנית ישראלית, חברת סגל החוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכל אורנן-אפרת נולדה בישראל, כאחת מתוך שלישיית בנות ב-3 ביוני 1956. קיבלה תואר ראשון בלשון עברית וחינוך ב-1979 ותואר שלישי ב-1984. עבודת הדוקטורט, שעליה קיבלה ציון מעולה[1], הייתה בנושא "טבלת שורש משקל - דרך המלך של תצורת המלה העברית". עיקר התמחותה היא השתיקה כאמצעי הבעה. היא עוסקת גם בחקר שקיפות והיבטים סמנטיים, מורפולוגיים, ופסיכו-לשוניים של חידושי מילים (תחדישים). כמו כן היא מתמחה בחקר הלשון בתחומים חוץ-בלשניים, למשל תחום סימני המסחר ותחום הלשון והבלשנות בפרקטיקה ובתאוריה הפסיכואנליטית.

חיים אישיים ומאבק משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בג"ץ אפרת נגד הממונה על מרשם האוכלוסין

מיכל אורנן-אפרת נשואה לבלשן פרופ' עוזי אורנן, ולהם בן ובת.

בשנת 1989[2] פנתה אפרת למשרד הפנים והודיעה על שינוי שם משפחתה מ"אפרת" ל"אורנן-אפרת". להודעתה צורף מכתב לוואי שבו הסבירה כי היא מבקשת להיקרא בשם שבו רשום בנה. משרד הפנים הודיע לאפרת כי שינוי שמה נפסל משום שהוא עלול להטעות ולפגוע בתקנת הציבור. כעבור זמן, לאחר שאפרת ילדה בת, סירב משרד הפנים לרשום את הבת בשם המשפחה "אורנן-אפרת" ואף סירב לאפשר לבנה של אפרת להוסיף ולהיות רשום בשם משפחה זה. בתגובה פנו אפרת ואורנן אל בית המשפט, משרד הפנים חזר בו מעמדתו והבת נרשמה בשם "אורנן-אפרת". בעקבות זאת שבה אפרת וביקשה כי משרד הפנים ישקול את עמדתו מחדש בעניין שינוי שם משפחתה, אולם פנייתה המחודשת נדחתה אף היא. אפרת עתרה לבג"ץ, וב-29 במרץ 1993 בג"ץ קיבל את עתירתה וביטל את פסילת השינוי של משרד הפנים (בג"ץ 693/91 ד"ר מיכל אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים). בעקבות פסק דין זה תוקן חוק השמות, ונקבע בו במפורש כי השר אינו רשאי לפסול שם מן הטעם שהשם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שתיקות - על מקומה של השתיקה בתרבות וביחסים בין-אישיים, רסלינג, 2007.
  • המילים המתבקשות - תחדישיו של יונתן רטוש, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010. ספר המכיל אלפי חידושי לשון של רטוש. הספר הוא פרי מחקר המתבסס על עיזבונו של רטוש, על תרגומיו, על כתיבתו (למעט שירתו) ועל רשימות בכתב יד ובהן תחדישים שלא הופיעו בדפוס.
  • מדברים שתיקה - עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה, הוצאת מאגנס, 2014.
  • על שפתם תפרח הדומיה: אנתולוגיה מוארת של שירים על שתיקה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

על כתביה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים - רשימת המסיימים תשמ"ה, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  2. ^ באותה עת היו בני הזוג ידועים בציבור