בני מר

בני מר
לידה	1971 (בן 50 בערך)
עיסוק	עורך עיתון, מתרגם, עיתונאי, סופר
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית

ערך זה עוסק במתרגם ועורך ישראלי. אם התכוונתם לקצין צה"ל, ראו בני מר (קצין).

בני מֵר (Mer; בנימין מאיירסדורף; נולד ב-1971 בתל אביב) הוא סופר, עורך, מתרגם מיידיש ועיתונאי ישראלי. ערך, בין השאר, את המוסף "ספרים" בעיתון "הארץ" ואת כתב העת "דווקא", המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה" בחסות בית שלום עליכם בתל אביב.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני מר נולד במשפחה דתית-לאומית וזכה לחינוך תורני. עד גיל הבר מצווה חי בתל אביב, אחר כך עבר עם משפחתו לבני ברק, והשלים שם את לימודיו בבית ספר תיכון ובישיבה תיכונית. עם חזרתו לתל אביב, למד באוניברסיטה הפתוחה והשלים לימודי יידיש בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים.

בני מר החל את דרכו הספרותית כמבקר אמנות, ופרסם שורה של מאמרי ביקורת, על ספרות בעיקר. בתוך כך גם החל לפרסם תרגומים מיידיש ומצרפתית. בשנת תשע"ה-2015 זכה בפרס מנדלי מוכר ספרים^[1].

כמו כן פרסם סיפורים קצרים במוספי התרבות ובאנתולוגיות של סיפורת צעירה.

זכרונותיו של מטורף, מאת גוסטב פלובר, מצרפתית, הוצאת כרמל, ירושלים, 2001.
עירם של האנשים הקטנים, מאת שלום עליכם, מיידיש, פרוזה, תל אביב, 2005.
מלכה לוקר - שירים, מהדורה דו לשונית, עם תרגומים לעברית מאת אביגדור המאירי, שמשון מלצר ובני מר, תל אביב, 2005.
היומן של הרמן קרוק, מיידיש, יומנו של הרמן קרוק שנכתב, הוסתר ונתגלה בגיטו וילנה. יד ושם, ירושלים.
לעמעלע, מיידיש, אלבום מאת חוה אלברשטיין, 2006.
חרוזים שחורים: אוטוביוגרפיה מדומיינת, מאת אברהם סוצקבר, מיידיש, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2015.
מנחם-מנדל, מאת שלום עליכם, מיידיש, עולם קטן, 2016.
מבעד לעינית השען, מאת אלכסנדר שפיגלבלאט, כרמל 2017.
יומן לאחור, מאת בונים הלר, פרויקט בן-יהודה 2020.