מיסאינפורמציה
מיסאינפורמציה (באנגלית: Misinformation) או מידע מוטעה[1] הוא מידע שגוי או מטעה.[2] מיסאינפורמציה הוא מידע שגוי שמופץ ללא כוונה להטעות ודיסאינפורמציה הוא מידע מטעה ושקרי במכוון.[3] דיסאינפורמציה ומיסאינפורמציה הפכו לנפוצות יותר בעידן הפוסט־אמת בו העובדתיות נדחקת לטובת רגשות ואמונות סובייקטיביות, וההבחנה בין עובדה לדעה מטשטשת.[4][5]
מושגים דומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אינפורמציה זדונית – מידע אמיתי שנועד לגרום נזק[6]
- דיסאינפורמציה – מידע שגוי או מטעה באופן מכוון[2]
- פייק ניוז – מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית[7]
- חדשות סאטיריות (אנ') – סוג של פרודיה המוצגת ככתבה חדשותית
- שמועה – טענה המופצת באופן נרחב אף על פי שהיא טרם אומתה[6]
- תאוריית קונספירציה – נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות[6]
- הכחשת המציאות – הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה[8]
- תעמולה – הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוגמאות מוקדמות למיסאינפורמציה כוללות את הפסקווינדות, עלבונות כלפי יריבים פוליטיים שהופצו בתקופת הרנסאנס האיטלקי.[9]
בשנת 1835 התפרסמה בעיתון The Sun בניו-יורק סדרת מאמרים שתיארה את החיים על הירח. [10] לימים נקראה הפרשה מתיחת הירח הגדולה.
מידע מוטעה הופץ במהלך משברי בריאות רבים.[11] לדוגמה, מידע שגוי על טיפולים אלטרנטיביים הופץ במהלך התפרצות אבולה בשנים 2014–2016.[12][13]
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מידע מטעה (דיסאינפורמציה) ומידע מוטעה (מיסאינפורמציה) מעמיסים "רעש" על סביבת החדשות, מפחיתים את האמון בחדשות ומעלים את האמון ב"מציאות לא אמיתית". ממחקרים עולה כי ישנן קבוצות אוכלוסייה מסוימות, כגון קשישים, שלהן סיכוי גבוה יותר להשתכנע ממידע מוטעה ברשתות. עצם החשיפה למידע מוטעה מגבירה את האמון בו.[3]
על פי מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Nature מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה מהוות איום ממשי על תהליך הבחירות ועל הדמוקרטיה. דמוקרטיה אפקטיבית מתבססת על שיח המבוסס על עובדות והאזרחים בה יכולים לקבל החלטות מושכלות על פי עובדות. מצב זה מתערער כשמיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה גוברות. הקיטוב גובר, האמון בתהליכי ההצבעה מתערער והבוחרים מושפעים בהצבעתם מהמידע המוטעה או המטעה.[14] כשהציבור מסתמך באופן נרחב על מידע שאינו נכון, ההחלטות החברתיות עלולות להיות לא אופטימליות, והחלטות אישיות עלולות להיות מנוגדות לאינטרס האישי של הפרט.[15]
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הדרכים החשובות ביותר לקביעה אם מידע הוא אמין היא קריאה לטרלית. בקריאה לטרלית בודקים אם המידע מופיע גם במקורות מידע מאומתים, כמו ערוצי חדשות מסורתיים.[16] דרך אחרת לקבוע אם מידע הוא עובדתי היא להשתמש בשכל הישר.[17]
ישנם אתרי אינטרנט שנועדו לסייע לאנשים להבחין בין עובדות לבדיות. לדוגמה, האתר פייק ריפורטר אשר עוסק בחקירה, חשיפה וסיכול של פעילות זדונית ברשת בישראל, הכוללת הפצת דיסאינפורמציה וקונספירציות, מבצעי השפעה זרים, שיח שנאה והתארגנויות אלימות ושניתן לדווח בו על תכנים אלה.[18] האתר FactCheck.org שבודק עובדות בתקשורת, במיוחד סיפורים פוליטיים ויראליים. אפשר גם להעלות לאתר שאילתות. ישנם אתרים המתמחים במידע שגוי בנושאים ספציפיים. DeSmog, לדוגמה, מפרסם מידע אמין בנושא משבר האקלים על מנת להתמודד עם מסעות הפרסום השקריים המופצים על ידי מכחישי אקלים. אתרים אחרים כמו ויקיפדיה וסנופס הם גם משאבים בשימוש נרחב לאימות מידע.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדעון לב, חוקרים: מידע כוזב הוא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כיום, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מֵידָע מֻטְעֶה במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
- ^ 1 2 [https://www.idi.org.il/media/15554/digital-propaganda-and-the-threat-of-elections.pdf תעמולה דיגיטלית והאיום על הבחירות]
- ^ Emerencia Kék, "What Is the Truth?" the Problem of Fake News, Studia Universitatis Babes-Bolyai, Theologia Catholica Latina 70, 2025-06, עמ' 44–68 doi: 10.24193/theol.cath.latina.2025.LXX.1.03
- ^ Stephan Lewandowsky, Ullrich K. H. Ecker, John Cook, Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era., Journal of Applied Research in Memory and Cognition 6, 2017-12, עמ' 353–369 doi: 10.1016/j.jarmac.2017.07.008
- ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, פברואר 2023
- ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
- ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, 2023-11-17 (באנגלית)
- ^ "The True History of Fake News". The New York Review of Books. 2017-02-13. ארכיון מ-2019-02-05. נבדק ב-2019-02-24.
- ^ International Center for Journalists, [https://www.icfj.org/sites/default/files/2018-07/A%20Short%20Guide%20to%20History%20of%20Fake%20News%20and%20Disinformation_ICFJ%20Final.pdf A short guide to the history of ’fake news’ and disinformation], ICFJ, 23 ביולי 2018
- ^ Zeng, Jing; Chan, Chung-hong (2021-01-01). "A cross-national diagnosis of infodemics: comparing the topical and temporal features of misinformation around COVID-19 in China, India, the US, Germany and France". Online Information Review. 45 (4): 709–728. doi:10.1108/OIR-09-2020-0417. ISSN 1468-4527.
- ^ Fung, Isaac Chun-Hai; Fu, King-Wa; Chan, Chung-Hong; Chan, Benedict Shing Bun; Cheung, Chi-Ngai; Abraham, Thomas; Tse, Zion Tsz Ho (במאי 2016). "Social Media's Initial Reaction to Information and Misinformation on Ebola, August 2014: Facts and Rumors". Public Health Reports (באנגלית). 131 (3): 461–473. doi:10.1177/003335491613100312. ISSN 0033-3549. PMC 4869079. PMID 27252566.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Oyeyemi, Sunday Oluwafemi; Gabarron, Elia; Wynn, Rolf (2014-10-14). "Ebola, Twitter, and misinformation: a dangerous combination?". BMJ (באנגלית). 349: g6178. doi:10.1136/bmj.g6178. ISSN 1756-1833. PMID 25315514. ארכיון מ-2022-11-01. נבדק ב-2023-05-11.
- ^ גדעון לב, חוקרים: מידע כוזב הוא הסכנה הגדולה ביותר לאנושות כיום, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
- ^ Stephan Lewandowsky, Ullrich K. H. Ecker, John Cook, Beyond misinformation: Understanding and coping with the “post-truth” era., Journal of Applied Research in Memory and Cognition 6, 2017-12, עמ' 353–369 doi: 10.1016/j.jarmac.2017.07.008
- ^ Jain, Suchita; Sharma, Vanya; Kaushal, Rishabh (2016). "Towards automated real-time detection of misinformation on Twitter". 2016 International Conference on Advances in Computing, Communications and Informatics (ICACCI). pp. 2015–2020. doi:10.1109/ICACCI.2016.7732347. ISBN 978-1-5090-2029-4.
- ^ Mintz, Anne. "The Misinformation Superhighway?". PBS. ארכיון מ-2 באפריל 2013. נבדק ב-26 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fakereporter, Fakereporter
| מיסאינפורמציה | ||
|---|---|---|
| מושגי יסוד | מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר | |
| תקשורת | פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך התעמולה של חמאס | |
| מכחישנות | הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני | |
| בישראל | תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת טבח שבעה באוקטובר | |
| שיווק | תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי | |
| אוריינות מידע | אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי | |
| בדיקת עובדות | רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים | |
