בדיקת עובדות
בדיקת עובדות (באנגלית: Fact-checking) היא פעולה הכרוכה בבדיקת הטענות העובדתיות בטקסט שאינו בדיוני, במטרה לקבוע את אמיתותן. הדבר עשוי להיעשות לפני או אחרי פרסום הטקסט.
בדיקת עובדות לפני פרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקת עובדות נעשית, למשל, על ידי עורך של עיתון או כתב עת כדי לוודא שכל הטענות במאמר לפרסום נכונות עובדתית. לבדיקת עובדות חשיבות מיוחדת כאשר פרסום עובדות לא נכונות עלול לגרור תביעה נגד המפרסם, כגון תביעת לשון הרע או תביעה בגין נזק שגרם הפרסום השגוי. גם כאשר אין חשש מתביעה, בדיקת עובדות באה להבטיח את המוניטין של המפרסם כמקור מידע אמין.
אנשים שעוסקים בבדיקת עובדות, לעיתים רבות עושים זאת עבור תוכן שמיועד לפרסום בכתב עת. תהליך בדיקת העובדות דורש יכולת לבצע מחקר מהיר ומדויק לכל הטענות.
משום שנחוצים בדרך כלל משאבים וזמן לבדיקת עובדות, לעיתים רבות אנשים המתמחים בבדיקת עובדות אינם עובדים עבור עיתונים, והעיתונאים עצמם, אשר מיומנים בתיקון ואימות הנתונים והמידע שהם כותבים, הם האחראים לרוב על ההיבט הזה. כאשר מדובר בכתבי עת היוצאים לאור על בסיס שבועי או חודשי, לעיתים רבות כן יועסק אדם המתמחה בבדיקת עובדות.
תהליך בדיקת העובדות קריטי במיוחד כאשר הוצאות לאור מעוניינות לפרסם חומר שנכתב על ידי אנשים שאינם כותבים מיומנים - לרוב, קיימת סבירות רבה יותר שלכותבים הללו יהיו שגיאות עובדתיות.
לפי ה-Columbia Journalism Review, השבועון הגרמני "דר שפיגל" מעסיק את צוות בודקי העובדות הגדול ביותר בעולם - נכון ל-2010 היו כ-80 בודקי עובדות, שהועסקו עבור ה"דר שפיגל" במשרה מלאה[1].
בכתב העת הניו יורקר צוות בודקי העובדות מתקשר לכל אדם שמוזכר בכתבה שעומדת להתפרסם, ומוודא כי הציטוטים בכתבה הם נכונים[2].
בדיקת עובדות לאחר הפרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק ממטרתם.
בשנת 2015 נוסדה רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה וסטנדרטיזציה בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים, ביניהם גוגל ופייסבוק, ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות. נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות[3].
מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור "המשרוקית" של העיתון "גלובס"[4] ותוכנית הטלוויזיה "מהצד השני עם גיא זהר" בערוץ "כאן 11"[5][6]. בשנת 2019 קיבל מדור המשרוקית של גלובס את תו התקן של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית[7]. גם אתר "פייק ריפורטר" הוא מיזם מחקר בשיתוף הציבור שמשתמש בחכמת המונים, חוקרים ומומחי רשת כדי להיאבק בפעילות זדונית ברשת הכוללת קמפיינים לא אותנטיים, הסתה לאלימות, שיח שנאה, קונספירציות ופייק ניוז.
כאשר מתפרסמת כתבה העוסקת באדם מסוים או בגוף מסוים, העובדות שבה נבדקות על ידי נשוא הכתבה, ולעיתים נדרש אמצעי התקשורת לפרסם תיקון או התנצלות על טעות עובדתית שנפלה בכתבה.
השבועון "טיים" פרסם פעמים אחדות בדיקת עובדות לראיונות עם מנהיגים שפורסמו בו.[8]
הפרכה מראש
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפרכה מראש (Pre-bunking) היא גישה שהחלו חברות טכנולוגיה לבחון בתחילת שנות ה־20. בגישה זו חושפים בפני גולשים, שצורכים תוכן באתרים בהם פייק ניוז נפוץ, דוגמת רשתות חברתיות, מודעות המסבירות על קיומו של מידע מוטעה בנושא ומהם המאפיינים שלו[9][10].
גישה זו נתמכה במחקרים שהראו שחשיפת גולשים למידע אמין על פייק ניוז בנושא מסוים הגדילה את הסיכוי לזהות פייק ניוז והפחיתה את הסיכוי לשתף פייק ניוז ברשתות החברתיות[9]. חברת גוגל פרסמה ניסוי תוכן שערכה בסתיו 2022, ובו קיימה קמפיין הפרכה מראש במספר מדינות במזרח אירופה, בנושאים הקשורים למלחמת אוקראינה–רוסיה. על פי הפרסומים של גוגל, בדומה למחקרים, גם הגולשים שהוגרלו לקמפיין הפגינו יכולת זיהוי גבוהה יותר של פייק ניוז ושיתפו פחות תכנים מסוג זה[10].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור, באתר גלובס, 26 במאי 2020
- איתי מק, לא כך מתמודדים עם שקרנים, באתר העין השביעית, 19 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Inside the World’s Largest Fact Checking Operation - A conversation with two staffers at Der Spiegel, באתר Columbia Journalism Review, 9 באפריל 2010 (באנגלית).
- ^ Q&A: New Yorker’s Rachel Aviv on making well-worn topics fresh, באתר Columbia Journalism Review, 19 בספטמבר 2017 (באנגלית).
- ^ בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, באתר פייסבוק
- ^ המשרוקית, באתר "גלובס"
- ^ דורון ברוש, גורם לפוליטיקאים להזיע: גיא זהר עושה עבודה אדירה ב"מהצד השני", באתר מעריב אונליין, 4 באפריל 2020
- ^ בן בירון בראודה, ב-12 דקות בלבד קיבלנו מגיא זהר מידע שלא קיבלנו בשבוע של מהדורות, באתר וואלה, 15 במרץ 2021
- ^ דרור שרון, כך תזהו פייק ניוז: הכללים למלחמה במידע שגוי ברשת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
- ^ Leslie Dickstein, Simmone Shah, Julia Zorthian, Eric Cortellessa, Fact-Checking What Donald Trump Said in His 2024 Interviews With TIME, Time, 30 באפריל 2024;
Leslie Dickstein, Simmone Shah, Julia Zorthian, Fact-Checking What President Joe Biden Said in His 2024 Interview With TIME, Time, 4 ביוני 2024;
Eric Cortellessa/Jerusalem, Fact-Checking What Benjamin Netanyahu Said in His 2024 Interview With TIME, Time, 13 באוגוסט 2024 - ^ 1 2 Mauro Bertolotti, Patrizia Catellani, Counterfactual thinking as a prebunking strategy to contrast misinformation on COVID-19☆, Journal of Experimental Social Psychology, ינואר 2023
- ^ 1 2
AP, גוגל מקדמת הפרכה של פייק ניוז בעזרת טכניקה חדשה, בעיתון מקור ראשון, 13 בפברואר 2023
