הכחשת מתקפת הפתע על ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכחשת מתקפת חמאס מ-7 באוקטובר כוללת צורות שונות של הכחשה של מתקפת הפתע על ישראל, ובעיקר את מעשי הטבח, החטיפה והאלימות המינית שביצעו מחבלי החמאס נגד ישראלים בעוטף עזה. בעקבות המתקפה, שנעשתה ב-7 באוקטובר 2023, הופיעו צורות שונות של הכחשה ותאוריות קונספריציה, החל מהטלת ספק באמיתותם של אירועים ספציפיים, טענות שישראל היא זו שהרגה את המשתתפים, הכחשת התקיפות המיניות שהיו במסגרת המתקפה, ועד לטענה שהמתקפה כולה לא התרחשה.

לפי אליזבת דווסקין (Elizabeth Dwoskin) מ"הוושינגטון פוסט", הפיגוע ב-7 באוקטובר היה מהתקפות הטרור המתועדות היטב בהיסטוריה, כולל עדויות ממצלמות סמארטפונים וגו פרו של תקיפת חמושים של חמאס. עם זאת, "קבוצה קטנה אך הולכת וגדלה מכחישה את העובדות הבסיסיות של הפיגועים, דוחפת קשת של שקרים ונרטיבים מטעים הממזערים את האלימות או חולקות על מקורותיה". הדבר כולל תאוריות קונספירציה של מבצע דגל כוזב. לדוגמה טענה כי צה"ל ביצע את הטבח כדי להצדיק פלישה לרצועת עזה, טענה שחלק מהחטופים נחטפו על ידי ישראל או כי ארצות הברית היא זו שעומדת מאחורי המתקפה. להכחשת הטבח שותפים קיצוניים מימין ומשמאל. המידע מופץ ברשתות כמו טיקטוק ו־Reddit. התופעה מדאיגה מנהיגים וחוקרים יהודים, שטוענים שיש קשר בינה לבין הכחשת השואה. הם גם רואים קווי דמיון בין הכחשת הטבח לתאוריות קונספירציה עם יסודות אנטישמיים, כולל תאוריות כמו QAnon.[1][2]

הרשות הפלסטינית הוציאה מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים וטען שכל ההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[3] חמאס מכחיש כי אנשיו ביצעו מעשי אונס ותקיפה מינית, ובמשך חודשים גם ארגונים בינלאומיים לייצוג נשים התעלמו מטענה זו למרות מחאות ועדויות מצד ארגוני נשים וחוקרות מישראל. נציגי חמאס ניסו לטשטש את העובדה שחטפו אזרחים ישראלים וזרים, והתרחשו מספר רב של מקרים בהם פעילים פרו-פלסטיניים קרעו שלטים המתעדים חטופים אלה. למאמצי תעמולה אלה שותפים ארגונים נוספים כמו ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין ואף מדינות כמו איראן ורוסיה המפיצות תעמולה נרחבת ברשתות החברתיות. מאמצעי התעמולה וההכחשה של גופים אלה נושאים פרי – רוב הציבור הפלסטיני וכן אחוזים נרחבים במדינות ערביות לא מאמינים כי חמאס תקף אזרחים ישראלים. סקרים מראים כי גם קבוצה משמעותית של צעירים במדינות מערביות מאמינה לתעמולה זו.

הצעת חוק ישראלית שאושרה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה נועדה להטיל עונשי מאסר של חמש שנים על אנשים שנמצאו מכחישים את אירועי הפיגועים ב-7 באוקטובר או תומכים בהם.

טענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחשת רצח אזרחים ישראלים על ידי חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוברים של חמאס הכחישו כי פעלו נגד אזרחים ורצחו אותם. ב-7 בנובמבר 2023, מוסא אבו מרזוק, חבר הלשכה המדינית של חמאס, הצהיר בראיון ל-BBC שחמאס לא תקף נשים, ילדים או אזרחים בפיגוע ב-7 באוקטובר.[4] ב-9 באוקטובר טען בכיר אחר כי חמאס לא תקף אזרחים, שכן מדובר ב"מתנחלים".[5] בינואר 2024, השליח הפלסטיני לניגריה, עבדאללה אבו שוואש, טען בפני אל-ג'זירה בערבית כי לא נהרגו אזרחים על ידי חמאס ב-7 באוקטובר.[6]

ארגונים פרו-פלסטינים במערב ותומכי תאוריות קשר מערביים, תארו את פעולות חמאס בצורה כללית כ"התנגדות" והשמיטו כל התייחסות לפגיעה באזרחים. לדוגמה ארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין הוציא הודעת תמיכה בחמאס, השמיט כל התייחסות לפגיעה באזרחים ותיאר את המתקפה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות".[7] היבט זה הוחרף על ידי סירוב של רשתות מרכזיות רבות, כאשר הבולטת בהן היא BBC, לכנות את פעילי חמאס כטרוריסטים, והתייחסות אליהם כאל "חמושים".

ב-22 בינואר 2024 פרסם חמאס מסמך בן 16 עמודים שכותרתו "הנרטיב שלנו...מבצע שיטפון אל-אקצא", שבו הכחיש שהוא ביצע מעשי זוועה נגד אזרחים כמו אונס המוני, בטענה שהוא מכוון רק לאתרים צבאיים ישראלים, ומאשים את ישראל במוות של אזרחים במהלך התקיפה, מבלי להזכיר את 240 הישראלים שהקבוצה לקחה כבני ערובה.[8]

הכחשה והתעלמות ממעשי האונס והאלימות המינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמאס דחה את ההאשמות על מעורבותו באלימות מינית ומגדרית כ"תעמולה בתקופת מלחמה", וטען כי האשמות כאלה מכוונות "להצדיק את הפשעים האמיתיים מאוד של רצח המוני וטיהור אתני שישראל מבצעת נגד עמנו".[9]

בכירי חמאס, כולל באסם נעים, הכחישו את השימוש באלימות מינית כנשק מלחמה, תוך שהם מצטטים עקרונות איסלאמיים האוסרים כל קשר מיני מחוץ לנישואים.[10][11] חמאס האשים את התקשורת המערבית בהטיה וטען כי הדיווחים על אלימות מינית מעוררים דמוניזציה של ההתנגדות הפלסטינית.[12] הם גם דרשו מ"הניו יורק טיימס" להתנצל בעקבות דיווח בעניין.[13] חמאס טען כי יש להאשים בכל אלימות מינית שהתרחשה חמושים אחרים שפרצו את גבול ישראל-עזה ב-7 באוקטובר.[14]

גרפיטי בקריית המלאכה בתל אביב המוחה על התעלמות ארגוני הנשים העולמיים מהעדויות בדבר אלימות מינית במסגרת מתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023

במהלך החודשיים הראשונים לאחר מתקפת החמאס התעלמו ארגונים בין-לאומיים האמונים על זכויות נשים המסונפים לאו"ם, ובהם ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים (UN Women), הוועדה למיגור אפליה נגד נשים,[15] וארגונים נוספים, מאירועים אלה, הקטינו אותם או הביעו חוסר אמון בקיומם.[15] לנוכח היקף האירועים וחומרתם, נמתחה ביקורת מצד גופים ישראליים ואוהדי ישראל על חוסר ההתייחסות של גופים אלה, ואף הועלו טענות כי הדבר מבטא יחס אנטישמי מצד גופים אלה.[15]

במחאה על התעלמות ארגוני זכויות נשים ממעשי האונס, פרסמו מעל 150 ארגוני נשים ישראליים ובין-לאומיים מכתב שבו תקפו את התעלמות הארגון מהמעשים: ”לא יעלה על הדעת שסוכנות של האו"ם שאחראית על זכויות נשים מתעלמת מחטיפתן של נשים, תינוקות, ילדות, ילדים וגברים מבתיהם, מביצוע פשעי מלחמה חמורים נוספים כלפי נשים, ילדים וילדות, ומרצח של מעל אלף אזרחים תמימים”.[16] בנוסף פעילוֹת הסברה ארגנו קמפיין נגד ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים,[17] ונוצר ההאשטאג "#MeTooUnlessJew" (שמבוסס על קמפיין MeToo נגד אלימות מינית כלפי נשים). נשים רבות הפגינו מול מטה האו"ם, והכינו מיצג שכלל נשים לבושות בבגדי גוף מדממים. חלק מההפגנות אורגנו על ידי "בונות אלטרנטיבה".[18]

ב-29 בנובמבר 2023, לאחר 53 ימים ממתקפת הפתע על ישראל, הצהיר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כי "יש עדויות רבות על אלימות מינית במהלך מעשי הטרור שביצע חמאס ב-7 באוקטובר, וחובה לחקור אותן ביסודיות ולפעול למיצוי הדין. חובה לגנות אלימות מינית. בכל זמן. בכל מקום".[19][20][21] עד אז האו"ם לא התייחס לפגיעות המיניות שבוצעו כחלק ממתקפת חמאס. התעלמות זו הביאה למחאה רשמית מצד גורמים בממשלת ישראל ולמחאה מצד ארגוני החברה האזרחית ומוסדות אקדמיה ותרבות.

אנשים שונים במערב הכחישו את מעשי האונס המרובים. פרופסורית מאוניברסיטת מינסוטה, סימה שחסארי, אמרה בדצמבר 2023 בנוגע לפיגועי 7 באוקטובר: "אני יועצת למשבר אונס, אני מאמינה לניצולים. אני עדיין לא ראיתי ניצולי אונס ישראלים של חמאס באים ומדברים", וטענה כי "גברים ערבים עברו דמוניזציה וסומנו כאנשים מפלצתיים שהם אנסים ובעד אלימות".[22] מנהלת מרכז לתקיפות מיניות באוניברסיטת אלברטה בקנדה, סמנת'ה פירסון, הכחישה את מעשי האונס של חמאס - ופוטרה מתפקידה.[23][24] הסופר והעיתונאי הבריטי ג'ונתן קוק טען כי האשמות במעשי אונס בידי חמאס אינן אמינות, בגלל שלפי טענתו לוחמי חמאס היו עסוקים מדי בלחימה.[25]

חלק מהכחשות אלה המשיכו גם לאחר שיותר ויותר עדויות למעשי האונס נאספו ונחשפו לעיתונאים ולחוקרים ברחבי העולם בידי ישראל. לדוגמה תחקירים של הניו יורק טיימס ועיתונים אחרים, ושליחת האו"ם לחקר מעשי אונס. Pramila Patten, שאמרה בינואר 2024 "דברים שראיתי כאן לא ראיתי בשום מקום אחר".[26]

טענות כי מסוק ישראלי הרג את משתתפי פסטיבל נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־9 באוקטובר פרסם דובר צה"ל סרטון שמראה מסוק אפאצ'י היורה על חמושים. המלל שמלווה אותו הוא "מטוסי חיל האוויר מבצעים… תקיפות נרחבות לאורכה ולרוחבה של רצועת עזה וממיטים הרס וחורבן על מחבלי חמאס". תומכי חמאס הפיצו חלקים מתוך הסרטון כ"הוכחה" לכך שכוחות צה"ל ירו על החוגגים בפסטיבל נובה. חשבון ברשת איקס, בשם "syrian girl", לו כ־300 אלף עוקבים, העלה פוסט שקרי לפיו "ישראל מודה שמסוקי אפאצ'י ירו באזרחיה שלה שנמלטו מפסטיבל המוזיקה". הציוץ הגיע לכמעט 30 מיליון צפיות. את אותו סרטון, בליווי טענות דומות, העלו גם מגיש הרדיו האמריקאי ומכחיש הקורונה סטו פיטרס (אנ'), וכן ג'קסון הינקל.[27] אתרי בדיקת עובדות בעולם, חברים ברשת בדיקת העובדות הבין-לאומית, בחנו את הטענות והגיעו למסקנה שהטענות לגבי הסרטון שקריות. לדוגמה הם מפנים לחשבון בשם GeoConfirmed שערך ניתוח גאוגרפי שחושף היכן צולם הקטע. המסקנה שאליה הם הגיעו היא כי ירי המסוק בוצע בצפון רצועת עזה ובסמוך לגדר הגבול. הפסטיבל, שנערך בין קיבוץ בארי לרעים, נמצא כ־6 ק"מ דרום מזרחית משם.[27]

ב-19 בנובמבר הרשות הפלסטינית הוציאה מסמך רשמי שמכחיש שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע ליד רעים וטען שכל ההרוגים שם הם תוצאה של "הפצצה אווירית" על ידי מסוק משטרה.[3] במקור, דיווח אתר "הארץ" על בדיקה של משטרת ישראל האם מסוק שהיה במקום פגע בטעות בכמה ישראלים. בחשבון הטוויטר של "אל-קודס" הופיע ציטוט כוזב של אותה ידיעה, שבו נכתב שמסוק ישראלי הרג חוגגים בפסטיבל נובה, ולא חמאס.[28]

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד גינו בחריפות את הצהרת הרש"פ השקרית ואת מחמוד עבאס.[29]

טענות כי חיילי צה"ל ירו על משתתפי פסטיבל נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונאית בשם פיורלה איזבל (Fiorella Isabel) מכלי התקשורת הרוסי Russia Today, שיתפה בטוויטר סרטון שפורסם גם בישראל שמתעד את המשתתפים בפסטיבל נובה, זוחלים תחת אש לצד כוחות הביטחון. היא תארה את הסרטון באופן שקרי כ:"דיווחים שחמאס לא כיוון לעבר אזרחים בפסטיבל המוזיקה - [אלא] צה"ל ירה בחמאס מתוך קהל האזרחים. האזרחים נקלעו לחילופי האש". הסרטון זכה ל־2.7 מיליון צפיות, ל־15 אלף לייקים ולאלפי שיתופים ותגובות. ארגון "פייק ריפורטר", ציין כי מה שנראה בסרטון הוא שוטרים שמנסים לפנות את המשתתפים בפסטיבל בעודם מגינים עליהם.[30]

הכחשת חטיפת ישראלים וזרים בידי חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, כל ההודעות של חמאס ושל ארגונים פלסטינים לא מזכירים כי במסגרת המתקפה חמאס תפס אזרחים ישראלים וזרים, כולל ילדים, נשים ואנשים מבוגרים. הפלישה מתוארת כ"התנגדות" לשלטון ישראל.[8] מונח עמום שכביכול מתאר מתקפה על יעדים צבאיים.

פעילים ועיתונאים בעולם תעדו מקרים רבים של אזרחים במדינות מערביות שתלשו מודעות על חטופים ישראלים וזרים. בין הנימוקים לתלישת המודעות יש טענות כי מדובר ב"תעמולה ישראלית".[31][32][33][34][35][36]

אחרי שחרורה של אמילי הנד, ישראלית בת תשע עם אזרחות אירית שנחטפה לעזה על ידי חמאס במתקפת הפתע על ישראל, ובשלב מסוים נחשבה כמתה,[37] צייץ ראש ממשלת אירלנד ליאו ורדקר בטוויטר כי "ילדה תמימה שהלכה לאיבוד, נמצאה כעת והוחזרה [למשפחתה]".[38][39] הציוץ ספג ביקורות חריפות, ובעקבותיו זימן משרד החוץ את שגרירת אירלנד בישראל לשיחת נזיפה.[40] בהמשך פרסם ורדקר הבהרה בה כתב כי הנד "נחטפה" אך נמנע מלציין כי נחטפה בידי ארגון הטרור חמאס.[41]

טענות לסרטון מזויף בידי CNN[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון פייק ניוז מתאר כיצד לכאורה צוות חדשות של CNN זייף מתקפה על ישראל[42] הפך לוויראלי ברשתות החברתיות.[43][44]

השתתפות מדינות וארגונים בהכחשת המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, שופרסמו על ידי "הניו יורק טיימס", רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין ומדינות נוספות מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[45] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק, שנמצאת בשליטה סינית, בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל.[46][47] גופים נוספים שהשתתפו במסע התעמולה לטובת חמאס כללו מדינות המושפעות מאיראן כמו סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קאעדה והמדינה האסלאמית.[דרוש מקור] לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[45]

Moustafa Ayad, ממכון המחקר העצמאי, Institute for Strategic Dialogue, מלונדון העריך כי גופים רבים מעורבים בקמפיין נגד ישראל.[45] לפי תחקיר של המכון:[48]

  • חשבונות המזוהים עם ממשלת איראן האדירו את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר כמכה אסטרטגית נגד ישראל והאשימו את ארצות הברית באחריות לסבל הפלסטיני. איראן הוצגה כמובילות "התנגדות פאן-אסלאמית" נגד מעצמות מערביות "נאו-קולוניאליות" וישראל.
  • דיווחים איראניים האדירו ותירצו פשעי מלחמה נגד אזרחים ישראלים והשתמשו בשפה דה-הומנית המתארת את "האויב" כרע באופן מיוחד.
  • חשבונות המזוהים עם ממשלת רוסיה הפיצו מסרים על המלחמה כדי לאשש את מערך הנרטיבים האנטי-מערביים והאנטי-אוקראיניים הרגילים שלהם. המסרים האשימו את המערב ב"סטנדרטים כפולים" וכי מדינות המערב אשמות בהסלמה.
  • התגובה למלחמה מצד רשתות המזוהות עם המפלגה הקומוניסטית של סין משתנה במידה ניכרת בין חשבונות ופלטפורמות. פוסטים בפייסבוק ניסו להישאר נייטרליים, והתעקשו לגנות את כל המעשים הפוגעים באזרחים, התגובות ב-X היו מקוטבות בצורה ניכרת, עם התקפות חריפות נגד דמויות פוליטיות מערביות וכלי תקשורת מערביים.
  • ב-X, חשבונות תקשורת ממלכתיים סיניים גינו את ארצות הברית על כך שהיא מרוויחה כביכול יתרון כלכלי מההסלמה. אותם דיווחים טענו כי פוליטיקאים מערביים ותקשורת המיינסטרים מתעלמים מהקורבנות בעזה.

לדברי ד"ר יורם עברון, חוקר סין מאוניברסיטת חיפה, סין מקדמת קו אנטי-ישראלי במלחמה, בגלל רצון שלה לפגוע בארצות הברית ובגלל שישראל היא בת ברית של ארצות הברית. לדבריו התקשורת הסינית כמעט לא התייחסה לטבח של חמאס בתושבי ישראל. לפי דבריו "המונח שהם משתמשים בו הוא 'ההתקפה הצבאית שחמאס ביצע על ישראל ב–7 באוקטובר'. זה ממוסגר כעימות צבאי, ואם יש דיווח על פגיעה באזרחים, זה רק על תושבי עזה שנפגעים מישראל." לפי דבריו "המעורבות הסינית ברשתות החברתיות גדולה מאוד. אנשים שניסו לפרסם כתבות פרו־ישראליות בתקשורת הסינית עברו עריכה כבדה מאוד, ואנשים שפרסמו או העלו פוסטים פרו־ישראליים ברשתות — החשבונות שלהם נסגרו."[49] לפי ד"ר מיכל זלצר־לביד, מומחית לסין מאוניברסיטת בר־אילן, "בסין התתעוררה ברשתות אנטישמיות חזקה". לדבריה מאמר בעיתון בהונג קונג שמדגיש שאמה הסינית של החטופה נועה ארגמני היא לא סינית, אלא ישראלית. "היה להם חשוב להבהיר גם שנועה נולדה בישראל. ומה שהדהים אותי עוד יותר היה לראות את התגובות לכתבה הזאת: 'היהודים אשמים בהכל', 'חבל שהיטלר לא סיים את העבודה', 'היהודים נאצים בעצמם'. אלה דברים שאנחנו נתקלים בהם בפעם הראשונה, והשלטון לא בולם את זה".[49]

לפי פרסומים בעיתון TheMarker, המתבססים על ניתוח של חברת humanz, מאז פרוץ המלחמה ועד 23 בנובמבר, פורסמו ברשת טיקטוק שנמצאת בבעלות סין, כ-8 מיליון פוסטים בעד ישראל, לעומת 1.14 מיליארד פוסטים בעד פלסטין. לדברי יועצת החדשנות איילה צורף. הסינים הצליחו להקים רשת בעלת השפעה גדולה על השיח בעולם המערבי, במיוחד על הצעירים שבו.[49] המשקיע הישראלי מייקל אייזנברג, מייסד קרן אלף, טוען זמן רב שיש סיכוי גבוה שסין משתמשת באפליקציה ככלי להשפעה על דעת הקהל והתרבות במערב במסגרת המאבק בין המעצמות.[49] המשקיע ג'ף מוריס מקרן ההון סיכון Chapter One כתב כי לדעתו טיקטוק היא הסיבה שארצות הברית "מפסידה את תלמידי התיכון והקולג' במלחמת המידע". הוא מספר כי כשניסה לחקור את האלגוריתם של טיקטוק כמשתמש, נתקל בשיטה: "בזמן שנכנסתי לסרטון אחד בטיקטוק שתומך בדעות מנוגדות, כל הפיד שלי נהפך לאנטי־ישראלי באופן אגרסיבי. זה היה כאילו מכניסים אותי לניסוי ומכריחים אותי לראות את כל המלחמה מנקודת מבט שבה ישראל היא הצד המרושע"[49] לדבריו חלק גדול מטיקטוק נשלט על ידי חוות בוטים אנטי־ישראליות, מגיבים ומלייקקים בתשלום — שהרבה ממנו במימון של ארגונים תומכי חמאס וכי הרשת מגדילה את הנרטיב הזה כדי לקבל עוד חשיפה בקרב צעירים[50] עובדים יהודים וישראלים בטיקטוק סיפרו על אווירה עוינת כלפיהם במשרדים מאז פרוץ המלחמה, ועל הערות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במערכת הצ'אט הפנימי וכי עובדים של החברה חגגו את מתקפת חמאס.[51]

נשיא מיקרוסופט בראד סמית' אמר כי רוסיה מפיצה קמפיין של דיס-אינפורמציה ברשת בנוגע למלחמה ברצועת עזה.[52]

ההיסטוריונית ג'ניפר ו' אוונס (אנ') קשרה את ההכחשה סביב 7 באוקטובר להכחשת השואה.[53] חוקרים רואים הקבלות לדיסאינפורמציה סביב פיגועי 11 בספטמבר, שלטענת כמה קבוצות שוליים בוצעו על ידי "המוסד". ג'ואל פינקלשטיין מ-NCRI הצהיר כי "יש קהל מובנה שרוצה להכחיש שיהודים הם קורבנות הזוועה ולקדם את התפיסה שיהודים עומדים בסתר מאחורי הכל". לדבריו, המאמצים לומר שישראל אחראית ל-7 באוקטובר הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של קיצונים אנטישמים כדי לערער את הסבל היהודי.[1]

הטענות נמצאו ברחבי האינטרנט, כולל בתת-פורום Reddit LateStageCapitalism ובפרסומים ביקורתיים כלפי ישראל כמו אינתיפאדה אלקטרונית ו-The Grayzone.[1] הם זכו לפופולריות גם על ידי מכחישי השואה ימנים כמו אוון בנג'מין ותאורטיקני קונספירציה מהימין הקיצוני.[1] הטענות מבוססות על קטיף דובדבנים כדי לדחוף נרטיבים מטעים.[1]

אמרסון ברוקינג מהמעבדה למחקר משפטי דיגיטלי במועצה האטלנטית הצביע על הכחשת השואה כדבר שעלול לקרות ל-7 באוקטובר, למרות תיעוד גדוש בזמן אמת של ההתקפות.[1]

סקרים על אמונות בקרב הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב האוכלוסייה הפלסטינית יש רמות גבוהות של הכחשה לגבי הפיגועים ב-7 באוקטובר. בסקר שנערך בדצמבר 2023 של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים (PCPSR), למעלה מ-90% מהפלסטינים שנשאלו האמינו שחמאס לא תקף אזרחים ב-7 באוקטובר.[54] לדברי האקדמאי הפלסטיני חליל שיקקי, מנהל PCPSR, "פסילת הראיות הבלתי ניתנות לערעור" נובעת בעיקר מחוסר סיקור בתקשורת הפלסטינית והערבית. לדברי שיקקי, חלק מהפלסטינים חושבים שצילומי וידאו של התקיפות הם תעמולה ישראלית, מכיוון שהפלסטינים בדרך כלל לא סומכים על חדשות מהתקשורת הישראלית, המסתמכת במידה רבה על דיווחים רשמיים מצה"ל. לדברי מיכאל מילשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פלסטינים רבים סבורים שההרס בקנה מידה גדול לא יכול היה להיות מופק על ידי קבוצה קטנה של לוחמים, אלא בוודאי פרי עבודתם של טנקים או מסוקים ישראליים. האקדמאי הפלסטיני מוחמד דג'אני הצהיר כי פלסטינים רבים מאמינים שהמניעים של חמאס היו לא רק פוליטיים, אלא דתיים, ולפיכך התקיפות היו נאסרות על רקע האכזריות שהתרחשה. מילשטיין הצהיר כי "ההכחשה הנרחבת של הזוועות ב-7 באוקטובר" מזכירה את גישתם של פלסטינים רבים לשואה.[דרוש מקור]

סקר שבוצע בערב הסעודית בדצמבר 2023 מצא כי 95% מהנסקרים לא באמת מאמינים כי חמאס הרג אזרחים במתקפת הפתע על ישראל.[55] סקר מקיף מ-13 בדצמבר בקרב פלסטינים הראה תמיכה בחמאס ובמתקפה. 82% מתושבי הגדה המערבית ו-57% מתושבי הרצועה חשבו שהחלטת חמאס לתקוף את ישראל הייתה נכונה. 85% טענו שלא ראו סרטוני וידאי שהראו תקיפות של חמאס על אזרחים ישראלים. בעוד ש-78% מהפלסטינים בסקר טענו שהתקפה והרג של ילדים ונשים בביתם היא פשע מלחמה, ו-52% השיבו שלקיחת אזרחים כשבויים היא פשע מלחמה, רק 10% מהפלסטינים חושבים שחמאס ביצע פשעי מלחמה.[54]

סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית ב-19 באוקטובר 2023, מצא כי צעירים במדינה נטו להאמין לקו התעמולה שהכחיש את המתקפה על האזרחים או הציג אותה כמעשה מוצדק. 26% מהציבור בארצות הברית חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. 9% האמינו בכך בקרב בני ה-65 ומעלה, 46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1,200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18–24 האמינו בכך 32%. רוב של 76% מהמשיבים חשבו כי הרג של 1,200 אזרחים ישראלים על ידי חאמס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך גם נתון זה השתנה בצורה משמעותית לפי גיל המשיבים. פחות מ-11% מבין בני 55 ומעלה האמינו כי ההתקפה מוצדקת בשל מצבם העגום של הפלסטינים ואילו בקרב המשיבים בגילאים 18–24 האמינו בכך 51%. הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן היא חזקה בהרבה בקרב צעירים בשורה ארוכה של שאלות.[56]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Dwoskin, Elizabeth (2024-01-21). "How the internet is erasing the Oct. 7 Hamas massacre". Washington Post. Archived.
  2. ^ "מתקפה מבוימת של ישראל": הכחשת טבח ה-7 באוקטובר מתפשטת בארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2024
  3. ^ 1 2 עינב חלבי, לירן לוי, הרשות הפלסטינית הכחישה שחמאס ביצע את הטבח במסיבת הטבע - וטענה: "הפצצה ישראלית", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  4. ^ Hamas leader refuses to acknowledge killing of civilians in Israel (באנגלית בריטית), 2023-11-06, נבדק ב-2024-02-07
  5. ^ Basem Naim Hamas official: 'We have not killed any civilians', סקיי ניוז,9 באוקטובר 2023
  6. ^ For most Palestinians, October 7's savagery is literally unbelievable. Blame the TV news? | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏19 בינואר 2024
  7. ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין
  8. ^ 1 2 By OHAD MERLIN, Hamas releases propaganda doc denying Oct 7 atrocities, The Jerusalem Post, ‏22 בינואר 2024
  9. ^ Jeffrey Gettleman, Anat Schwartz, Adam Sella, U.N. to Study Reports of Sexual Violence in Israel During Oct. 7 Attack, The New York Times, ‏29 בינואר 2024
  10. ^ Rubin, Shira (25 November 2023). "Israel investigates an elusive, horrific enemy: Rape as a weapon of war". The Washington Post. Archived from the original
  11. ^ Gianluca Pacchiani, Hamas denies NYT report of rape on Oct. 7, claims Israeli women received ‘good treatment’, Times Of Israel, ‏1 בינואר 2024
  12. ^ Forrest, Jack; Fossum, Sam (10 December 2023). "Blinken calls sexual violence inflicted by Hamas 'beyond anything I've seen' CNN Politics"
  13. ^ [Gettleman, Jeffrey; Schwartz, Anat; Sella, Adam (29 January 2024). "U.N. to Study Reports of Sexual Violence in Israel During Oct. 7 Attack". The New York Times. ISSN 0362-4331]
  14. ^ "Israel has levelled shocking allegations of sexual violence against Hamas. Here's what we know". Hamas officials have denied them, saying any sexual atrocities were committed by other armed groups that crossed into Israel after Hamas militants breached the Gaza border fence.
  15. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד הילו גלזר, עדות אחר עדות, מתברר ההיקף המבעית של מעשי האונס ב-7 באוקטובר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
  16. ^ קריאה ל-UNWOMEN לגינוי מעשי האונס והרצח של חמאס ולפעול לשחרור החטופות והחטופים באופן מיידי, אתר iwn.org.il
  17. ^ נטע צ'חנובסקי, ‏יותר מ-200 אלף חתמו על עצומה נגד ארגון הנשים של האו"ם: "התעלם מהטבח בישראל", באתר ‏מאקו‏, 15 בנובמבר 2023
  18. ^ איתמר אייכנר, "מפקירים נשים": ישראל חושפת באו"ם את זוועות האונס של חמאס | ישיר, באתר ynet, 4 בדצמבר 2023,
    יונה לייבזון, ‏ישראל חושפת באו"ם: הזוועות ומעשי האונס שביצעו חמאס בנשים ישראליות במתקפת הפתע | ישיר, באתר ‏מאקו‏, 4 בדצמבר 2023
  19. ^ Jacob Magid, In first, UN chief calls for investigation of sexual violence during October 7 onslaught, The Times of Israel, ‏29 בנובמבר 2023
  20. ^ החשבון של אנטוניו גוטרש, באתר X
  21. ^ מזכ"ל האו"ם: "יש לחקור את העדויות על אלימות מינית מצד חמאס ב-7 באוקטובר", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2023
  22. ^ US professor who denies Oct. 7 rape cases up for top role at campus diversity office | The Times of Israel, The Times of Israel, ‏23 בדצמבר 2023
  23. ^ Daniel Edelson, Women's advocate fired from Canadian university over Hamas rape denials, ynetnews, ‏19 בנובמבר 2023
  24. ^ איתמר מרגלית, קנדה: מנהלת מרכז לתקיפות מיניות הכחישה את מעשי האונס של חמאס - ופוטרה מתפקידה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
  25. ^ Jonathan Cook, ציוץ, באתר טוויטר, ‏19 בינואר 2024
  26. ^ Itamar Eichner, UN envoy cannot sleep: 'Things happened here that I have never seen before', ynetnews, ‏5 בפברואר 2024
  27. ^ 1 2 אוריה בר-מאיר, ‏הפייקים שמנסים להטיל על ישראל אחריות לאירועי ה־7 באוקטובר, באתר גלובס, 27 בנובמבר 2023
  28. ^ bodkim2022, ציוץ, באתר טוויטר
  29. ^ לילך שובל, שירית אביטן כהן, נתניהו נגד אבו מאזן: "מכחיש השואה, מכחיש את הטבח, לא נאפשר לו לשלוט בעזה", באתר ישראל היום, 19 בנובמבר 2023
  30. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏הסרטון השקרי שזכה ל-2.7 מיליון צפיות: כך נראה הקרב על התודעה, באתר גלובס, 14 באוקטובר 2023
  31. ^ 'Kidnapped from Israel,' artists' posters say. Some are being torn down, Los Angeles Times, ‏2023-10-27 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ הוא תלש מודעות של ילדים חטופים בעזה - חשפנו אותו - והוא פוטר, נבדק ב-2024-02-08
  33. ^ Rosman, Katherine (2023-10-31). "How Posters of Kidnapped Israelis Ignited a Firestorm on American Sidewalks". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-02-08.
  34. ^ Katie Grant, Israeli hostages: 50% of posters in London ripped down within 48 hours, www.thejc.com (באנגלית)
  35. ^ ‘Kidnapped from Israel’ flyers reflect anguish over hostages even as they draw controversy, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
  36. ^ Instagram, www.instagram.com
  37. ^ הורים, ‏אמילי בת ה-9, שנחשבה נרצחת ו"חגגה" יום הולדת בשבי, חזרה לישראל, באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2023
  38. ^ ציוץ של ליאו ורדקר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 בנובמבר 2023
  39. ^ ארנולד נטייב, ג'וש ארונסון, אנה ברסקי, ‏מרתיח: ראש ממשלת אירלנד תיאר את אמילי הנד כ"ילדה שהלכה לאיבוד", באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2023
  40. ^ אסף רוזנצוייג ואלעד שמחיוף, ‏בעקבות הציוץ המקומם: משרד החוץ יזמן את שגרירת אירלנד לשיחת נזיפה, באתר ‏מאקו‏, 26 בנובמבר 2023
  41. ^ ה"התנצלות" העקומה של ר"מ אירלנד: אומר שאמילי נחטפה, בלי אזכור לחמאס, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
  42. ^ Video: CNN team ducks from 'massive barrage of rockets' near Israel-Gaza border | CNN (באנגלית), 2023-10-09, נבדק ב-2023-10-15
  43. ^ District of Columbia 1800 I. Street NW Washington, Dc 20006, PolitiFact - No, CNN didn’t stage an attack near the Israel-Gaza border, @politifact (באנגלית)
  44. ^ Fabricated audio added to CNN report on Israel-Hamas war, logicallyfacts.com (באנגלית)
  45. ^ 1 2 3 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3 בנובמבר 2023, ארכוב
  46. ^ אתר למנויים בלבד גיא רולניק, כמו אילון מאסק, גם נתניהו לא יפעל להפסיק את מכונת הרעל, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2023
  47. ^ נבו טרבלסי, ‏"שטיפת מוח לצעירים": כך עובד האלגוריתם של ההסתה נגד ישראל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
  48. ^ Capitalising on crisis: Russia, China and Iran use X to exploit Israel-Hamas information chaos, ISD (באנגלית)
  49. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד רוני לינדר, גבלס, בן לאדן וארטיק קראנץ' פיסטוק: את המלחמה בעזה אנחנו עלולים להפסיד בזירת הטיקטוק, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2023
  50. ^ ג'ף מוריס בטוויטר
  51. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, "עובדי טיקטוק חוגגים ללא בושה את מתקפת הטרור של חמאס", באתר TheMarker‏, 7 בדצמבר 2023
  52. ^ נשיא מיקרוסופט: "רוסיה מפיצה ברשת קמפיין של שקרים על המלחמה בעזה", באתר וואלה!‏, 11 בנובמבר 2023
  53. ^ Are conspiracy theories about Oct. 7 a new form of Holocaust denial? Experts weigh in, The Times of Israel, ‏29 בינואר 2024
  54. ^ 1 2 Public Opinion Poll No (90), Palestinian Center for POLICY and SURVEY RESEARCH, ‏13 December 2023
  55. ^ ציוץ של סעודיה בעברית | السعودية بالعبرية ברשת החברתית אקס (טוויטר), 22 בדצמבר 2023
  56. ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • סקנדל עיתונאי • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכחשת_מתקפת_הפתע_על_ישראל&oldid=38475423"