מירי ברק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירי ברק
לידה 1965 (בת 59 בערך)
חיפה
ענף מדעי חינוך במדע והנדסה
מקום מגורים חיפה
עיסוק חברת סגל בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, טכניון
מקום לימודים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט פרופ' יהודית דורי
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://barakmiri.net.technion.ac.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירי ברק (נולדה ב-1965) היא חברת סגל בדרגת פרופסור מן המנין בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה[1] בטכניון והיא סגנית דיקנית להוראה והסמכה. ברק חוקרת טכנולוגיות מבוססות מיקום המעודדות שאילת שאלות ולמידת חקר, כמו גם פיתוח מתודולוגיות לעיצוב משחקים לימודיים. היא ראש המעבדה למדע וטכנולוגיות למידה[2] שמטרתה לקדם שימוש ביישומי מחשוב ענן בחינוך המדעי-הנדסי, בדגש על קידום מיומנויות המאה ה-21. מחקריה בוחנים היבטים קוגניטיביים וסוציו-תרבותיים בלמידה שיתופית בקבוצות קטנות וגדולות, מכוונות עצמית בלמידה מרחוק וקידום חשיבה חדשנית וגמישות מחשבתית. היא מומחית בתחום פיתוח והערכה של תוכניות לימודים ופרויקטים מתוקשבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק נולדה בחיפה, והיא בוגרת בית הספר עירוני ה' (1983). שירתה בצבא כמדריכת שריון בין השנים 1984–1986. קיבלה תואר ראשון (1986–1990), למדה בטכניון בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון[3] מתוך אהבה גדולה למקצועות הכימיה והביולוגיה (גוף האדם ותזונה) ורצון ללמוד מקצוע "מעשי" שעוסק בתחום. בשנת 1991 החלה לעבוד כמהנדסת מזון במחלקת מחקר ופיתוח של חברת בלובנד-תלמה.

במקביל לעבודתה בתעשייה, התנדבה לתת שיעורי העשרה במדעים, דבר שהוביל אותה לעסוק בהוראת הכימיה וללימודי תעודת הוראה. היא הקימה מעבדת כימיה חדשה בבית ספר נשר ולימדה שם בין השנים 1993–1998. היא השלימה תואר שני ותואר שלישי בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה מהטכניון בהנחיית פרופ' יהודית דורי, ובשנת 2003 בצעה מחקר בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), ארצות הברית. כאשר חזרה לישראל השתלבה כחברת סגל בטכניון והקימה קבוצת מחקר בתחום מדע וטכנולוגיות למידה. ברק היא פרופסור חבר בפקולטה לחינוך מדעי וטכנולוגי בטכניון.

ברק נשואה ואם ל-3 ילדים[4].

מחקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של ברק מתמקד בפיתוח ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בחינוך מדעי-הנדסי במטרה לקדם למידה משמעותית[5]. המחקרים שלה מתמקדים בליווי ותמיכה במורים בראשית דרכם[6] כמו גם בקידום מיומנויות המאה ה-21 בדגש על למידה שיתופית, חשיבה יצירתית וגמישות מחשבתית. עבודת המחקר שלה החלה עוד באמצע שנות ה-90, בפיתוח חומרי למידה בתחום הביוכימיה[7][8]תוך שילוב של הדמיות ממוחשבות בקרב תלמידים בבתי ספר. בסוף שנות ה-90 כשהאינטרנט הפך למגמה עולמית, מחקריה בחנו סוגיות הקשורות לפיתוח אתרים לימודיים. בתחילת שנות ה-2000, כשיצאו המחשבים הניידים הראשונים, מחקריה בחנו היבטים של "למידה ניידת" ובהמשך פרסמה מחקרים שבחנו וויסות עצמי בלמידה מרחוק. ב־2014, הובילה יחד עם פרופ' חוסאם חאיק, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, קורס מקוון פתוח, רב משתתפים (MOOC)[9], הראשון בעולם שניתן במקביל בשתי שפות – אנגלית וערבית.

ברק חוקרת טכנולוגיות מבוססות מיקום המעודדות שאילת שאלות ולמידת חקר, כמו גם פיתוח מתודולוגיות לעיצוב משחקים לימודיים. בין השנים 2018 ל־2020, הובילה קונסורציום של חוקרים ממדינות שונות באירופה במיזם בשם 'משחקי מזון' (Games of Food)[10][11], במימון האיחוד האירופאי. המיזם התמקד בפיתוח מתודולוגיה למשחקי בריחה[12] חינוכיים, כשהשותפים הם חוקרים מבלגיה, פולין, אנגליה ופינלנד.

מירי שימשה בתפקיד העוזרת למשנה הבכיר לקידום הלמידה וההוראה בטכניון, והיא יו"ר לשעבר של הוועדה לאתיקה למחקר במדעי ההתנהגות בטכניון. היא עמיתת מחקר כבוד במחלקה לחינוך של אוניברסיטת אוקספורד, אנגליה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברק פרסמה למעלה משבעים מאמרים בכתבי עת ובכנסים בינלאומיים, פרקים בספרים וחוברות לימוד.

מאמרים נבחרים מכתבי עת אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barak M., & Levenberg, A. (2016). A model of flexible thinking in contemporary education. Thinking Skills and Creativity, 22, 74–85. http://dx.doi.org/10.1016/j.tsc.2016.09.003
  • Barak, M. (2017). Science teacher education in the twenty-first century: A pedagogical framework for technology-integrated social constructivism. Research in Science Education, 47(2), 283-303. DOI: 10.1007/s11165-015-9501-y
  • Barak, M. (2017). Cloud pedagogy: Utilizing web-based technologies for the promotion of social constructivist learning in science teacher preparation courses. Journal of Science Education and Technology, 26(5), 459-469. DOI: 10.1007/s10956-017-9691-3
  • Watted, A., & Barak, M. (2018). Motivating factors of MOOC completers: Comparing between university-affiliated students and general participants. The Internet and Higher Education, 37, 11-20.
  • Barak, M., & Asakle, S. (2018). AugmentedWorld: Facilitating the creation of location-based questions. Computers & Education, 121, 89-99. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2018.02.014
  • Barak, M. (2018). Are digital natives open to change? Examining flexible thinking and resistance to change. Computers & Education, 121, 115-123. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2018.01.016
  • Usher, M., & Barak, M. (2018). Peer assessment in a project-based engineering course: Comparing between on-campus and online learning environments. Assessment and Evaluation in Higher Education, 43(5), 745-759. https://doi.org/10.1080/02602938.2017.1405238
  • Barak, M. & Usher, M. (2019). The innovation profile of nanotechnology team projects of face-to-face and online learners. Computers & Education, 137, 1-11. https://doi.org/10.1016/j.compedu.2019.03.012
  • Barak, M., Watted, A., & Haick, H. (2020). Establishing the validity and reliability of a modified tool for assessing innovative thinking of engineering students. Assessment and Evaluation in Higher Education 45(2), 212-223. DOI: 10.1080/02602938.2019.1620680
  • Usher, M., & Barak, M. (2020). Team diversity as a predictor of innovation in projects of online and face-to-face learners. Computers & Education, 144, https://doi.org/10.1016/j.compedu.2019.103702
  • Barak, M. & Green G. (2020). Novice researchers’ expectations and views regarding online ethics education and the design components that may foster ethical practice. Science and Engineering Ethics, 26(3), 1403-1421. DOI: 10.1007/s11948-019-00169-1.
  • Morad, S., Ragonis, N., & Barak, M. (2021). The validity and reliability of a tool for measuring educational innovative thinking skills. Teaching and Teacher Education, 97, 103193, https://doi.org/10.1016/j.tate.2020.103193.
  • Barak, M. & Yuan, S. (2021). A cultural perspective to project-based learning and the cultivation of innovative thinking. Thinking Skills and Creativity, 39, 100766, https://doi.org/10.1016/j.tsc.2020.100766.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביוכימיה: הכימיה של חלבונים וחומצות גרעין / מירי ברק, אלישבע גבע, רולי אינטרטור; ראש הפרויקט – יהודית דורי; יועצים מדעיים – דן זילברשטיין ושולמית לבנברג; (עריכה מדעית – מירי ברק), 126 עמ', הוצ' "יסוד", 2008[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירי ברק בוויקישיתוף

הרצאות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה
  2. ^ המעבדה למדע וטכנולוגיות למידה
  3. ^ הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
  4. ^ נשים בטכניון, מירי ברק – חברת סגל – חינוך למדע וטכנולוגיה
  5. ^ יעל נסים, מירי ברק, דני בן-צבי, תפיסת התפקיד ואסטרטגיות הוראה של מורים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות בשיעוריהם, דפים 54, מכון מופת, 2012, עמ' 193-218
  6. ^ מירי ברק, ניצה ברנע, חקר סיפורי מקרה בשיטת הג'יקסו כאמצעי להבנת תפקידי חונך ומתמחה, להיות מורה, מכון מופת, 2011, עמ' 201-237
  7. ^ מירי ברק, ראניה חוסן פראג',יהודית דורי, [https://chemcenter.weizmann.ac.il/_Uploads/dbsArticles/672.pdf?SearchParam=ברק%20מירי ביוכימיה—הכימיה של חלבונים וחומצות גרעין יחידת לימוד ברמה של חמש יחידות], על כימיה 11, 2007, עמ' 32-38
  8. ^ מירי ברק, ראניה פראג' חוסיין, פיתוח הערכה של יחידת הלימוד – ביוכימיה – כימיה של חלבונים
  9. ^ מירי ברק, עביר וותד, חוסאם חייק, הנעה ללמוד בקורסים מקוונים הפתוחים להמונים: בחינת היבטים של שפה ומעורבות חברתית, Computers & Education 94, 2016, עמ' 49-60
  10. ^ ברק מ. יכין טל, משחק מסוכן, השמנת יתר, MED NEWS, 2020
  11. ^ שרון מגנזי, בחירה היא שם המשחק, News1, 2020
  12. ^ סיגל בן-ארצי, מחקר; כיצד לפתח משחקי בריחה חינוכיים, באתר עיתון: קו לחינוך, גליון 736, ‏20.2.2020
  13. ^ הספר "ביוכימיה: הכימיה של חלבונים וחומצות גרעין"