חיימה הראשון, מלך אראגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיימה הראשון, מלך אראגון
2 בפברואר 1208; מונפלייה, ממלכת אראגון Siñal d'Aragón.svg - 27 ביולי 1276; ולנסיה, ממלכת אראגון Siñal d'Aragón.svg (בגיל 68)
Jaume I Palma.jpg
ציור של המלך חיימה הראשון
שם בשפת המקור Chaime I
מדינה ממלכת אראגון
בת-זוג
שושלת בית ברצלונה
אב פדרו השני, מלך אראגון
אם מארי דה מונפלייה
צאצאים
מלך אראגון
תקופת כהונה 12 בספטמבר 121327 ביולי 1276 (62 שנים)
הקודם בתפקיד פדרו השני, מלך אראגון
הבא בתפקיד פדרו השלישי, מלך אראגון
מטבע שעליו רשום שמו של המלך חיימה הראשון

חיימה הראשון (Jaime I de Aragón), ה"כובש", היה מלך אראגון בין השנים 1213 - 1276. חיימה לחם ביחד עם מלכי קסטיליה במוסלמים, וכבש את האיים הבלאריים ואת ולנסיה. (במקורות עבריים יש הכותבים את שמו "המלך יעקב הראשון"[1]).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיימה נולד ב-2 בפברואר 1208 לפדרו השני, מלך אראגון, ומארי דה מונפלייה. ב-12 בספטמבר 1213, נהרג אביו במהלך קרב מירה, ואילו חיימה נשבה בידי סימון דה מונפור והוא בן שש שנים בלבד. אולם, האפיפיור אסר על דה מונפור לנצל עובדה זו והוא נאלץ לשלוח את הילד, עם ליווי מתאים, לממלכתו.

כיבושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1227 תפס חיימה את השלטון, לאחר שדיכא את מרידות האצולה נגדו. שנים רבות לחם חיימה במוסלמים, ועקב מסעות הכיבוש הרבים שעשה, כונה חיימה ה"כובש". בשנת 1229 כבש חיימה את מיורקה, ובשנת 1235 כבש את איביזה ופורמנטרה. בין 1238 ל-1232 כבש חיימה את כל אזור ולנסיה, והפך אותה לממלכה נפרדת החברה באיחוד של אראגון וקטלוניה. בשנת 1264 כבש חיימה את אלש, ובשנת 1266 כבש את מורסיה, ומסר אותה לאלפונסו העשירי, מלך קסטיליה.

בשנת 1258 חתם חיימה על הסכם שלום עם לואי התשיעי, מלך צרפת, שבו ויתר לואי על העיר מונפלייה שבדרום צרפת ועל אזור הגבול עם קטלוניה, בתמורה לפרובנס וחבל לנגדוק. בשנת 1273 בנה חיימה את קתדרלת וסקה על חורבות מסגד מוסלמי, ובשנת 1274 הקים את ויאריאל (מספרדית-עיירת המלך).

היחס ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת תקופתו יכלו היהודים להסיר את הטלאי הצהוב אשר חייבה אותם הכנסייה לשים בעקבות גזירתו של אינוקנטיוס השלישי בוועידה הלטרנית הרביעית. חיימה אף הבטיח ליהודים זכויות אזרחיות. אך לאחר שהפצירו בו הכמרים, החזיר את הגזירה לתוקפה. בשנת 1263 נערך בפניו ויכוח ברצלונה המפורסם, שבו השתתף הרמב"ן, שאותו חיבב המלך ואף כיבדו. אך בשבת שאחר הוויכוח ירד המלך בעצמו לבית הכנסת כדי לבקש מהיהודים שימירו את דתם.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1221 התחתן חיימה עם לאונור מקסטיליה, בתם של אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ואלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה, ממנה נולד לו בן אחד:

בשנת 1235 התחתן חיימה עם יולאנטה מהונגריה, בתו של אנדראש השני, מלך הונגריה, ממנה נולדו לו 10 ילדים:

בשנת 1235 התחתן חיימה עם תרסה גיל דה וידאורה, ממנה נולדו לו 2 ילדים:

בנוסף, היו לחיימה כמה ילדים לא חוקיים.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה
 
פרונלה, מלכת אראגון
 
אלפונסו השביעי, מלך לאון
 
רקסה מפולין, מלכת קסטיליה
 
גיום השביעי, סניור מונפלייה
 
מתילדה מבורגונדי
 
איסאאקוס קומננוס
 
אירנה סינאדנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו השני, מלך אראגון
 
 
 
 
 
סאנצ'ה מקסטיליה, מלכת אראגון
 
 
 
 
 
גיום השמיני, סניור מונפלייה
 
 
 
 
 
אאודוקיה קומננה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פדרו השני, מלך אראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מארי דה מונפלייה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיימה הראשון, מלך אראגון


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך רביעי, ע' 198, הוצאת "יזרעאל", תל אביב, 1954
הקודם:
פדרו השני, מלך אראגון
מלך אראגון
1276-1213
הבא:
פדרו השלישי, מלך אראגון
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא ספרד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.