מנחם קלנר
לידה |
28 במרץ 1946 (בן 78) אולבני, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | פילוסופיה יהודית, פילוסופיית ימי הביניים |
מקום לימודים | |
מוסדות | אוניברסיטת חיפה |
תלמידי דוקטורט | יוחאי מקבילי |
מנחם קלנר (נולד ב-1946) הוא חוקר פילוסופיה יהודי אמריקאי-ישראלי העוסק בפילוסופיה יהודית של ימי הביניים ובייחוד בפילוסופיה של הרמב"ם. הוא פרופסור אמריטוס למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ויו"ר מייסד של החוג לפילוסופיה ומחשבת ישראל בממרכז האקדמי שלם בירושלים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלנר נולד באולבני, ניו יורק בשנת 1946, ולמד במכללה התאולוגית העברית בסקוקי, אילינוי, ארצות הברית, ובישיבת מרכז הרב בירושלים, הוא למד פילוסופיה מערבית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ושם קיבל תואר ראשון, שני ודוקטורט. את עבודת הדוקטורט שלו עשה בהנחיית סטיבן שוורצשילד. ב-1980 עלה לישראל.
לימד באוניברסיטת חיפה במשך למעלה משלושים שנה. בין יתר התפקידים באוניברסיטה, שימש כיו"ר המחלקה לציוויליזציות ימיות וכדיקן הסטודנטים, ושימש את הקתדרה למחשבה דתית של סר אייזק וליידי אדית וולפסון. היה פרופסור אורח באוניברסיטת סורבון ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן, וחוקר אורח בקרן למדעי היהדות בוושינגטון. הוא לימד קורסים בפילוסופיה, מדע הדתות, פילוסופיה יהודית מימי הביניים ומודרנה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, בקולג' של וויליאם ומרי, באוניברסיטת וירג'יניה ובאוניברסיטת חיפה.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלנר מתמקד במיוחד על פילוסופיה של הרמב"ם, קלנר סובר שאלמלא יצר הרמב"ם את הקוד המקיף הראשון והשיטתי והיחיד של ההלכה היהודית (משנה תורה) אין זה סביר שממשיכיו באותו פרויקט, רבי יעקב בן אשר, בעל הארבעה טורים, ורבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, היה להם החזון והאומץ לעשות מה שהם עשו. אילו הרמב"ם לא שם את היהדות על בסיס הי"ג עיקרי אמונה, לא ניתן היה לדבר על אורתודוקסיה יהודית. ואלמלא הגדיר הרמב"ם חזון אוניברסלי של היהדות, סביר להניח שכמעט כל היהודים היום היו פרטיקולריים אפילו יותר מהם.[1] קלנר סבור שהרמב"ם היה רציונליסט ואוניברסליסט. זהו נושא מרכזי במחקריו על הרמב"ם.
קלנר סובר שמעטים מציגים את הרמב"ם, כפי שהוא עושה. מחקריו בפילוסופיה של הרמב"ם הם חדשניות ומהפכניות. קלנר גורס שהיהדות שהכיר הרמב"ם היה יהדות של תורת הנסתר וסובר שהרמב"ם דחה תורת הנסתר ואף הטיף לדחות. קלנר טוען שניסיון הרפורמציה של הרמב"ם נכשל, ההוכחה הברורה ביותר לכך היא הצלחתה של רפורמת הנגד הקבלית שכתביו עוררו. במקביל הוא טוען בספרו אמונה שאינה מגיעה לעיקר שהרמב"ם התרחק מהיהדות התנ"כית והתלמודית במובן שהוא יצר דוגמות המחייבות על פי הדת (הי"ג עיקרים) וטוען שיהדות המקראית היא יותר יהדות של עשיה מעשיות מיהדות של מחשבות ואמונות שדומה יותר לנצרות.
בספרו גם הם קרויים אדם: הנכרי בעיני הרמב"ם, טוען קלנר שהרמב”ם היה משוכנע שתורת ישראל מלמדת שבני אדם כולם נבראו בצלם אלוקים ושאין הבדל ממשי, מהותי ומולד בין ישראל לעמים. טענה זו מנוגדת לתפיסה הדומיננטית ביהדות המסורתית מאז ימי הביניים, ובעיקר מאז תחילת האמנציפציה, שגייסה את הרמב”ם לתמוך בגישות פרטיקולריסטיות. לדעתו, תפיסה זו היא סילוף המציאות, ויש בה ממד טרגי. ישנם הבדלים בין ישראל לעמים אבל לטענת קלנר, אליבא דרמב"ם ההבדלים הם ברמה של חוקים, של היסטוריה, של ייעוד, ותו לא. הספר מציע קריאה צמודה מאוד של ההלכה הראשונה, ההלכה האמצעית, וההלכה האחרונה ב'משנה תורה'. הפרק הפותח את הספר מסביר את האוניברסליזם של הרמב"ם באמצעות ניתוח מאמרי חז"ל שמהם היה יכול הרמב"ם לשאוב את רעיונותיו האוניברסליים. הפרק האחרון מתמודד עם דברי הרמב"ם הסותרים, לכאורה, את העמדה שמייחס לו קלנר לאורך כל הספר. באחרית דבר חורג קלנר מקריאה צמודה של דברי הרמב"ם ומביע את עמדתו של נוכח המציאות של ימינו. יש שטענו כי כתיבתו החריפה באה מהתנגדותו להגות בדוגמת ההגות בספר תורת המלך.[2]
ספריו ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים פרסם פרופ' קלנר ספרים, מאמרים ומחקרים רבים, פרסום יותר מעשרים ושלושה ספרים ולמעלה ממאה מאמרים אקדמיים. שניים מתרגומיו לטקסטים קלאסיים הופיעו בסדרת יודאיקה של ייל.
ספרים שההדיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ראש אמנה לדון יצחק אברבנאל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1993.
- פירוש רבי לוי בן גרשום לשיר השירים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2001.
- ספר אהבה ממשנה תורה לרבי משה בן מיימון, תורגם לאנגלית בסדרת יודאיקה של ייל, הוצאת אוניברסיטת ייל, 2004.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת העיקרים בפילוסופיה היהודית בימי הביניים, ספרית אלינר - ההסתדרות הציונית, ירושלים 1991.
- גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2016.
ספריו שתורגמו מאנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמונה שאינה מגיעה לעיקר: במה נבחנת יהדות, תרגום - שי סנדיק, הוצאת שלם, ירושלים 2016.
מספריו באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dogma in Medieval Jewish Thought: From Maimonides to Abravanel (1986)
- Maimonides on Human Perfection (1990)
- Maimonides on Judaism and the Jewish People (1991)
- Maimonides on the "Decline of the Generations" and the Nature of Rabbinic Authority (1996)
- Must A Jew Believe Anything? (1999)
- Maimonides Confrontation with Mysticism (2006)
- Science in Bet Midrash: Studies in Maimonides (2009)
- Torah in the Observatory: Gersonides, Maimonides, Song of Songs (2010)
- Reinventing Maimonides in Contemporary Jewish Thought (2019)
- Maimonides the Universalist: The Ethical Horizons of the Mishneh Torah (2020)
- We Are Not Alone: A Maimonidean Theology of the Other (2022)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו אמונה שאינה מגיעה לעיקר זכה בגמר פרס הספר היהודי של קורט. היה פעמיים ברשימה הקצרה לפרס הלאומי לספרים יהודיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם קלנר, באתר Academia.edu
- רשימת המאמרים של מנחם קלנר באתר רמב"י
- Kellner, Menachem (Spring 2016). ""Orthodoxy and "The Gentile Problem"". Institute for Jewish Ideas and Ideals. Marc D. Angel. ארכיון מ-1 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 בנובמבר 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - Menachem Kellner. Who is the Person Whom Rambam Says Can be 'Consecrated as the Holy of Holies'? Seforim Blog. November, 2007.
- Menachem Kellner. Review of Micah Goodman, Sodotav shel Moreh ha-Nevukhim (Secrets of the Guide of the Perplexed). H-Judaic, H-Net Reviews. December, 2011.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Menachem Kellner, Review of Micah Goodman, Sodotav shel Moreh ha-Nevukhim (Secrets of the Guide of the Perplexed). H-Judaic, H-Net Reviews. December, 2011.
- ^ אריאל פינקלשטיין, האומנם דגל הרמב"ם בסובלנות?, השילוח, 23 בפברואר 2017