מסכת בד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת בד מתוצרת בית

מסכת בד היא מסכה העשויה מסוגי טקסטיל נפוצים, בדרך כלל כותנה, המכסה את הפה והאף. שלא כמו מסכות רפואיות ומסכות סינון אוויר כמו מסכות N95, היא אינה כפופה לרגולציה, ויש מעט מחקר או הנחיות לגבי יעילותה כאמצעי הגנה מפני העברת מחלות זיהומיות או חלקיקים של זיהום אוויר.

הם שימשו באופן שגרתי את עובדי שירותי הבריאות החל מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה העשרים. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הם יצאו משימוש במדינות המפותחות לטובת מסכות רפואיות מודרניות, אך השימוש בהן נמשך במדינות מתפתחות. השימוש בהם לצוותים רפואיים במדינות מפותחות התחדש במהלך מגפת הקורונה, כמוצא אחרון למחסור במסכות רפואיות ומסכות סינון אוויר.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנחיות של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית על ייצור ושימוש במסכות בד במהלך מגפת הקורונה[1]

מסכות בד לשימוש חוזר משמשות בעיקר במדינות מתפתחות, ובעיקר באסיה. הן שונות ממסכות רפואיות וממסכות סינון אוויר כמו מסכות N95, העשויות מבד לא ארוג שנוצרו באמצעות הטכנולוגיה הקרויה Melt blowing,[א] ואינן חייבות לעמוד בתנאי הרגולציה ליעילותן.[2] בדומה למסכות רפואיות, אבל לא כמו מסכות סינון אוויר, מסכות בד אינן אוטמות את הפנים.[3]

משתמשים בהן במוסדות רפואיים על חולים כשיטה ל"בקרת מקור" כדי להפחית את העברת המחלות דרך טיפות נשימתיות,[ב] ועל ידי עובדי בריאות כאשר מסכות רפואיות ומסכות סינון אוויר אינן זמינות. בדרך כלל מומלץ להשתמש במסכות פנים בבד רק כמפלט אחרון אם אזל כל מלאי המסכות הרפואיות ומסכות סינון אוויר.[3] הן משמשות גם את הציבור הרחב במסגרות ביתיות וקהילתיות מתוך אמונה שהן מגינות בפני מחלות זיהומיות וחלקיקים של זיהום אוויר.[3][4] ניתן לרכוש כמה סוגים של מסכות בד, במיוחד באסיה.[4] ניתן לאלתר גם מסכות בד תוצרת בית באמצעות מטפחות ראש,[1] חולצות טי,[1][2] מטפחות,[2] צעיפים[2] או מגבות.[5]

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2015 לא נערכו ניסויים קליניים אקראיים ולא ניתנו הנחיות לשימוש במסכות בד לשימוש חוזר.[3][5]מרבית המחקרים בוצעו בראשית המאה העשרים, לפני שמסכות רפואיות חד פעמיות הפכו שכיחות. מחקר אחד שנערך בשנת 2010 מצא כי 40–90% מהחלקיקים חדרו דרך מסכת הבד.[3] היעילות של מסכות בד מבד משתנה מאוד בהתאם לצורת הבד, התאמתו לפנים וסוג הבד,[4] כמו גם גמישות הבד ומספר השכבות.[5] החל משנת 2006, לא אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי שום מסכות בד לשימוש כמסכות מנתחים.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מגפת שפעת ב-1918, לא איפשר כרטיסן של חשמלית בסיאטל לאדם לעלות בלי לחבוש מסכה.

השימוש המתועד הראשון במסכת פנים היה של המנתח הצרפתי פול ברז'ה (Paul Berger) במהלך ניתוח בשנת 1897 בפריז.[6] מסכות נכנסו לשימוש להגנה מפני מחלות זיהומיות בראשית המאה העשרים.[5][3] מסכה שתכנן הרופא הסיני ווּ לִיאֶן-דֶה (伍連德)ּ, שעבד עבור חצר הקיסרות הסינית בסתיו 1910 במהלך ההתפרצות מגפת דבר הבלוטות, היה עיצוב המסכה הראשון שהוכח בבדיקה אמפירית כמגן על משתמשים מפני חיידקים. הוא העניק השראה למסכות ששימשו במהלך מגפת שפעת ב-1918,[7] המחקר הראשון שנעשה על שימוש במסכה על ידי עובדי הבריאות התרחש בשנת 1918.[5][3] בשנות הארבעים של המאה העשרים, שימשו מסכות פנים המיוצרות מבד גאזה, שנועד במקור להכנת גבינות, כדי להגן על אחיות מפני שחפת.[8]

בזמן 'מגפת השפעת הספרדית' נקרא הציבור לחבוש מסכות מגאזה,[9] המוני אנשים נרתמו לתפירת המסכות הללו, מודעות של הצלב האדום פרסמו "שהמסכות נותנות הגנה של 99% מפני השפעת". באזורים מסוימים נדרשה תפירת ארבע שכבות של גזה ובאחרים אף יותר. בעיתונים של מונטנה הוצע לאנשים להשתמש בפיסת גזה גדולה, לקפל אותה מספר פעמים רב לפני שמוסיפים את שלושת הקיפולים ותופרים אותה. כן הוצע לאנשים לסמן צד אחד בחוט שחור, כדי שיבחינו בין הצד הפנימי לחיצוני. למסכות נתנו כינויים 'גדר שפעת' ו'מפרשי סנטר'.

מסכות בד הוחלפו ברובן על ידי מסכות רפואיות העשויות בד לא ארוג בשנות ה-60 של המאה ה-20,[2][5] אף על פי שהשימוש בהן נמשך במדינות מתפתחות.[3] הן שימשו באסיה במהלך מגפת הסארס של 2002–2004, ובמערב אפריקה במהלך מגפת האבולה (2014–2016).[3]

במהלך מגפת הקורונה, המליצו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (CDC) במרץ 2020, כי אם לא קיימות מסכות רפואיות או מסכות סינון אוויר, אזי כמוצא אחרון ייתכן שעובדי שירותי הבריאות יאלצו להשתמש במסכות שמעולם לא הוערכו או אושרו על ידי המוסד הלאומי לבטיחות ולגיהות תעסוקתית של ארצות הברית (בראשי תיבות NIOSH), או במסכות מתוצרת בית, אם כי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר בוחנים אפשרות זו.[10]

באפריל 2020 המליץ ה-CDC לקהל הרחב ללבוש מסכות בד באזורים הציבוריים שבהם קשה לקיים אמצעי ריחוק חברתי אחרים, כגון חנויות מכולת ובתי מרקחת, במיוחד באזורים של הדבקה משמעותית בקהילה, בגלל המשמעות של העברת מחלות על ידי נשאים אסימפטומטיים וטרום סימפטומטיים.[1][11]

ב־12 באפריל נכנס לתוקפו בישראל צו המחייב עטיית מסכה בכל יציאה ממקום המגורים למרחב הציבורי. הצו לא חל על ילדים מתחת לגיל 6, ובעלי מוגבלויות נפשיות, שכליות או רפואיות שמתקשים בשימוש במסכה. בנוסף, הצו לא יחול גם על אדם השוהה בכלי רכב, במבנה ובחדר ללא אדם נוסף או עם אנשים שמתגוררים עמו. הוחלט על צעד זה מכיוון שהמסכה מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף, וכך תמנע התפשטות הנגיף.[12] בשל חשש ממחסור במסכות, הציע משרד הבריאות להשתמש במסכות בד מתוצרת עצמית,[13] ואף הכין סרטון המסביר כיצד להכין מסכה כזו.[14]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסכת בד בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוג של הזרקת פלסטיק. שיטת ייצור קונבנציונלית של מיקרו וננו סיבים, שבה מוזרקת תמיסה מותכת של פולימרים דרך חרירים קטנים המוקפים בגז נושב במהירות גבוהה.
  2. ^ חלקיקים המורכבים ברובם ממים, גדולים מספיק בכדי ליפול לאדמה במהירות לאחר שנוצרו באופן טבעי כתוצאה מנשימה, דיבור, עיטוש, שיעול או הקאות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 "Use of Cloth Face Coverings to Help Slow the Spread of COVID-19". U.S. Centers for Disease Control and Prevention. 4 באפריל 2020. 
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Reusability of Facemasks During an Influenza Pandemic: Facing the Flu. Washington, D.C.: National Academies Press. 24 ביולי 2006. עמ' 6, 36–38. ISBN 978-0-309-10182-0. doi:10.17226/11637. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 MacIntyre, C. R.; Chughtai, A. A. (9 באפריל 2015). "Facemasks for the prevention of infection in healthcare and community settings". BMJ (באנגלית) 350 (apr09 1): h694–h694. ISSN 1756-1833. doi:10.1136/bmj.h694. 
  4. ^ 1 2 3 Shakya, Kabindra M.; Noyes, Alyssa; Kallin, Randa; Peltier, Richard E. (1 במאי 2017). "Evaluating the efficacy of cloth facemasks in reducing particulate matter exposure". Journal of Exposure Science & Environmental Epidemiology (באנגלית) 27 (3): 352–357. ISSN 1559-064X. doi:10.1038/jes.2016.42. 
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Chughtai, Abrar Ahmad; Seale, Holly; MacIntyre, Chandini Raina (19 ביוני 2013). "Use of cloth masks in the practice of infection control – evidence and policy gaps". International Journal of Infection Control 9 (3). ISSN 1996-9783. doi:10.3396/IJIC.v9i3.020.13. 
  6. ^ Lowry, H. C. (1 בנובמבר 1947). "Some Landmarks in Surgical Technique". The Ulster Medical Journal 16 (2): 102–13. PMC 2479244. PMID 18898288. 
  7. ^ Wilson, Mark (24 במרץ 2020). "The untold origin story of the N95 mask". Fast Company (באנגלית). 
  8. ^ McNett, Esta H. (1 בינואר 1949). "The Face Mask in Tuberculosis: How the cheese-cloth face mask has been developed as a protective agent in tuberculosis". AJN The American Journal of Nursing 49 (1): 32–36. ISSN 0002-936X. 
  9. ^ Christina Garton, Protect Your Jaws from Septic Paws: Making Masks During the Spanish Flu, PIECEWORK, ‏10/4/2020 (באנגלית)
  10. ^ "Strategies for Optimizing the Supply of N95 Respirators: Crisis/Alternate Strategies". U.S. Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית). 17 במרץ 2020. 
  11. ^ "Recommendation Regarding the Use of Cloth Face Coverings, Especially in Areas of Significant Community-Based Transmission". U.S. Centers for Disease Control and Prevention (באנגלית). 3 באפריל 2020. 
  12. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏אושר: חובת חבישת מסכה במרחב הציבורי, באתר ישראל היום, 07 באפריל 2020
  13. ^ הנחיה לחבוש מסיכת פה ואף במרחב הציבורי ובעבודה
  14. ^ חבישת מסיכה מקטינה את סיכויי ההדבקה - צפו כיצד תוכלו להכין מסיכה משלכם בבית