ריחוק חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריחוק חברתי בפארק בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית, ובו המדשאה מסומנת בעיגולים על מנת לאפשר קיום ריחוק חברתי בימי מגפת הקורונה, 23 במאי 2020.
גרף המציג את התפשטות מחלה; הקו הירוק מתאר תרחיש בו יש ריחוק חברתי, הקו האדום מתאר מצב בו ריחוק חברתי מתחיל יום אחד מאוחר יותר, והקו השחור מציג מצב ללא ריחוק חברתי כלל

ריחוק חברתיאנגלית: Social distancing, נקרא גם ריחוק פיזי[1]) הוא מקבץ של פעולות התנהגותיות למניעת התפשטות זיהום באוכלוסייה. מטרת הריחוק החברתי היא הפחתת הסיכוי להעברת מיקרואורגניזמים מנשאי זיהום לאנשים אחרים, על מנת למזער את שיעור התחלואה ולהאט או אף לעצור את התפשטותה של מחלה מידבקת בקרב הציבור.[2][3]

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנימציה שמציגה תרחיש בו אין ריחוק חברתי (הירוק) ומצב בו יש ריחוק כזה (הכתום) בהשוואה למקסימום יכולת קליטת החולים של מערכת הבריאות, בהתייחסות למגפת הקורונה.

ריחוק חברתי הוא היעיל ביותר כאשר הזיהום מועבר באמצעות מגע טיפתי (כגון שיעול או התעטשות); מגע גופני ישיר, כולל מגע מיני; מגע פיזי עקיף (למשל על ידי נגיעה במשטח מזוהם); או העברה של חלקיקים הנישאים באוויר.[4]

ריחוק חברתי עשוי להיות פחות יעיל במקרים בהם הזיהום מועבר בעיקר באמצעות מים או מזון מזוהמים או על ידי וקטורים כמו יתושים או חרקים אחרים, ותדירות נמוכה יותר מאדם לאדם.[5]

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסרונות של התרחקות חברתית יכולים לכלול בדידות, תפוקה מופחתת ואובדן יתרונות אחרים הקשורים לאינטראקציה אנושית.

בעקבות מגפת הקורונה מומחי תעופה העריכו כי חברות הלואו קוסט יפשטו את הרגל בשל תנאי הטיסה המיוחדים בטיסות אלו שבהן הריחוק החברתי לא מתקיים.[6]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היגיינה

ישנן דרכים שונות לביצוע של ריחוק חברתי שבוצעו.

באופן היסטורי, מושבות מצורעים הוקמו כאמצעי למניעת התפשטות צרעת ומחלות מידבקות אחרות דרך ריחוק חברתי,[7] עד להבנת ההעברה ומציאת טיפולים יעילים.

בימי מגפת המוות השחור, הורו לכל כלי שיט שיעגון מחוץ לנמל במשך 40 ימים (תקופת הדגירה של המחלה). לאחר 40 ימים ללא מקרי מוות או מחלה הניף כלי השיט דגל צהוב שמשמעו "אני בריא". רופא היה עולה לכלי השיט ורואה שאין חולים עליו והיה מאשר לכלי השיט לעגון.

במהלך מגפת השפעת הספרדית, ערים ומדינות רבות הגבילו טיולים והתאספויות המונים כדי לעצור את המגפה. במקומות רבים נסגרו תיאטראות, אולמות ריקודים, כנסיות ומקומות הומים אחרים למשך יותר משנה. צעדים אלה מנעו קרבה פיזית בין אנשים רבים. הסגרים נאכפו בהצלחה מועטה. כמו כן, קהילות מסוימות הציבו שומרים חמושים בגבולות ושלחו חזרה או בודדו כל מטייל. בעיר אחת בארצות הברית אף נאסרה לחיצת ידיים. בעיתוני התקופה נכתב:

"להיזהר מאספות צפופות במקום מסוגר, ולא לתת יד בשעת אמירת שלום. מי שנדבק הושם בחדר מיוחד. הומלץ להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות, ואם בלתי אפשרי להשגיח עליו בבית על ידי אחות רחמנייה מנוסה. הומלץ אחרי תום המחלה לטהר את חדר החולה, להרתיח את לבניו במים, על הכרים שלו להעביר סיד, לנקות את יתר חפציו או לטהרם על ידי פורמלין"

לפי מחקר משנת 2020, ריחוק חברתי, בידוד חולים, סגר (המהוה צורה קיצונית של ריחוק חברתי) והקפדה על היגיינה אישית סייעו ליהודים למגר מגפת טיפוס בגטו ורשה במלחמת העולם השנייה. רופאים ומומחים שחיו בגטו הדריכו את התושבים כיצד להתמודד עם המגפה שהתפרצה בו.[8] במקביל, הבריח רודולף וייגל חיסונים לגטו.

במהלך מגפת הקורונה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) ומדינות שונות דרשו ליצור ריחוק חברתי (social distancing) על מנת למנוע הדבקה הולכת וגדלה בנגיף הקורונה. ב-20 במרץ 2020, שינו בארגון הבריאות העולמי את המונח לריחוק פיזי במטרה להדגיש את הצורה לשמר קרבה חברתית במקביל למרחק הפיזי. למשל דרך שיחות טלפון, שיחות וידאו ושימוש ביישום הזום.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריחוק חברתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהמצריםסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרוקולומביה
אוקיאניה ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיות
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליההמרכז המדעי הממלכתי לווירולוגיה וביוטכנולוגיהנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל
P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.