מסמך קניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסמך קניג (הידוע גם בשם דו"ח קניג) היה מסמך חסוי ופנימי שחיבר ישראל קניג באפריל 1976 עבור ממשלת ישראל. קניג שימש כממונה על מחוז הצפון של משרד הפנים במשך 26 שנה[1][2].

המסמך הציג מספר יעדים אסטרטגיים וצעדים טקטיים שמטרתם היא לצמצם את כמותם וכן את השפעתם של ערביי ישראל הגרים באזור הגליל. קניג תיאר את הדבר כ"מחשבה אובייקטיבית שמבטיחה את האינטרס היהודי באופן ארוך טווח ואת הצורך בלבחון את אפשרות דילול ריכוזי האוכלוסייה הערבית הקיימים"[3].

אף על פי שממשלת ישראל מעולם לא הודתה רשמית כי מדיניות הממשלה הרשמית מונחית על ידי תוכנית זו, כמה מהמלצותיו של קניג אכן יושמו, בעיקר אלו שמדברים על הרחבת הפקעות הקרקעות מבעליהם הערבים והקמת יישובים יהודיים חדשים באזור[4][5].

התגובות למסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזכיר קניג פורסם בציבור בספטמבר 1976, כאשר הודפס במלואו בעיתון "על המשמר"[6], פרסומו של המסמך עורר ויכוח נרחב הן בישראל והן בשאר העולם.

תגובה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערותיו של הנציג המצרי במועצת הביטחון של האו"ם, עבדול מג'יד, מהוות דוגמה לדיונים שהתרחשו בעולם בעניין המסמך, בישיבת מועצת הביטחון בבנובמבר 1976 הצהיר כי "מטרותיה של ממשלת ישראל ידועות, אך לאחרונה אחת התוכניות הרשמיות הללו הגיעה לידיעת דעת הקהל: זהו מסמך סודי, המכונה תזכיר קניג, שהוגש למשרד ראש הממשלה על ידי קניג אשר מכהן כבכיר במשרד הפנים הישראלי ואחראי על הטיפול בערבים בישראל. ממשלת ישראל נבוכה אך לא בגלל תוכן המסמך, אלא מפני שפורסם וניתן לקריאה בידי הציבור"[7].

תגובה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל לעומת זו, פרסום התזכיר באופן "צנוע" יותר. העיתון הישראלי, ידיעות אחרונות, דיווח כי גורמים בכירים המקורבים לראש הממשלה, יצחק רבין מייחסים חשיבות רבה לדו"ח קניג, יום לאחר הפרסום בידיעות אחרונות התראיין שר הפנים, יוסף בורג לתחנת רדיו ישראלית ואמר כי הוא תומך בקניג.

עוד באותו השבוע דיווח עיתון "הארץ" כי עמוס ערן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הביע צער על הדלפתו של דו"ח קניג ופרסומו בעל המשמר אך הודיע כי אף גורם ממשלתי לא דוחה את המלצותיו[8].

תוכן המסמך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של דו"ח קניג נקרא "הבעיה הדמוגרפית וגילוי הלאומיות הערבית", בחלק זה טוען קניג כי האוכלוסייה הערבית באזור הגליל תהווה שם רוב דמוגרפי (51%) מהאוכלוסייה עד 1978 ודבר זה מלווה בתחושות לאומיות שיסכנו את השליטה הישראלית באזור זה, מלבד זאת המליץ קניג להקים יישובים יהודים באזורים בהם מרבית היישובים הם יהודים וזאת כדי למנוע אפשרות לאיחוד פוליטי ובדלני, בנוסף לכך מציע קניג להחליף מנהיגים ערבים שעוינים לממשל הישראלי במנהיגים עם עמדות שיהיו מותאמות עם הממשל הישראלי. כמו העלה קניג את הרעיון לצמצמם את מספר האינטלקטואלים הערבים וזאת מכיוון שהתסכול שלהם עלול להיות מסוכן, את הרעיון יבצע בכך שהמדינה תעודד סטודנטים ערבים למקצועות טכניים כמו פיזיקה ומדעי הטבע, מקצועות אלו משאירים מעט זמן לעסוק בלאומיות ויקל עליהם ללמוד מחוץ לישראל ובהמשך להשתקע שם.

ראיון מאוחר עם קניג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתבה של הארץ צוטט קניג וטען כי ערביי ישראל "רוצים רק לשאוב את הטוב ביותר מאיתנו", בהמשך סיפר על חבר שלו, ערבי מנצרת שמוקיר לקניג תודה על כך ששכנע אותו להגר לקנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The Koenig Report:Demographic Racism in Israel" 51. Middle East Research and Information Project (MERIP). אוקטובר 1976. עמ' 11–14. JSTOR 3010906. 
  2. ^ Yossi Klein (4 בנובמבר 2006). "The Other Israelis". Ha'aretz Online, English Edition. אורכב מ-המקור ב-2007-10-01. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2006. 
  3. ^ Centre on Housing Rights and Evictions (COHRE) & BADIL Resource Center for Palestinian Residency and Refugee Rights (מאי 2005). "Ruling Palestine: A History of the Legally Sanctioned Jewish-Israeli Seizure of Land and Housing in Palestine". BADIL. אורכב מ-המקור ב-2006-12-31. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2006. 
  4. ^ "Discrimination Diary". Arab Human Rights Association. 12 בנובמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-2006-11-09. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2006. 
  5. ^ Jonathan Cook (April 3–9, 2003). "The Freedom to Take our Land". Al Ahram Weekly. אורכב מ-המקור ב-2006-11-09. בדיקה אחרונה ב-5 בנובמבר 2006. 
  6. ^ Ismael Abu-Saad (מאי 2006). "Palestinian Education in Israel: The Legacy of the Military Government". Holy Land Studies: A Multidisciplinary Journal. עמ' 21–56. 
  7. ^ "S/PV.1966". United Nations Security Council Official Records 31st Year. 1 בנובמבר 1976. 
  8. ^ L. Humphrey Walz (July–August 1977). "Israeli Violations of Human Rights". The Link, reprinted by Americans for Middle East Understanding. אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2006. 
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.