SARS-CoV-2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןSARS-CoV-2
SARS-CoV-2 without background.png
מיון מדעי
קבוצה: Riboviria
סדרה: Nidovirales
משפחה: Coronaviridae
תת־משפחה: נגיפי קורונה
סוג: Betacoronavirus
תת־סוג: Sarbecovirus
מין: SARSr-CoV
תת־מין: SARS-CoV-2
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

SARS-CoV-2 (בשמו המלא: Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2), הוא זן של נגיף RNA חד-גדילי חיובי מתת-משפחת נגיפי קורונה.

הנגיף מידבק באדם ועשוי לגרום למחלה נשימתית, מחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19).

הנגיף, שתועד לראשונה בעיר וואהן שבמחוז חוביי בסין בדצמבר 2019, התפשט במהירות ברחבי העולם וחולל את מגפת הקורונה העולמית.

פילוגנטיקה ושם הזן[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת נגיפי קורונה היא תת-משפחה בת כ-1,000 סוגי נגיפים, מתוכם שבעה הפוגעים בבני אדם. לנגיפים חלבונים על פני המעטפת הנראים במיקרוסקופ אלקטרונים כהילת השמש, ומכאן שמם (corona בלטינית היא כתר או הילת השמש).

הנגיף נבדל גנטית מנגיפי קורונה אחרים, כמו הנגיף שגרם להתפרצות SARS (תסמונת נשימתית חריפה חמורה) ב-2002, או נגיף הקורונה MERS-CoV (הגורם לתסמונת נשימתית חריפה ים תיכונית)[1], או נגיף הקורונה SARS-CoV המשתייך לתת-סוג Beta-CoV B (Sarbecovirus)[2].

חמישה גנומים של הנגיף החדש נבדקו ודווחו על ידי המכון הלאומי הסיני לבקרה ולמניעת מחלות נגיפיות, המכון הסיני לביולוגיה פתוגנית, ובית החולים ווהאן ג'יניינטן,[1][3][4]; אורך רצף ה-RNA הוא כ-30,000 נוקלאוטידים.

השם הראשוני שניתן לנגיף החדש שהתגלה היה 2019-nCoV, קיצור של Novel Coronavirus (נגיף קורונה החדש) ושנת תחילת ההתפרצות. שם לא רשמי נוסף הוא "נגיף קורונה-ווהאן" על שם העיר ווהאן שבה תועדה לראשונה ההתפרצות. עם זאת, שימוש במיקום גאוגרפי ובגורמי מחלה בשמות רשמיים של מחלות מנוגד להנחיות ארגון הבריאות העולמי משנת 2015[5]. במהלך השבוע השני של פברואר 2020 קבעה הוועדה הבין-לאומית לטקסונומיה של נגיפים (אנ') שם רשמי חדש לנגיף: SARS-CoV-2, שהוא ראשי תיבות של Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2[6].

מקור הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה ההדבקה המאומת הראשון התגלה בווהאן שבסין[7]. המקור להעברת הנגיף לבני אדם אינו ברור[8].

מחקרים למציאת חיית המאגר של זן נגיף הקורונה שגרם להתפרצות הסארס ב-2002, גילו נגיפי קורונה רבים דמויי SARS בעטלפים, רובם בעטלפים מהסוג Rhinolophus הנפוץ באזור סין, ושני רצפים של RNA נגיפי שבודדו מעטלפים מהמין Rhinolophus sinicus היו בעלי קרבה של 80% לנגיף SARS-CoV-2. רצף נוסף שבודד מעטלף ממין Rhinolophus affinis, שנלכד במחוז יונאן שבדרום-מערב סין, היה בעל קרבה של 96% לנגיף SARS-CoV-2‏[9]. ארגון הבריאות העולמי סבור שחיות המאגר הטבעי של הנגיף הם ככל הנראה עטלפים, אך הבדלים בין נגיפי הקורונה של העטלפים[10] לעומת SARS-CoV-2, מצביעים על כך שייתכן שהנגיף עבר לבני אדם בתיווך בעלי חיים מאכסנים אחרים[11].

ניתוח מטאגנומי שהתפרסם ב-2019 מצא שנגיפים מהזן SARS-CoV שגורם לסארס, הוא נגיף הקורונה הנפוץ ביותר בקרב אוכלוסיית הפנגולין המלאי[12]. בראשית פברואר 2020 פורסם שחוקרים מגואנגג'ואו גילו פנגולין שבדגימה שנלקחה ממנו נמצא RNA נגיפי עם דמיון של 99% לרצף של נגיף SARS-CoV-2‏[13], ולפי פרסום זה אזור ההיקשרות לקולטן שבחלבון S שלו שונה בחומצה אמינית אחת בלבד מאותו אזור בחלבון של הנגיף SARS-CoV-2‏[14]. הפנגולינים, המוגנים בחוק הסיני, נסחרים בשווקים באופן לא חוקי לצורכי רפואה סינית מסורתית[15][16]. מיקרוביולוגים וגנטיקאים מטקסס מצאו גם הם ראיות לשחלוף שהתרחש בגנום הנגיפי המצביע על מעורבות של הפנגולין[17]. עם זאת הדמיון בין הנגיף שנמצא בפנגולין לנגיף שגרם למגפה הוא של 92% בלבד (רחוק יותר מהגנום הנגיפי שנמצא בעטלף), ואינו מספיק להוכיח שהחיה המתווכת היא פנגולין[18].

לאחר פרוץ מגפת הקורונה, חקר צוות משולב של חוקרים מארצות הברית, מבריטניה ומאוסטרליה את מבנה הנגיף, ופרסם מאמר בכתב העת "Nature Medicine" לפיו הנגיף לא יוצר במעבדה ואינו נגיף מוכר שעבר מניפולציות מכוונות של הנדסה גנטית, אלא נגיף שהתפתח באופן טבעי[19].

הדבקה וחדירה לתאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית המטרה של הנגיף, המפתחת מחלה בעקבות ההידבקות כוללת את האדם, וככל הנראה גם חתולים[20] הדבקה מאדם לאדם מתרחשת באמצעות מגע קרוב, בייחוד באמצעות נתז נשימתי, טיפות מיקרוסקופיות המתפזרות בשיעול ובעיטוש עד למרחק של כ-1.8 מטר. RNA נגיפי נמצא גם בדגימות צואה של אנשים שנדבקו. ייתכן שהנגיף מידבק כבר בתקופת הדגירה, אך השערה זו טרם הוכחה.

ניסוי מודלי חלבון מצביע על כך שלחלבון של הזיזים (spikes) של הנגיף יש אפיניות מספקת בכדי להיקשר לקולטני ACE2 (אנ') שבתאי האדם ולחדור באמצעותם לתא[21]. ב-22 בינואר 2020 הראו קבוצות מחקר שונות מסין ומארצות הברית ש-ACE2 עשוי לתפקד כקולטן לנגיף[22].

SARS-CoV-2 במיקרוגרף אלקטרונים, בצביעה דיגיטלית:

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בעלת שונות מסוימת. החציון הוא 5.1 ימים, אך התקופה יכולה לנוע בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים).[23] ההערכה היא שבמהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במעט מקרים, כאחוז אחד, יתגלו סימפטומים רק לאחר 14 יום.

שרידות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח מיוחד שפורסם על ידי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) נתגלו עקבות גנטיים ברורים של הנגיף על פני מגוון גדול של משטחים בתאי המגורים של נוסעים בשתי ספינות תענוגות דיימונד פרינסס וגרנד פרינסס שבהן היו התפרצויות של המחלה, גם 17 יום לאחר שהנוסעים פינו את התאים ועזבו את האוניות. עקבות הנגיף נמצאו הן בתאים של חולים סימפטומטיים והן בתאים של חולים אסימפטומטיים, העקבות התגלו לפני שנעשו פעולות חיטוי בספינות[24]. עם זאת, שרידות חומצות הגרעין הנגיפיות שנמצאה אינה מעידה על יכולתו של הנגיף להדביק לאחר שהייה ממושכת מחוץ למאכסן.

מחקר קודם שלא עבר ביקורת עמיתים בחן זמני שרידות של הנגיף באוויר ועל משטחים שונים[25][26].

על פי ארגון הבריאות העולמי העברה אווירנית אולי תיתכן להתרחש בנסיבות מסוימות שבהן נוצר אירוסול כגון בטיפולי ברונכוסקופיה, צנרור הקנה ועוד ויש לנקוט באמצעי זהירות בנסיבות אלה. באנליזה של 75,465 חולי COVID-19 לא דווח על העברה אווירנית[27].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטר הוויריון בסביבות 50–200 ננומטר[28]. כמו נגיפי קורונה אחרים, גם לנגיף מזן SARS-CoV-2 יש 4 חלבונים מבניים: חלבון S‏ (spike, זיז), חלבון E‏ (envelope, מעטפת), חלבון M‏ (membrane, ממברנה) וחלבון N ‏ (nucleocapsid, קופסית גרעינית). החלבון N מכיל את הגנום, ושלושת החלבונים האחרים יוצרים ביחד את המעטפת הנגיפית[29]. חלבון ה-S הוא שמתקשר לקולטן התאי ומאפשר חדירה לתא[29].

אפידמיולוגיה והתפרצות הנגיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מגפת הקורונה

הנגיף התגלה לראשונה בעיר ווהאן במחוז חוביי שבסין, לאחר שבבדיקת חומצות גרעין בדגימה מחולה בדלקת ריאות, שנחשד שחלה בסארס, נמצא נגיף קורונה בעל רצף גני חדש[30][31][1]. ב-19 בינואר 2020 הוכח כי המחלה מועברת מאדם לאדם, לאחר ששני אנשים בפרובינציית גואנגדונג שבסין נדבקו מקרובי משפחה[32].

במהלך חודש ינואר הנגיף התפשט במהירות לכל מחוזות סין ולמדינות רבות ברחבי העולם בכל היבשות. הדבקה מאדם לאדם אומתה בכל האזורים. ב-30 בינואר 2020 המחלה הוכרזה על ידי ארגון הבריאות הבין-לאומי כמצב חירום בריאותי בין-לאומי[33] וב-11 במרץ 2020 כפנדמיה (מגפה רבתי).

לפי ההערכות מספר ההתרבות הבסיסי () של הנגיף נע בין 1.4 ל-3.9[34], ומשמעות הדבר שללא נקיטת אמצעי הגנה, כל הדבקה חדשה צפויה להביא ל-1.4 עד 3.9 הדבקות חדשות כאשר כל הקהילה אינה מחוסנת. מספר ההתרבות עשוי להיות גבוה יותר במקומות צפופים כגון באוניות תענוגות.

מקרה המוות הראשון תועד ב-9 בינואר 2020‏[35] ודווח יומיים אחר כך, ועד לסוף אותו חודש מאות חולים מתו ונרשמו אלפי מקרי הידבקות בסין.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התפרצות נגיף הקורונה בישראל

התפשטות מגפת הקורונה העולמית בישראל החלה לקראת סוף פברואר 2020. המקרה הראשון של חולה בקורונה התגלה בישראל ב-27 בפברואר 2020.

ההתמודדות עם התפרצות הנגיף כללה הנחיות של משרד הבריאות שנועדו למנוע את התפשטותו, ובכללן ריחוק חברתי, וכן בידוד בית למי ששהו בקרבת חולים או שבו ממדינות שבהן התפרצה המחלה, ביטול אירועים המוניים ומתן טיפול רפואי בבתי החולים למי שהתגלו כחולים. מספר הטסים מישראל אל מחוצה לה והמגיעים אליה, צומצם בהדרגה. מטעם משרד הבריאות פורסמו גם הנחיות כמו הימנעות מלחיצות ידיים, שמירה על מרחק של לפחות 2 מטרים מאדם לאדם ובהמשך שימוש במסכות.

מניעה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחלת נגיף קורונה 2019

אין טיפול ספציפי לנגיף החדש, אך קיימת סברה לפיה תרופות אנטי-ויראליות קיימות תוכלנה להוות פתרון אף כנגד נגיף זה[36].

למניעה מהדבקה בנגיף, ארגון הבריאות העולמי המליץ על רחצת ידיים נכונה עם מים וסבון, היגיינה בשיעול והתעטשות לשקע המרפק כחלק מהיגיינת הפה, והישמרות מתחלואה נשימתית כגון הצטננות ושיעול על ידי הימנעות ממגע וחשיפה לאנשים בעלי תחלואה נשימתית[37][38][39].

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם[40] שאין כמעט חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה, שחיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת הידבקות הנגיף, ששטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, וששימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

חסינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מגפת הקורונה חוקרים ברחבי העולם השקיעו משאבים רבים בניסיון לאפיין את מידת החסינות שנותרת בגופו של אדם שהחלים מהנגיף, ואת המשך הזמן שלה. נכון ליולי 2020, מתוך יותר מ-14 מיליון מאומתים לנגיף, כמעט שלא דווחו מקרים של הידבקות חוזרת, ובדרך כלל המקרים הבודדים שדווחו שויכו במחקר למרווח הטעות הסטטיסטית של הבדיקה[41].

בסוף אוגוסט 2020 דווח על אדם מהונג קונג שנדבק מחדש בנגיף, ארבעה וחצי חודשים לאחר שהחלים מהמחלה. דיווחים דומים התקבלו גם מהולנד ומבלגיה (וגם בישראל[42]). נושא ההיבדקות החוזרת נבדק בימים שלאחר מכן והחוקרים משערים שההדבקה החוזרת בתזמון זה נגרמה באחד המקרים בגלל מערכת חיסון מוחלשת שלא הצליחה לפתח נוגדנים יעילים, ובשני המקרים האחרים מכיוון שההדבקה הייתה קלה במיוחד ולא הספיקה כדי לגרום להיווצרות נוגדנים[43].

על פי מספר מחקרים, זני קורונה נוספים המקורבים לנגיף, שנפוצו באזורים שונים בעבר, אולי הקנו לחלק מהאוכלוסייה באזורים מסוימים חסינות מהנגיף, עוד טרם חשיפה לנגיף עצמו. לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Cell (אנ'), בקרב כ-60% מהאנשים בקליפורניה, שלא נחשפו מעולם ל-SARS-CoV-2, קיימים תאי זיכרון חיסוני אשר מזהים את הנגיף, ואולי מקנים חסינות מסוימת מפניו. מחקר אחר בגרמניה הצביע על אפשרות ל-81% חסינות באוכלוסייה[41]. יש המשערים שהתאים קובעים מי יחלה קשה בקורונה. תאים אלה אולי מעניקים לפחות ל-20% מהאוכלוסייה הגנה מסוימת בעקבות חשיפה קודמת לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה.[44] לטענת ד"ר קרוטי מלה-ג'ולה, שהיה מחבר שותף למחקר הראשון שהראה שקיימים תאים כאלה (תאי T) בדם, "יתכן שהם עוזרים. יתכן שהם לא עושים כלום. וייתכן שהם מזיקים".[45] לפי מומחים, הקשר בין מערכת החיסון לנגיף עדיין אינו מספיק ברור.[44]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא SARS-CoV-2 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 "CoV2020". platform.gisaid.org. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  2. ^ "Phylogeny of SARS-like betacoronaviruses". nextstrain. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2020. 
  3. ^ "Initial genome release of novel coronavirus". Virological (באנגלית). 11 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2020. 
  4. ^ "Wuhan seafood market pneumonia virus isolate Wuhan-Hu-1, complete genome" (באנגלית). 17 בינואר 2020. 
  5. ^ איתי גל, מעכשיו: אסור לכנות מחלות ע"ש אנשים או מקומות, באתר ynet, 13 במאי 2015
  6. ^ ראו מסמך הקביעה באתר biorxiv
  7. ^ Zhou P, Yang XL, Wang XG, Hu B, Zhang L, Zhang W, Si HR, Zhu Y, Li B, Huang CL, Chen HD, Chen J, Luo Y, Guo H, Jiang RD, Liu MQ, Chen Y, Shen XR, Wang X, Zheng XS, Zhao K, Chen QJ, Deng F, Liu LL, Yan B, Zhan FX, Wang YY, Xiao GF, Shi ZL (פברואר 2020). "A pneumonia outbreak associated with a new coronavirus of probable bat origin". Nature 579 (7798): 270–273. doi:10.1038/s41586-020-2012-7. 
  8. ^ Cohen J (ינואר 2020). "Wuhan seafood market may not be source of novel virus spreading globally". Science. ISSN 0036-8075. doi:10.1126/science.abb0611. 
  9. ^ "Bat coronavirus isolate RaTG13, complete genome". National Center for Biotechnology Information (NCBI). 10 בפברואר 2020. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2020. 
  10. ^ "Report of the WHO-China Joint Mission on Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)". World Health Organization (WHO). 24 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-29 February 2020. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2020. 
  11. ^ Cyranoski D (26 בפברואר 2020). "Mystery deepens over animal source of coronavirus". Nature 579 (7797): 18–19. Bibcode:2020Natur.579...18C. doi:10.1038/d41586-020-00548-w. 
  12. ^ Liu P, Chen W, Chen JP (אוקטובר 2019). "Viral Metagenomics Revealed Sendai Virus and Coronavirus Infection of Malayan Pangolins (Manis javanica)". Viruses 11 (11): 979. doi:10.3390/v11110979. 
  13. ^ Cyranoski D (7 בפברואר 2020). "Did pangolins spread the China coronavirus to people?". Nature. doi:10.1038/d41586-020-00364-2. אורכב מ-המקור ב-7 February 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2020. 
  14. ^ Xiao K, Zhai J, Feng Y (פברואר 2020). "Isolation and Characterization of 2019-nCoV-like Coronavirus from Malayan Pangolins". bioRxiv (preprint). doi:10.1101/2020.02.17.951335. 
  15. ^ Kelly G (1 בינואר 2015). "Pangolins: 13 facts about the world's most hunted animal". The Telegraph. אורכב מ-המקור ב-24 December 2019. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  16. ^ Gorman J (27 בפברואר 2020). "China’s Ban on Wildlife Trade a Big Step, but Has Loopholes, Conservationists Say". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2020. 
  17. ^ Wong MC, Cregeen SJ, Ajami NJ, Petrosino JF (פברואר 2020). "Evidence of recombination in coronaviruses implicating pangolin origins of nCoV-2019". bioRxiv (preprint). doi:10.1101/2020.02.07.939207. 
  18. ^ אסף רונאל, מקור המגפה? וירוס הקורונה בפנגולינים דומה לנגיף שתקף את האנושות, באתר הארץ, 26 במרץ 2020
  19. ^ אלינור אביב-שרון, ‏איך יודעים שנגיף הקורונה אינו מהונדס?, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 במרץ 2020
  20. ^ JANICE KEW AND JOHN LAUERMAN, The Coronavirus Originated in Bats and Can Infect Cats, WHO Scientist Says, time.com, ‏MAY 8, 2020
  21. ^ Time Xu X, Chen P, Wang J, et al. (January 2020). "Evolution of the novel coronavirus from the ongoing Wuhan outbreak and modeling of its spike protein for risk of human transmission". Science China Life Sciences.
  22. ^ El Sahly HM. "Genomic Characterization of the 2019 Novel Coronavirus". New England Journal of Medicine.
  23. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32150748
  24. ^ Public Health Responses to COVID-19 Outbreaks on Cruise Ships — Worldwide, February–March 2020‏ 23 במרץ 2020, באתר ה-CDC
  25. ^ ד"ר ארז גרטי, ‏מחקר: נגיף SARS-CoV-2 שורד שלושה ימים על משטחים מסוימים, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 במרץ 2020
  26. ^ אלינור אביב-שרון, ‏מעגל החיים של נגיף הקורונה, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 18 במרץ 2020
  27. ^ Modes of transmission of virus causing COVID-19: implications for IPC precaution recommendations תקציר מדעי, 27 במרץ 2020, באתר ארגון הבריאות העולמי
  28. ^ Chen N, Zhou M, Dong X, Qu J, Gong F, Han Y, Qiu Y, Wang J, Liu Y, Wei Y, Sia J, You T, Zhang X, Zhang L (15 בפברואר 2020). "Epidemiological and clinical characteristics of 99 cases of 2019 novel coronavirus pneumonia in Wuhan, China: a descriptive study". The Lancet 395 (10223): 507–513. doi:10.1016/S0140-6736(20)30211-7. אורכב מ-המקור ב-31 January 2020. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2020. 
  29. ^ 1 2 Wu C, Liu Y, Yang Y, Zhang P, Zhong W, Wang Y, Wang Q, Xu Y, Li M, Li X, Zheng M, Chen L, Li H (פברואר 2020). "Analysis of therapeutic targets for SARS-CoV-2 and discovery of potential drugs by computational methods". Acta Pharmaceutica Sinica B. doi:10.1016/j.apsb.2020.02.008. 
  30. ^ "中国疾病预防控制中心". www.chinacdc.cn. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  31. ^ "New-type coronavirus causes pneumonia in Wuhan: expert – Xinhua | English.news.cn". www.xinhuanet.com. בדיקה אחרונה ב-9 בינואר 2020. 
  32. ^ על פי ג'ונג ננשאן, ראש צוות נציבות הבריאות ומומחה למחלות הקשורות לדרכי הנשימה שחוקר את המגפה
  33. ^ בהלת הקורונה: ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום, באתר ‏מאקו
  34. ^ Li Q, Guan X, Wu P, Wang X, Zhou L, Early Transmission Dynamics in Wuhan, China, of Novel Coronavirus-Infected Pneumonia, The New England journal of medicine, ‏2020-03-26 (באנגלית)
  35. ^ China Reports First Death From New Virus. New York Times
  36. ^ "WHO says new China coronavirus could spread, warns hospitals worldwide". Reuters (באנגלית). 14 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2020. 
  37. ^ אסף גולן, ‏הזמנתי כרטיס טיסה לסין - האם לבטל? כל מה שרציתם לדעת על התפרצות וירוס הקורונה, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2020
  38. ^ דפנה איזברוך, ‏טיפול מונע, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
  39. ^ ד"ר עידן גורן‏, כל מה שאתם חייבים לדעת על הווירוס שמפחיד את העולם, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2020
  40. ^ Novel Coronavirus (2019-nCoV) advice for the public: Myth busters, באתר ארגון הבריאות העולמי
  41. ^ 1 2 יש פתרון ליציאה מהמשבר והוא לא סגר, Doctors Only
  42. ^ N12 - הישראלי שחלה בקורונה פעמיים: "סובל מכאבים מטורפים" |..., N12, ‏2020-09-24
  43. ^ נעם לויתן, ‏מקרים ראשונים של הידבקות חוזרת בקורונה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 באוגוסט 2020
  44. ^ 1 2 מה היא חסינות צולבת? כל מה שידוע על התאים שקובעים מי יחלה קשה בקורונה, Haaretz הארץ
  45. ^ Jr, Donald G. McNeil (29 בספטמבר 2020). "Pandemic Is Far From Over, Experts Say, Despite Trump Allies’ Claims". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2020. 


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאן
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןהודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאנדורהאסטוניהבולגריההרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגליכטנשטייןמולדובהמונקומקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלצ'כיהצרפתקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקופנמהקנדה
אמריקה הדרומית בוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליהניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרסהמרכז הקליני המוסקבאי למחלות זיהומיותבית החולים הקליני העירוני קומונארקה
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונהמרכז צ'ומאקובהמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונה
נושאים
בעיות והגבלות הלאמת ציוד רפואיזכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהפיתוח תרופות וחיסוניםריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדר
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
אנשי מקצוע בתחום הרפואה / מפיצים איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים טטיאנה גוליקובהלי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהדניס פרוצנקואנדרס טגנל

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.