מעבדת נובוריטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעבדת נוֹבּוֹרִיטוֹ
Noborito Laboratory complex.jpg
צילום אווירי של מתחם מעבדות נובוריטו משנת 1947
מידע על המבנה
סוג מתחם מעבדות מחקר ופיתוח
מיקום יפןיפןקווסאקי, יפן
תאריך בנייה 1937
בשימוש פעיל לא
מתכנן לוטננט גנרל ריו שינודה
נשלט על ידי הצבא היפני הקיסרי
מצב רוב המבנים נהרסו. בניין מספר 36 משמש בתור מוזיאון
בעלות נוכחית אוניברסיטת מייג'י
קרבות

מלחמת סין–יפן השנייה

מלחמת העולם השנייה
קואורדינטות 35°36′40″N 139°32′53″E / 35.611120°N 139.548090°E / 35.611120; 139.548090

מעבדת נוֹבּוֹרִיטוֹיפנית: "登戸研究所"), מוכרת גם בתור: מעבדת המחקר של הארמייה התשיעית (ביפנית: "第9陸軍技術研究所"), הייתה מתחם מעבדות מחקר בשימוש הצבא היפני הקיסרי בין השנים 1945-1937. מתחם מעבדות נובוריטו היה לגדול שבמרכזי המחקר של הצבא היפני הקיסרי וכל ההתנהלות בו נערכה תחת מעטה כבד של סודיות ומידור מוחלט[1][2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצת כדור פורח, שכמוהן פותחו ויוצרו במעבדת נובוריטו

המחקר הצבאי במקום שעתיד להקרא "מתחם מעבדות נובוריטו" החל מיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, אז נודע בשם "המכון הצבאי לפיתוח חומרי נפץ". בשנת 1919 שונה שמו ל-"המכון הצבאי למחקר מדעי". המכון כלל שתי מחלקות מחקר, האחת בכימיה והשנייה בפיזיקה. בשנת 1925 נוספה מחלקה לפיתוח אמצעי לחימה כימיים[3]. בשנת 1937, מעט לפני פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה רכש הצבא היפני הקיסרי שטח בגודל של 364,000 מטרים רבועים של אדמה חקלאית באזור קווסאקי לשם הקמת מתחם מעבדות מחקר ופיתוח למטרות הבאות[2][4]:

בראש מיזם רכישת הקרקע ובניית מתחם המעבדות עמד לוטננט גנרל ריו שינודה (Ryo Shinoda) שהתמנה לאחר מכן למפקדו[3]. תחילה הועסק במקום צוות של 60 עובדים, אולם עם התרחבות המערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט גדל במהרה צוות המקום, כך שבשיאה של מלחמת העולם השנייה מנה כ-1,000 מדענים, מהנדסים ופועלים שעבדו על מספר פרויקטים שונים תוך מידור מוחלט. באוגוסט 1945 פורק מתחם המעבדות ומרבית המסמכים המסווגים והראיות הושמדו על ידי עובדי המקום אשר הושבעו לסודיות ולשתיקה[1][2]. בשנת 1988 התפרסמו העדויות הראשונות אודות הפעילות במתחם מעבדות נובוריטו מפי אחד הקצינים שהוצב במקום במהלך המלחמה. מתוך העדויות שפורסמו עולה כי במקום נערכו הפרויקטים הבאים[1][2][3][4]:

בתום המלחמה קיבלו עובדי המקום חסינות מפני תביעה משפטית והעמדה לדין בגין ביצוע פשעי מלחמה מממשלת ארצות הברית, בדומה למדענים יפניים שעבדו במקומות אחרים בזמן המלחמה (לדוגמה ביחידה 731). חלק מן העובדים שעבדו במרכז לזיוף כסף במתחם אף סייעו לארצות הברית בזמן מלחמת קוריאה בזיוף מסמכים קוריאניים וסיניים[4].

חמש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה נרכש השטח והמבנים ששמשו את מתחם המעבדות על ידי אוניברסיטת מייג'י שהקימה במקום את אחד הקמפוסים שלה[2].

המתחם כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מתחם המעבדות שכלל למעלה מ-30 מבנים נותרו כיום שני מבנים בלבד: בניין מספר 36 ובניין נוסף שקרוי "מחסן התחמושת". שני בניינים נוספים, בניין 26 ובניין 5, שככל הנראה שימשו להדפסת ואחסון השטרות המזויפים, נהרסו בין השנים 2009-2011[1].

ב-7 באפריל 2010 נפתח, בבניין מספר 36, בתמיכת אוניברסיטת מייג'י מוזיאון שקרוי "מכון נובוריטו ללימודי שלום". במוזיאון מוצגים שלל ממצאים וציוד שנמצאו במתחם המעבדות, לרבות שטרות יואן מזויפים, וכן הסברים על הפעילות שהתרחשה במקום במהלך התקופה[2] [5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]