מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוחמי חזבאללה עומדים ליד משגר קטיושות

מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה החלה להיות בולטת מתחילת המלחמה כאשר הכוחות המורדים נלחמו במשטרו של בשאר אל אסד ומאז היא התפתחה לתמיכה אקטיבית ופריסת כוחות לצד כוחות ממשלת הבעת' הסורית החל מ-2012. עד שנת 2014, חזבאללה התפרס במגוון אזורים בסוריה. חזבאללה גם שיחק תפקיד מכריע במאמצים למנוע את חדירתם של ג'בהת אל-נוסרה והמדינה האיסלאמית אל תוך שטח לבנון, מה שהפך אותו לאחד מהכוחות המרכזיים בהתמודדות עם התפשטות המלחמה הסורית לשטח לבנון.

חזבאללה פועל כזרוע אסטרטגית של משמרות המהפכה באזור ומשחק תפקיד מרכזי בסכסוכים כצבא פרוקסי בין איראן לישראל ואיראן לסעודיה. שיירות נשק של חזבאללה בסוריה ובאזורי הגבול סוריה-לבנון הותקפו מספר פעמים על ידי הצבא הישראלי. בנוסף, שיירות ומחנות אימונים של חזבאללה הותקפו על ידי קבוצות מורדים שונות בסוריה.

תדמית חזבאללה בעולם הערבי, ובמיוחד בסוריה ולבנון, נפגעה באופן משמעותי עקב פעולותיו העדתיות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.[1] מנהיגים ופעילים דתיים בכירים, גם סונים וגם שיעים, הביעו ביקורת חריפה על חזבאללה, כשרבים מבין תומכיו לשעבר הפכו מבקרים תקיפים בעקבות מדיניותו בסוריה. סובחי אל-טופיילי מזכ"ל חזבאללה הראשון גינה בחומרה את חזבאללה על נטישת עקרונותיו המקוריים והאשים אותו בכך שהוא משרת את השאיפות ההגמוניות של איראן ורוסיה.

מטרת ההתערבות של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת ההתערבות של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה מונעת ממניעים אסטרטגיים, דתיים-עדתיים ופוליטיים. איראן וחזבאללה רואים בשימור משטרו של בשאר אל אסד חשיבות אסטרטגית רמה, משום שסוריה מהווה בעלת ברית מרכזית לאיראן במזרח התיכון, ותומכת בהגברת השפעתה ונוכחותה הפוליטית והצבאית באזור. סוריה גם תומכת בחזבאללה בהתחזקותו הצבאית ובבניית יכולת ההרתעה שלו מול ישראל. מעבר לאינטרסים האסטרטגיים, חזבאללה ואיראן מתוגרים בסולידריות עדתית ודתית בין השיעים והעלווים בסוריה, תוך תמיכה בהגנה על קהילות אלו ועל אתרים שיעיים קדושים מפני המורדים. האסטרטגיה הכוללת של איראן וחזבאללה כוללת גם תמיכה צבאית וכלכלית במשטר הסורי ופיתוח כוח עממי שיעי ועלווי כחלק מהמאבק לשמירה על השפעתם בסוריה. במקביל, חזבאללה מנסה לשפר את יכולותיו הצבאיות דרך רכישת נשק מתקדם מהמשטר הסורי ולחזק את מעמדו ברמת הגולן. המעורבות האקטיבית של חזבאללה במלחמה, למרות העלות הפוליטית והאנושית, מדגימה את החשיבות הרבה שהארגון ואיראן מייחסים ליציבותו של משטר אסד ולאפשרות לשמור על השפעתם בסוריה ובמזרח התיכון כולו.

ניהול המדיניות האיראנית במלחמת האזרחים בסוריה התבצע תחת ההנהגה של כוח קדס, בראשותו של קאסם סולימאני, כאשר חזבאללה שימש כ"קבלן ביצוע" מרכזי לאיראן בשטח. חזבאללה, בהתאם לכך, פועל במגוון תחומים: הפעלת אלפי לוחמים באזורים בהם דומיננטיית שיעית ברורה, סיוע למשטר הסורי באימונים צבאיים, פעולות מודיעין ואבטחת הגבול הסורי-לבנוני, ותמיכה תעמולתית. לוחמי חזבאללה ממוקמים בעיקר בשני אזורים העשויים להוות מוקדי עניין עדתי-דתי: האחד הוא קוסייר שבו מתמקדת המאמץ לשליטה על העיר החשובה הממוקמת סמוך לבקעת הלבנון ובה אוכלוסייה שיעית, והשני הוא קבר אלסת זינב ליד דמשק, אתר עלייה לרגל חשוב לשיעים.[2]

ציר זמן של פריסת חזבאללה בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011–2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזבאללה, שנחשב מזה שנים לבעל ברית קרוב של ממשלת הבעת' הסורית, המונהגת על ידי משפחת אל-אסד, העניק סיוע לממשל הסורי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה במאבקו נגד האופוזיציה הסורית. חזבאללה הגדיר את האופוזיציה כ"ניסיון להפיל את האיחוד שלו עם אל-אסד במאבק נגד ישראל".[3] חוקרת המזרח התיכון והעולם המוסלמי ג'נייב עבדו טוענת כי תמיכת חזבאללה באל-אסד במהלך המלחמה בסוריה "שינתה" את הארגון מגורם שנתמך על ידי הסונים לאחר המלחמה בישראל ב-2006, ל"כוח חצי-צבאי שיעי למהדרין".[4]

באוגוסט 2012 ארצות הברית הכריזה על סנקציות נגד חזבאללה בשל השתתפותו במלחמה. נסראללה, ניסה להפריך את הטענות כי חזבאללה פעל לטובת ממשלת הבעת' הסורית, וב-12 באוקטובר 2012 הוא הכחיש דיווחים על שליחת 3,000 לוחמים לסוריה, דבר שהארגון הכחיש בעקביות. למרות זאת, על פי דיווח בעיתון הלבנוני הדיילי סטאר, באותו נאום עצמו נסראללה ציין כי לוחמי חזבאללה סייעו לממשלת הבעת' בשמירה על כ-23 כפרים אסטרטגיים בסוריה, המאוכלסים על ידי שיעים בעלי אזרחות לבנונית. נסראללה הודה כי לוחמי חזבאללה נפלו בסוריה במהלך "משימתם הג'יהאדיסטית".[5]

בשנת 2012, לוחמי חזבאללה חצו את הגבול מלבנון והשתלטו על שמונה כפרים במחוז אל-קוסייר שבסוריה.[6] ב-16 ו-17 בפברואר 2013, קבוצות אופוזיציה בסוריה טענו כי חזבאללה והצבא הסורי תקפו שלושה כפרים סונים אשר היו תחת שליטת הצבא הסורי החופשי (FSA). דובר FSA טען, "הפלישה של חזבאללה היא הראשונה מסוגה מבחינה ארגונית, תכנון ותיאום עם חיל האוויר הסורי". חזבאללה טען כי שלושה שיעים לבנונים, שפעלו "מתוך הגנה עצמית", נהרגו במהלך העימותים עם ה-FSA[6],[7] ומקורות ביטחוניים לבנוניים דיווחו כי הם היו אנשי חזבאללה.[8] בתגובה, ה-FSA לכאורה תקף שתי עמדות של חזבאללה ב-21 בפברואר; אחת בסוריה והשנייה בלבנון. חמישה ימים לאחר מכן, ה-FSA הודיע על השמדת שיירה שהובילה לוחמי חזבאללה וקצינים סורים אל לבנון, והרגה את כל הנוסעים בה.[9]

מנהיגי מחנה 14 במרץ ודמויות לבנוניות נוספות ביקשו מחזבאללה לחדול ממעורבותו בסוריה, טוענים כי פעולותיו מסכנות את לבנון.[10] סובחי אל-טופיילי אמר כי "חזבאללה לא אמור להגן על משטר פלילי הרוצח את אזרחיו ולא יירה מעולם להגנת הפלסטינים". הוא הוסיף בקשה כי "לוחמי חזבאללה, שהורגים ילדים וגורמים לאימה בקרב אזרחים והרס בתים בסוריה, ילכו לגהנום".[11] גם ההתכנסות המייעצת, קבוצה של מנהיגים שיעים וסונים מנפת בעלבכ, קראה לחזבאללה שלא להתערב בסוריה, לדבריהם "פתיחת חזית נגד העם הסורי וגרירת לבנון למלחמה עם העם הסורי תהיה קטלנית ותשפיע לרעה על היחסים בין המדינות".[8] וליד ג'ונבלאט, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית, קרא גם כן לחזבאללה לסיים את מעורבותו ואמר כי "חזבאללה נלחם בסוריה בפקודה מאיראן". על פי כתב העת The Jewish Journal of Greater Los Angeles, התמיכה בחזבאללה בקרב הציבור הסורי נחלשה מאז התערבותו ותמיכתו של איראן במשטר אסד במהלך מלחמת האזרחים.[12]

לטענת ארצות הברית, המיליציה הנאמנית של אסד הידועה בשם אל-ג'יש אל-שעבי נוצרה ומתוחזקת על ידי חזבאללה וחיל משמרות המהפכה האיסלאמיים של איראן - כוח קדס, שניהם מספקים לה כסף, נשק, אימונים וייעוץ.[13]

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באפריל 2013 פתח חזבאללה עם צבא סוריה במתקפה כדי להשתלט מחדש על חלק מקוסייר. כוחות צבא סוריה בסיוע חזבאללה וכוחות ההגנה הלאומיים[14][15] כבשו את קוסייר תוך כיבוי התנגדות המורדים הסופית לאחר חודשיים של לחימה.[16]

ב-25 במאי 2013, חסן נסראללה הכריז כי חזבאללה משתתף במלחמת האזרחים בסוריה נגד קיצוניים איסלאמיים, והבטיח שארגונו לא יאפשר לחמושים סוריים להשתלט על אזורים הגובלים עם לבנון.[17] הוא אישר שחזבאללה נלחם לצד כוחות של בשאר אל-אסד בעיירה האסטרטגית קוסייר בסוריה. בנאום ששודר בטלוויזיה, נסראללה אמר: "אם סוריה תיפול בידי אמריקה, ישראל והתכפירים, תושבי האזור שלנו ייכנסו לתקופה חשוכה".[17] בתגובה לכך, הקואליציה המהפכנית הלאומית של האופוזיציה הסורית נסוגה משיחות השלום שהיו מתוכננות להתקיים בז'נבה ביוני, במחאה על "הפלישה של חזבאללה והמיליציות האיראנית לסוריה".[18]

ב-26 במאי 2013, שתי רקטות נורו ופגעו באזור הנשלט על ידי חזבאללה בביירות, פצעו חמישה אנשים, ושתי רקטות נוספות גרמו נזק למבנים במחוז אל-הרמל בעיר. המורדים הסורים הואשמו בביצוע התקיפה, לאחר שהם הכריזו על כוונתם לתקוף מטרות של חזבאללה בלבנון כתגובה על התמיכה שלו בצבא הסורי, במיוחד בקרבות בעיירת הגבול קוסייר. קודם לכן, מורדים סורים תקפו את אל-הרמל באמצעות פגזים.[19][20]

ב-28 במאי 2013, הגנרל של צבא סוריה החופשי, סלים אידריס, נתן לחזבאללה "24 שעות לסגת מסוריה", או שהוא עשוי להורות ליחידות הצבא הסורי החופשי לתקוף מטרות של חזבאללה בלבנון.[21]

בתחילת יוני 2013, חזבאללה שלח כ-2,000 לוחמים לקרב בחאלב. חזבאללה שינה את מדיניות הרוטציה של לוחמיו מ-7 ימי לחימה ולאחר מכן 7 ימי חופשה, ל-20 ימי לחימה ולאחר מכן 7 ימי חופשה.[22] ביוני 2013, נשיא מצרים מוחמד מורסי דרש רשמית לאכוף אזור אסור לטיסה בסוריה וגינה את חזבאללה באומרו[23]:

אנחנו עומדים נגד חיזבאללה בתוקפנותו נגד העם הסורי. חיזבאללה חייב לעזוב את סוריה - אלו מילים רציניות. אין מרחב או מקום לחיזבאללה בסוריה

— מוחמד מורסי

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, מעורבותו של חזבאללה הייתה יציבה ואחידה בתמיכה בכוחות הבעת' ברחבי סוריה.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2015, קבוצות של צבא סוריה החופשית וחזית אל-נוסרה של אל-קאעידה פתחו במתקפה נגד מעוזי חזבאללה באזור ג'ירוד במערב הרי קלמון, סמוך לגבול לבנון. מקורות תקשורת המזוהים עם האופוזיציה הסורית מדווחים כי הכוחות המשותפים תקפו שורה של מחסומים צבאיים שהחזיק חזבאללה באזור המקיף את הכפר פלאיטה בקלמון. אבדות כבדות דווחו בשורות כוחות הביטחון התומכים באסד והחמושים של חזבאללה, כאשר המורדים של הצבא הסורי החופשי תפסו במהלך המבצע מספר כלי נשק כבדים וקלים וכן קופסאות תחמושת. לפחות שלושה לוחמי הצבא הסורי החופשי נהרגו. גורם צבאי של אל-נוסרה דיווח כי נוכחות דאעש באזור עלתה על 700 איש, על רקע חשש להסלמה באלימות בין שתי הקבוצות.[24]

במאי 2015, כוחות חזבאללה פותחים במתקפה חדשה באזור קלמון בנפת ריף דימאשק, בתמיכת הצבא הסורי[25][26][27] במטרה לטהר את ג'בהת א-נוסרה וכוחות אופוזיציה סוריים אחרים שהתבצרו בשטח הרים של אזור קלמון.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזבאללה החל את השתתפותו במצור על דיר א-זור בשנת 2016.[28]

בחודש מאי נהרג המפקד הצבאי הבכיר של חזבאללה בסוריה, מוסטפא בדר א-דין ליד נמל התעופה הבינלאומי של דמשק.[29]

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזבאללה השתתף במתקפת מזרח חאלב (ינואר–אפריל 2017)[30] ובקרב אל-באב נגד דאעש בפברואר 2017.[30][31]

חזבאללה מילא תפקיד משמעותי במתקפת דרעא (פברואר-יוני 2017), עם מספר נפגעים.[32][33] באפריל דיווחו המורדים כי סגן אלוף ב-SAA הוצא להורג על ידי מיליציית חזבאללה הלבנונית באשמת 'בגידה' באל-מנשיה.[34]

במרץ 2017 ישראל ביצעה תקיפה אווירית בסוריה כלפי אתר צבאי ליד תדמור שבו פעל חזבאללה. על פי הדיווחים, הצבא הערבי הסורי הגיב על התקיפה בשיגור טילי S-200 כלפי המטוסים הישראליים. בתגובה, ישראל יירטה אחד מהטילים הסוריים באמצעות טיל חץ 2.[35]

ב-26 באפריל 2017 פורסם כי קצין בכיר בצה"ל אמר שיעד התקיפה בסוריה היה משלוח של 100 טילים (לא פורט מאיזה סוג) שהועברו לחזבאללה, ושחלקם הושמדו וחלקם הגיעו לחזבאללה.

באפריל 2017, ישראל תקפה את אחד המוצבים הצבאיים בדרום-מערב נמל התעופה של דמשק, כשהיעד היה מחסן נשק של חזבאללה בו היו כמויות נשק משמעותיות שהגיעו ברכבת אווירית מאיראן למיליציות הפרו-איראניות בסוריה.[36] ב-27 באפריל, סוכנות הידיעות הסורית SANA דיווחה על פיצוץ בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק בשעה 3:42 לפנות בוקר, בלי לדווח על נפגעים. הפיצוץ נמדד במרחק של כ-15 קילומטרים מהמקום. כלי תקשורת בישראל דיווחו כי תושבים בצפת ראו שני טילים משוגרים ופיצוצים שאירעו לאחר מכן. עדי ראייה ציינו כי התרחשו חמישה פיצוצים ליד כביש שדה התעופה, והם היו כל כך חזקים שההד נשמע במרחק של מספר קילומטרים באזורים הכפריים של דמשק. על פי דיווחים בערוץ אל-מנאר, חיל האוויר הישראלי תקף מחסן נשק איראני בסמוך לנמל התעופה הבינלאומי של דמשק בשעות הבוקר המוקדמות של יום חמישי. מקורות שונים ציינו כי התקיפה התרחשה בסביבות השעה 03:20.[37]

ברשת אל מיאדין המזוהה עם חזבאללה, דווח כי הטילים נורו משטח ישראל מהמרחב האווירי של רמת הגולן.[36]

דובר צה"ל סירב להתייחס לתקיפה, אך שר המודיעין ישראל כץ רמז לאחריות ישראלית על הפיצוץ, ואמר כי האירוע בסוריה מתאים למדיניות ישראל למנוע הברחת נשק מתקדם מאיראן דרך סוריה לחזבאללה.[38] הקרמלין ומשרד החוץ הרוסי קראו לכיבוד ריבונות סוריה וגינו את התקיפות כאקט של תוקפנות נגד סוריה.[39]

ב-1 ביוני 2017, דווח ברשתות החברתיות על מותם של שלושה אנשי חזבאללה, בהם עבד אל חמיד מחמוד שרי, המכונה בכינויו אבו מהדי, מפקד השדה הלבנוני של חזבאללה, שנהרגו בידי כוחות הצבא הסורי החופשי וארגון דאעש במהלך קרבות על השליטה במדבר המשתרע בין סוריה לעיראק.[40][41]באותו חודש, חזבאללה השתתף גם במתקפה בדרעא, שהתרחשה ביוני 2017.[39]

ב-21 ביולי 2017, חזבאללה והצבא הסורי התחילו במתקפה נגד תחריר א-שאם (HTS) באזור ג'רוד ערסאל, הגובל בעיירה הלבנונית ערסאל. המטרה הייתה להרחיק את לוחמי HTS מהנקודה האחרונה שבשליטתם לאורך הגבול הסורי-לבנוני.[42][43][44]

במהלך הקיץ והסתיו של 2017, חזבאללה היה גורם מרכזי במערכה לטובת הממשלה הסורית במרכז סוריה.[45] באוקטובר של אותה שנה, דווח כי עלי אל-עאשיק, מפקד כוחות אל-רדוואן של חזבאללה, נהרג על ידי ארגון דאעש יחד עם לוחמים נוספים של חזבאללה, במהלך המערכה הזו.[46]

בספטמבר 2017 אמר אחד ממפקדי חזבאללה כי לקבוצה יש 10,000 לוחמים בדרום סוריה המוכנים להתעמת עם ישראל.[47]

בחודשים נובמבר-דצמבר 2017 מילא חזבאללה תפקיד מוביל במתקפה של בית ג'ין נגד כוחות המורדים הקרובים לגולן.[48][49]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2018 דיווחו כלי תקשורת ישראלים וסוריים באופוזיציה כי קצין שטח בכיר בחזבאללה הוציא להורג 23 חיילים סורים מדיוויזיית השריון ה-9 לאחר שסירבו לחצות גשר שהיה חשוף לאש המורדים, וזכה לכינוי "גשר המוות", בסמוך לאזור. העיירה חירבת גזאלה, מצפון לעיר דרעא.[50]

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוכחות וההשפעה הצבאית של איראן וחזבאללה (מסומן בכחול) בסוריה החל מדצמבר 2020.

בתחילת יולי החל חזבאללה לסגת מפרברי דמשק ומדרום סוריה בחזרה ללבנון.[51]

ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנליסטים מערביים ציינו את תפקידו של חזבאללה בשינוי הכוחות מלחמת האזרחים בסוריה לטובת הממשלה. לאחר תפקידו של הארגון בקוסייר, חומס וחאלב, צברה הזרוע החמושה של המפלגה הלבנונית ניסיון פוליטי וצבאי בלחימה בסביבות עירוניות, והגדילה את הברית עם סוריה ואיראן.[52]

תפקידו של חזבאללה היה קריטי בהבסת המורדים הסורים מטעם ממשלת סוריה והתחזק באזור.[53]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעולות הצבאיות של חזבאללה בסוריה נתקלו בביקורת נרחבת בכל העולם הערבי. התמיכה בארגון בלבנון עצמה חוותה ירידה דרסטית, והאופוזיציה התגברה גם מתוך הבסיס השיעי של הארגון בלבנון ומחוצה לה. התאולוג והמנהיג הפוליטי מוקתדא א-סדר, ביקר את המדיניות של חסן נסראללה שפועל על פי אג'נדה איראנית שמושרשת בכתות שיעיות על מדינה בעלת רוב סוני. תומכי הזרם הסדריסטי, המזוהה עם אקטיביזם בעיקר במדינות בהן שיעים הם הרוב, גינו את חזבאללה. מנהיג סדריסטי בכיר אף האשים את חזבאללה ב"הרג יותר סורים מאשר ישראלים", מה שמדגיש את התסכול והאופוזיציה העמוקים כלפי התערבותו של הארגון בסוריה.[54][55]

יוסוף אל-קרדאווי עם דגל של צבא סוריה החופשית

איש הדת המשפיע יוסוף אל-קרדאווי, נשיא האיגוד הבינלאומי של חוקרים מוסלמים, גינה את חזבאללה ואיראן כאויבי הערבים באוקטובר 2012, וקבע[56]:

איראן היא גם האויב שלנו, האויב של הערבים. ההרוגים בסוריה נהרגו על ידי האיראנים, הסינים, הרוסים והצבא הסורי . האיראנים עומדים נגד הערבים כדי להקים מחדש את האימפריה פרסית... כך גם לגבי חיזבאללה, ששולח את אנשיו להילחם בסוריה ולחזור בקופסאות

— יוסוף אל-קרדאווי

לאחר התקפת קוסייר של חזבאללה ב-2013, מעבר לגבול לבנון-סוריה, הביע אל-קרדאווי ביקורת חריפה על חזבאללה כשכינה אותה "מפלגת השטן" שמטרתה להשמיד מוסלמים סונים תחת הוראות איראן החומייניסטית. אל-קרדאווי הוציא פתווה שקראה לכל הגברים המוסלמים הכשירים להגן על אדמות סוריה מהתוקפנות של משטר הבעת', איראן וחזבאללה.[18][57][58]

שינוי עמדתו של יוסף קרדאווי, שכינה את חזבאללה "מפלגת השטן", התקבל בברכה על ידי חוקרים ואינטלקטואלים רבים בערב הסעודית. המופתי הגדול של ערב הסעודית, עבד אל-עזז עאל א-שייח', שחזר על גינויו של חזבאללה ככיתת חמושים שפועלת בניגוד ל"קשרי הקרבה או הברית עם המאמינים" על ידי שיתוף פעולה עם אויבי האסלאם. עאל א-שייח' קרא לכל המנהיגים הפוליטיים, הפעילים והחוקרים של העולם המוסלמי להגביר את המודעות לנזק שפעילות חזבאללה בסוריה גורמת ולהיאבק בה בתוקף.[59][56]

מזכ"ל חזבאללה הראשון סובחי אל-טופיילי, תקף את חזבאללה על תפקידה במלחמת האזרחים בסוריה . אל-טופיילי גינה בחריפות את הארגון כחלק מפרויקט איראני ש"מציק לאומה" והאשים אותו בניהול מלחמה עדתית עולמית נגד האחים הסונים בהוראתו של עלי ח'אמנאי. כשתיאר אותם כסוכנים של המונופול הפוליטי-חברתי של איראן על השיעים הלבנונים, גינה אל-טופיילי את הארגון על כך שנטש את עקרונותיו המקוריים על ידי שירות מעצמות אימפריאליסטיות וסיוע לפשעים הרוסיים נגד העם הסורי[60]:

אם יש למישהו כבוד מביניכם [חיזבאללה], אז חזרו בתשובה ותשקלו מחדש, אל תהיו כלי המשרת את ארה"ב ורוסיה. חאלב היום נהרסת כמו ברלין. מטוסי קרב לעולם אינם עוזבים את שמיה, ילדיה מופצצים יום ולילה, מי שיהיה בעלי ברית עם האנשים האלה, אמריקאים או רוסים, אני נשבע באלוהים, הוא אויב

— סובחי אל-טופיילי

עוד הצהיר אל-טופיילי כי פעולות חזבאללה ייזכרו כ"אחת התקופות המבישות בהיסטוריה השיעית" וכי הדורות הבאים יקללו אותם על זוועותיהם. הוא דחה את טענות חזבאללה שנלחם במדינה האיסלאמית, והצביע על כך שהיא התערבה בסוריה הרבה לפני הופעת ג'בהת א-נוסרה ודאעש. עוד ציטט זיכרונות מהכיבוש האכזרי של הבעת' בלבנון שנמשך כשלושה עשורים, והדגיש כי השיעים בלבנון מתנגדים באופן גורף למשפחת אל-אסד.[61]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Porter, Lizzie (5 באוקטובר 2020). "How the Arab world turned against Hezbollah". Prospect Magazine. אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית
  3. ^ Barnard, Anne (9 ביולי 2013). "Car Bombing Injures Dozens in Hezbollah Section of Beirut". The New York Times. ארכיון מ-29 בספטמבר 2013. נבדק ב-30 באוגוסט 2013. Hezbollah has portrayed the Syrian uprising as an Israeli-backed plot to destroy its alliance with Mr. Assad against Israel. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Abdo, Geneive (7 ביוני 2013). "Why Sunni-Shia conflict is worsening". June 7, 2013. cnn.com. ארכיון מ-3 ביולי 2013. נבדק ב-12 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Hirst, David (23 באוקטובר 2012). "Hezbollah uses its military power in a contradictory manner". The Daily Star. Beirut. ארכיון מ-2 בנובמבר 2012. נבדק ב-19 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Hezbollah fighters, Syrian rebels killed in border fighting". Al Arabiya. 17 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-18 בפברואר 2013. נבדק ב-18 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Hezbollah condemned for 'attack on Syrian villages'" (אורכב 05.11.2017 בארכיון Wayback Machine).
  8. ^ 1 2 "Baalbek figures urge Hezbollah to stop fighting in Syria". The Daily Star. 25 בפברואר 2013. ארכיון מ-26 בספטמבר 2018. נבדק ב-26 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Syrian rebels claim successful attack on Hezbollah" (אורכב 01.10.2018 בארכיון Wayback Machine).
  10. ^ "March 14, PSP slam Hezbollah activities in Syria" (אורכב 26.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  11. ^ "Hezbollah fighters dying in Syria will go to hell, Tufaili" (אורכב 30.09.2018 בארכיון Wayback Machine).
  12. ^ Eshman, Rob.
  13. ^ "U.S. blacklists al-Nusra Front fighters in Syria". CNN. 12 בדצמבר 2012. ארכיון מ-12 בדצמבר 2012. נבדק ב-4 בינואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Dave Gavlak (27 בספטמבר 2012). "Jordan arrests 8 Syrian refugees over camp riots". Washington Examiner. ארכיון מ-2 ביולי 2018. נבדק ב-11 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "The Battle for Aleppo". Institute for the Study of War. ארכיון מ-25 באוקטובר 2014. נבדק ב-25 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Syrian forces capture final rebel stronghold in Qusair region". Saudi Gazette. אורכב מ-המקור ב-30 באוקטובר 2014. נבדק ב-25 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 Mroue, Bassej (25 במאי 2013). "Hezbollah chief says group is fighting in Syria". Associated Press. ארכיון מ-25 במאי 2013. נבדק ב-25 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "Syria conflict: Cleric Qaradawi urges Sunnis to join rebels". BBC News. 1 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-7 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Abedine, Saad; Brumfield, Ben (26 במאי 2013). "Rockets strike Beirut suburb as sectarian strife flares in Lebanon, Syria". CNN. ארכיון מ-26 ביולי 2013. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Two rockets hit Beirut's southern suburbs". Al Jazeera English. 29 במאי 2013. ארכיון מ-23 באוגוסט 2013. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ אתר למנויים בלבד Ruth Sherlock,Richard Spencer, ‏Syria: rebels cling on to Qusayr, The Telegraph, 28 May 2013
  22. ^ Morris, Loveday (2 ביוני 2013). "In Syria, Hezbollah forces appear ready to attack rebels in city of Aleppo". Washington Post. ארכיון מ-5 ביוני 2013. נבדק ב-4 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Egypt's Morsi Cuts Ties With Damascus, Calls on Hezbollah to Leave Syria". Haaretz. 15 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-31 במאי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Syrian rebels report gains against Hezbollah in Kalamoon (אורכב 12.12.2017 בארכיון Wayback Machine).
  25. ^ "Syria regime 'to accept de facto partition' of country". Economic Times. AFP. 24 במאי 2015. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2015. נבדק ב-24 במאי 2015. For now the regime's sole offensive movement is in Qalamun along the Lebanese border, but there its ally, Lebanon's Shiite Hezbollah movement, is taking the lead in the fighting. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Schenker, David; Abdulhamid Alrifai, Oula (24 במאי 2015). "Hezbollah's Victory in Qalamoun: Winning the Battle, Losing the War". The Washington Institute for Near East Study. ארכיון מ-25 במאי 2015. נבדק ב-24 במאי 2015. the Hezbollah-led offensive in Qalamoun {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Barnard, Anne (16 במאי 2015). "Hezbollah Deploys Weapon, a Press Tour, on the Syrian Front". NYT. ארכיון מ-20 במאי 2015. נבדק ב-24 במאי 2015. But also on display was Hezbollah itself, its continuing organization and discipline despite mounting stresses, and its apparent sole control of parts of Syrian territory. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Fadel, Leith (18 ביוני 2016). "Hezbollah sends elite forces to Deir Ezzor". Al-Masdar News. ארכיון מ-21 בספטמבר 2018. נבדק ב-16 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Hizbullah's military commander is killed". The Economist. 13 במאי 2016. ארכיון מ-15 במאי 2016. נבדק ב-15 במאי 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 "After new advance in it countryside… hundreds of meters separates the regime forces from completing the siege on al-Bab city and its vicinity with support from Hezbollah and Russian artillery". SOHR. 5 בפברואר 2017. ארכיון מ-6 בפברואר 2017. נבדק ב-5 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Tiger groups and Hezbollah's elite reinforce their siege on al-Bab and reach a distance of less than 5 kilometers away in the southeastern area of the city" (באנגלית בריטית). 2017-02-07. ארכיון מ-2017-02-08. נבדק ב-2017-02-07.
  32. ^ Gregory Waters The Battle for Manshiyah: A Victory in 100 Pictures (אורכב 26.02.2018 בארכיון Wayback Machine), Bellingcat September 11, 2017
  33. ^ "31 fighters and members at least of the factions, regime forces and Hezbollah are killed in the violent clashes of Daraa city, accompanied by about 350 raids, aerial and artillery strikes". 5 ביוני 2017. ארכיון מ-2017-12-01. נבדק ב-2018-05-16. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Daraa: rebels kill 7 regime troops, Hezbollah executes army officer". Zaman al-Wasl. 14 באפריל 2017. ארכיון מ-15 באפריל 2017. נבדק ב-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Oren Liebermann and Euan McKirdy (17 במרץ 2017). "Israeli jets strike inside Syria; evade anti-aircraft missiles". CNN. ארכיון מ-2019-09-10. נבדק ב-2017-03-17. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 רועי קייס ואיתי בלומנטל, דמשק מאשרת: ישראל תקפה בסוריה; היעד: משלוחי הנשק מאיראן לחיזבאללה, באתר ynet, 27 באפריל 2017
  37. ^ Kais, Roi (27 באפריל 2017). "Report: Israel attacked Iranian arms depot near Damascus airport". Ynetnews. ארכיון מ-27 באפריל 2017. נבדק ב-27 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Israel strikes Iran-supplied arms depot near Damascus airport". ארכיון מ-2019-07-14. נבדק ב-2017-04-27.
  39. ^ 1 2 "Russia condemns alleged Israeli missile strike in Syria". Times of Israel. 27 באפריל 2017. ארכיון מ-30 ביולי 2017. נבדק ב-25 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ @QalaatAlMudiq (1 ביוני 2017). "3 Hezbollah members, including a commander (1st one), killed by #FSA and #ISIS in battles to control the desert bet…" (Tweet) – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ [1](הקישור אינו פעיל, June 2021)
  42. ^ "Hezbollah, Syria army launch attack on Lebanon border". ארכיון מ-2017-07-24. נבדק ב-2017-07-24.
  43. ^ Hezbollah and Syrian army advance in border offensive: reports (אורכב 24.07.2017 בארכיון Wayback Machine) Reuters, 22 July 2017.
  44. ^ Hezbollah and Syrian Army Attack Islamists on Lebanon Border (אורכב 24.07.2017 בארכיון Wayback Machine) NYT, 21 July 2017.
  45. ^ "Big advancement for the regime forces southeast of Al-Raqqah draws areas of influence and reduces the percentage of control the ISIS to 10% of the province". 25 ביולי 2017. ארכיון מ-16 באוגוסט 2017. נבדק ב-26 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Hezbollah mourns 26 fighters, including elite commander". Zaman al-Wasl. 2 באוקטובר 2017. ארכיון מ-6 באוקטובר 2017. נבדק ב-5 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Syrian rebels near Israel border ordered to surrender by regime forces". The Times of Israel. ארכיון מ-2018-01-01. נבדק ב-2018-01-05.
  48. ^ Suleiman Al-Khalidi Syrian, Iranian backed forces advance in border area near Israel (אורכב 09.08.2018 בארכיון Wayback Machine), Reuters, 25 December
  49. ^ Al-Khalidi, Suleiman. "Syrian army and Iranian proxies demand surrender of rebels near Israel border". Reuters. אורכב מ-המקור ב-2017-12-31. נבדק ב-2018-05-16.
  50. ^ "Report: Hezbollah Executes 23 Syrian Soldiers Who Refuse to Fight | the Jewish Press - JewishPress.com | Hana Levi Julian | 7 Tammuz 5778 – June 19, 2018 | JewishPress.com". ארכיון מ-2018-06-22. נבדק ב-2018-07-02.
  51. ^ "Home Page | Asharq AL-awsat". ארכיון מ-2019-07-19. נבדק ב-2019-07-19.
  52. ^ "Hezbollah Is Winning the War in Syria". 29 בינואר 2017. ארכיון מ-2018-04-02. נבדק ב-2018-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ "Hezbollah emerges a winner from Mideast turmoil, alarming foes". Reuters. 30 בנובמבר 2017. ארכיון מ-2018-07-07. נבדק ב-2018-07-01. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Mansour, David Clark, Renad, Michael (20 בנובמבר 2014). "Rethinking Sadr: From Firebrand to Iraqi Statesman?". Carnegie Middle East Center. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Mansour, A Jabar, Renad, Faleh (28 באפריל 2017). "The Popular Mobilization Forces and Iraq's Future". Carnegie Middle East Center. אורכב מ-המקור ב-5 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ 1 2 McGregor, Andrew (14 ביוני 2013). "Muslim Brother's Spiritual Leader Yusuf al Qaradawi condemns Hezbollah" (PDF). XI (12): 2. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 במרץ 2023 – via The Jamestown Foundation. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  57. ^ "Muslim scholar: Hezbollah is the 'party of Satan'". The Jerusalem Post. 10 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ McGregor, Andrew (14 ביוני 2013). "Muslim Brother's Spiritual Leader Yusuf al Qaradawi condemns Hezbollah" (PDF). XI (12): 1–2. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 במרץ 2023 – via The Jamestown Foundation. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  59. ^ Abdul Ghafour, P.K (6 ביוני 2013). "Scholars join forces against Hezbollah". Arab News. אורכב מ-המקור ב-9 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "Former Hezbollah leader slams group as US-Russia 'pawns'". Al Arabia News. 6 באוקטובר 2016. אורכב מ-המקור ב-8 ביולי 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Kawas, Mohamed (8 במאי 2016). "Former Hezbollah chief: 'Tehran is only investing in Lebanon's Shia to serve its own interests'". The Arab Weekly. אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מעורבות_חזבאללה_במלחמת_האזרחים_בסוריה&oldid=38384246"