מפלגות בפולין
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של פולין |
|
הרשות המבצעת
נשיא בית המשפט החוקתי של פולין
חלוקה מנהלית
|
בפולין מתקיימת מערכת רב מפלגתית מאז נפילת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989.
היסטוריה מפלגתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המעבר ממדינה קומוניסטית בה ישנה מפלגה חוקית אחת (המפלגה הקומוניסטית הפולנית) למשטר ליברלי פלורליסטי הביא להקמתם של ממסגרות מפלגתיות רבות בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. לאחר הבחירות החופשיות הראשונות במדינה בשנת 1991, התחלקו המושבים בסיים הפולני בין לא פחות מאשר 12 מפלגות, לרבות מפלגת קוריוז הומוריסטית כמפלגת אוהבי הבירה הפולנית. בבחירות אלו הגיעה ברית השמאל הדמוקרטית (SLD), היורשת המודרנית של מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית, למקום השני עם 12.0%, כאשר רוב שאר המושבים מתחלקים בין מפלגות המרכז והימין. לפיכך, לאחר בחירות אלו הוקמה ממשלת מרכז-ימין, כאשר ברית השמאל הדמוקרטית נשארת באופוזיציה. קיומן של מפלגות כה רבות בפרלמנט נתפס על ידי רבים כמכשול לאפקטיביות של המשטר וכמחסום בפני הקמתן של ממשלות יציבות. כתוצאה מכך, נקבע אחוז חסימה של 5%, כאשר מפלגות שיקבלו פחות מכך, לא יזכו לייצוג בפרלמנט. בבחירות הבאות כבר הורגשה העלאת אחוז החסימה, ומספר המפלגות צומצם וכחון של אלו שנכנסו לפרלמנט גדל. בבחירות אלו, בחירות 1993 גרפה ברית השמאל הדמוקרטית בראשות אלכסנדר קוושנייבסקי נתון יפה וזכתה ב-20.4% מהקולות. את המקום השני תפסה מפלגת העם (PSL) בעל האוריינטציה החקלאית, אשר קיבלה גם היא תוצאה טובה כאשר גרפה 15.4% מהקולות. לאחר בחירות אלו מפלגות המרכז-ימין איבדו את שלטונם, ושתי המפלגות הגדולות - ברית השמאל הדמוקרטית ומפלגת העם הקימו ממשלה משותפת. ארבע שנים לאחר מכן, בבחירות 1997, אף על פי שברית השמאל דווקא הדמוקרטית הגדילה את כמות בוחריה ל-27.1%, היא איבדה את השלטון למפלגות המרכז-ימין כאשר היא ושותפתה מפלגת העם הולכות לאופוזיציה.
שלוש שנים לאחר מכן, בבחירות 2001, בדומה לבחירות 1993 השמאל חזר לשלטון והוקמה ממשלת של ברית השמאל הדמוקרטית ומפלגת העם, לאחר שברית השמאל הדמוקרטי זכתה בהישג הגדול ביותר בתולדותיה, וקיבלה 41.0% מהקולות. באותם בחירות רצו לראשונה שתי מפלגות מרכז-ימין חדשות אשר עתידות בשנים הבאות לכבוש את הפוליטיקה הפולנית: מפלגת המצע האזרחי (PO) אשר זכתה ב-12.7% מקולות, ומפלגת חוק וצדק (PiS) בראשות לך קצ'ינסקי אשר זכתה ב-9.5% מקולות. שתי מפלגות אלו בילו את ארבע השנים הבאות באופוזיציה. במערכת הבחירות הבאה, הבחירות 2005, שתי המפלגות שהוזכרו לעיל גרפו הצלחה משמעותית כאשר מפלגת חוק וצדק (PiS) בראשות ירוסלב קצ'ינסקי זכתה במקום הראשון עם 27.0% מהקולות, ומפלגת המצע האזרחי (PO) בראשות דונלד טוסק זכתה במקום השני עם 24.1% מהקולות. ברית השמאל הדמוקרטית עברה מפלה דרמטית וזכתה ב-11.3%. הקואליציה שהוקמה לאחר בחירות 2005 הייתה בראשות חוק וצדק בתוספת מפלגות קטנות נוספות.
בבחירות 2007 חזר אלכסנדר קוושנייבסקי להנהיג את ברית השמאל הדמוקרטית, אך נכשל בהבאת הישג ממשי, לאחר שמפלגתו זכתה ב-13.2% מקולות הבוחרים. באותה מערכת בחירות, שתי המפלגות הגדולות בבחירות 2005 שמרו על מעמדן בצמרת - המצע האזרחי של דונלד טוסק זוכה בהישג דרמטי של 41.5%, ומייד אחריה, מפלגת חוק וצדק של ירוסלב קצ'ינסקי, זכתה ב-32.1% מקולות הבוחרים, כאשר גם היא מתחזקת מהבחירות הקודמות. לאחר הבחירות דונלנד טוסק הקים ממשלה בשופתות של מפלגתו המצע האזרחי יחד עם מפלגת העם (ב-2007 זכתה ב-8.9% מהקולות), אשר חזרה לממשלה לאחר שנים באופוזיציה. בבחירות 2011 המצב הפוליטי נשאר דומה, כאשר שתי המפלגות הגדולות זכו בנתונים דומים לבחירות 2007, והממשלה החדשה הייתה בעלת הרכבה זהה של זו הקודמת: ממשלה בראשות דונלד טוסק של המצע האזרחי ומפלגת העם.
ב-30 באוגוסט 2014 נבחר טוסק למחליפו של נשיא המועצה האירופית, הרמן ואן רומפיי, הוא נכנס לכהונה זו ב-1 בדצמבר 2014, ואווה קופאץ' החליפה אותו בתפקיד ראש הממשלה.
לקראת בחירות 2015 מינה ירוסלב קצ'ינסקי, הידוע כשמרן אדוק, פוליטיקאית מתונה ממנו למועמדת לראשות הממשלה. ביאטה שידלו, בתקווה שתמשוך מצביעים שאינם מרוצים מהממשלה היוצאת. מפלגת החוק והצדק ניצחה בבחירות הכללית ווזכתה ל-39.1% מקולות הבוחרים, ואילו מפלגת השלטון המצע האזרחי התרסקה וזכתה ל-23.4% בלבד. ב-7 בדצמבר 2017, התפטרה שידלו מתפקידה יחד עם כל חברי ממשלתה. התפטרותה התקבלה למחרת על ידי הנשיא אנדז'יי דודה, אשר מינה במקומה את מתאוש מורביצקי לראש הממשלה החדש, גם הוא ממפלגת חוק וצדק. בבחירות 2019, המפלגה קיבלה כמעט 44% מקולות הבוחרים. מפלגת הימין הקיצוני קונפדרציה, קיבלה כ-7% מהקולות ותמכה ב"חוק וצדק" בהקמת הממשלה.
בשנת 2023 מפלגת חוק צדק הפסידה בבחירות ואיבדה את השלטון. מפלגות מרכז הימין קואליציה האזרחית, מפלגות מרכז הימין הדרך השלישית ומפלגת השמאל החדש השיגו רוב בפרלמנט הפולני.
מצב נוכחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
. | |||||||||||||||||||||||||||||||
המפלגות הגדולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצע האזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המצע האזרחי
המצע האזרחי (PO) היא מפלגת מרכז-ימין שמרנית-ליברלית. בענייני חברה, למפלגה אידאולוגיה שמרנית הכוללת התנגדות להפלה, נישואים חד-מיניים, המתות חסד, לגליזציה של סמים, וכן תמיכה בחינוך דתי בבתי הספר. למרות כל זאת, המפלגה נחשבת לפתוחה וליברלית יחסית למפלגות ימין אחרות בפולין. בכלכלה, מציגה המפלגה סדר יום קפיטליסטי, והיא תומכת בהפרטה של חברות ציבוריות ובהורדת מיסים. ביחס לאיחוד האירופי היא תומכת בהרחבת האינטגרציה עם שאר חברותיו. אזורי התמיכה המרכזיים של המפלגה נמצאים בעיקר בצפון פולין ובמערבה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
חוק וצדק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חוק וצדק
חוק וצדק (PiS) היא מפלגת ימין שמרנית. בענייני חברה, למפלגה אידאולוגיה שמרנית רחבה, אשר נחשבת לקיצונית יותר מזו של המצע האזרחי. בעוד בעבר למפלגה היה סדר יום כלכלי לא ברור, כיום המפלגה מעמידה קו שמאלי יותר, הכולל תמיכה בהעצמת המס פרוגרסיבי. עיקר האג'נדה של המפלגה מתבססת על מאבק בשחיתות ובדרישה להחמרת הענישה הפלילית לרבות קיום עונש מוות. אזורי התמיכה המרכזיים של המפלגה נמצאים בעיקר בדרום פולין ובמזרחה. ביחס לאיחוד האירופי היא מחזיקה בעמדה אירוסקפטית מתונה: היא מתנגדת להרחבת האינטגרציה עם שאר חברותיו, אך עם זאת היא מתנגדת לשינויים משמעותיים במצב הקיים. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת השמרנים והרפורמיסטים האירופים.
מפלגות המשנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית השמאל הדמוקרטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברית השמאל הדמוקרטית
ברית השמאל הדמוקרטית (SLD) היא מפלגת שמאל-מרכז סוציאל-דמוקרטית. המפלגה הוקמה על ידי אנשי המפלגה הקומוניסטית הפולנית. בסוגיות חברתיות, למפלגה סדר יום ליברלי. בכלל זה היא קוראת להפרדת הדת מהמדינה בפולין, שוויון בין נשים לגברים, היתר ביצוע הפלות, חינוך מיני בבתי ספר, ועוד. בכלכלה, המפלגה תומכת בהתערבות ממשלתית רחבה במשק, במטרה לחתור להעמקת השוויון החברתי-כלכלי בפולין. בכלל זה ברית השמאל הדמוקרטית מביעה תמיכה בהגדלת הרגולציה, העצמת המס הפרוגרסיבי, חיזוק איגודי העובדים והלאמה של מערכת הבריאות. ביחס לאיחוד האירופי היא מחזיקה בעמדה חיובית מאוד ודוגלת בהעמקה רחבה של האינטגרציה של פולין באירופה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים.
מפלגת העם הפולנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת העם הפולנית (PSL) (אנ') היא מפלגת מרכז-ימין שמרנית. המפלגה מכונה גם "מפלגת האיכרים", עדות לאג'נדה הראשית של המפלגה, תמיכה במגזר החקלאי בפולין. לצד תמיכה בסיוע כספי לחקלאים, המפלגה תומכת במדיניות כלכלית מעורבת, הכוללת עקרונות שוק חופשי לצד תמיכה בהרחבת המימון הציבורי לתחומים שונים לרבות חינוך ובריאות. בענייני חברה למפלגה סדר יום שמרני במיוחד, הדומה לזה של מפלגת חוק וצדק. בכלל זה היא מביע התנגדות חריפה להפלות ונישואים חד-מיניים. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
פולין ביחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולין ביחד (PR) היא מפלגת מרכז-ימין שמרנית-ליברלית. המפלגה הוקמה בשנת 2013 על ידי פורשי מפלגת המצע האזרחי. בנושאי פנים המפלגה נמנעת מלהציג עמדה סדורה, אך נציגיה מנופפים בדרך כלל בעמדות שמרניות. בכלכלה, בדומה למפלגת המצע האזרחי, מפלגת פולין ביחד תומכת בסדר יום קפיטליסטי התומך בחופש כלכלי, כאשר היא שמה דגש על מלחמה בבירוקרטיה. כחלק מיוזמותיה, היא קוראת לביטול מס החברות ולרפורמה בביטוח הלאומי. ביחס לאיחוד האירופי דעותיה של מפלגת פולין ביחד דומות לאלו של מפלגת חוק וצדק - גישה אירוסקפטית מתונה. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת העם האירופית.
פולין המאוחדת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולין המאוחדת (SP) (אנ') היא מפלגת ימין. המפלגה הוקמה בשנת 2012 על ידי אנשי הסיעה הלאומנית-קתולית שפרשו ממפלגת חוק וצדק, בה היו חברים עד אז. בענייני פנים מפלגת פולין המאוחדת מציגה קו שמרני דתי במיוחד, ומציגה התנגדות נחרצת לנישואים חד-מיניים, הפלות והמתות חסד. בכלכלה, המפלגה תומכת בהתערבות ממשלתית במשק, כאשר בין השאר היא דוגלת בהנהגת מדיניות סוציאלית רחבה ובמיסוי גבוה על עשירים. המפלגה מקדמת גם רעיונות שונים של התייעלות ממשלתית, לרבות משטר נשיאותי, ביטול הסנאט, והקטנת מספק חברי הסיים בחצי. בפרלמנט האירופי, המפלגה חברה במפלגת אירופאים למען חירות ודמוקרטיה.
קונפדרציה חירות ועצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקונפדרציה היא למעשה איחוד של מספר מפלגות ימין. נכון ל-2021, יש לה 11 חברים בסיים. למפלגות הבאות יש נציגים:
התנועה הלאומית (חמישה נציגים): הוקמה ב-2012 בצעדת העצמאות הפולנית של אותה שנה. יו"ר התנועה הוא רוברט ויניצקי. למפלגה יש אופי לאומני מובהק. בתחילת דרכה המפלגה הייתה פרו רוסית עד לפלישה לקרים. היא מתנגדת לשיתוף הפעולה עם נאט"ו ורוצה לחזק את יחסיה של פולין עם סין. למפלגה אופי קתולי ופמיליסטי. אגף הנוער שלה הוא הנוער הכלל פולני.
KORWiN :קואליציה לחידוש הרפובליקה - חירות ותקווה (חמישה נציגים): נוסדה ב-22 בינואר 2016 . יו"ר המפלגה הוא יאנוש קורווין-מיקה . אופי המפלגה ליברטאני, חלק מאנשי המפלגה דוגלים במינרכיזם ויש כאלו שאפילו תומכים באנרכו קפיטליזם. המפלגה תומכת בהחזרת עונש המוות, חיזוק מוסד המשפחה והקטנה כוחה של הממשלה וצמצום גודלה ומספר השרים שבה.
קונפדרציית הכתר הפולני (נציג אחד): מפלגה מלוכנית שהוקמה ב-2019. למפלגה אופי אנטי אמריקאי, אנטי אסלאמיסטי ואנטישמי. יו"ר ומייסד המפלגה הוא גרזגורז בראון.
בבחירות לנשיאות ב-2020 נבחר בבחירות פנימיות נציג התנועה הלאומית קשישטוף בוסאק, שהגיע למקום הרביעי בבחירות הארציות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dariusz Cecuda, Leksykon Opozycji Politycznej 1976-1989, BIS Trust, Warszawa 1989
- Małgorzata Dehnel-Szyc, Jadwiga Stachura, Gry polityczne. Orientacje na dziś, Oficyna Wydawnicza Volument, Warszawa 1991
- Piotr Frączak (e.d), Gorączka czasu przełomu. Dokumenty ugrupowań radykalnych 1989-1990, Instytut Studiów Politycznych Polskiej Akademii Nauk, Wydawnictwo Adam Marszałek, Warszawa 1984
- Inka Słodkowska (ed.), Programy partii i ugrupowań parlamentarnych 1989-1991' vol. 1-2, Instytut Studiów Politycznych Polskiej Akademii Nauk, Warszawa 1995
