מרדכי אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב מרדכי אוירבך
לידה מרץ 1942 (בן 82)
ג׳ אדר תש"ב
ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב
מקום פעילות תל אביב
תקופת הפעילות 1970–הווה (כ־54 שנים)
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, משנה
רבותיו שלמה זלמן אוירבך
תלמידיו קהילת "אביר יעקב"
בת זוג גיטה אוירבך
אב שלמה זלמן אוירבך
אם חיה רבקה אוירבך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב אוירבך עם אחד מבני קהילתו

הרב מרדכי אוירבך (נולד בג' באדר ה'תש"ב, מרץ 1942) הוא רב קהילת "אביר יעקב", ראש ישיבת הליכות שלמה בתל אביב ונשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באדר תש"ב בשכונת שערי חסד בירושלים לרב שלמה זלמן אוירבך ולרבנית חיה רבקה. נישא לבתו של הרב אהרן למברגר (נכדת האדמו"ר מקופיטשניץ), ומאז נישואיו מתגורר בתל אביב. במשך השנים התגבשה סביבו קהילה של חוזרים בתשובה במרכז תל אביב. הרב מוסר שיעורים בימות השבוע במרכז הקהילה, ובשבתות בבית מדרשו לאחר התפילה. הרב משמש מכוון הדרך של ארגון "טהרת המשפחה" וכן של הסמינר הירושלמי לבנות "אוהל רבקה" ותלמוד התורה החסידי "חכמת שלמה" בירושלים.

אחרי פטירתו של האדמו"ר מסדיגורה "האביר יעקב" בה' בטבת תשכ"א, 24 בדצמבר 1960, ללא ילדים שהשאיר אחריו, נשאר בית מדרשו ללא רב, ולאחר חתונתו של אוירבך עם נכדת האדמו"ר מקופיטשניץ הוא מונה על ידי אדמו"רי רוז'ין לרבה של קהילת "אביר יעקב" סדיגורה תל אביב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אחיו: הרב שמואל אוירבך (שהיה מנהיג הפלג הירושלמי בציבור הליטאי), הרב אברהם דב אוירבך והרב עזריאל אוירבך רבה של שכונת בית וגן בירושלים. גיסיו הם, הרב זלמן נחמיה גולדברג חבר בית הדין הרבני הגדול,[1] הרב יהודה טרגר, והרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי משגיח ישיבת קול תורה.כ"ג לרבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, באתר כל הזמן, ‏4 במרץ 2018

בנו אהרן הוא חתנו של הרב אליהו שטרנבוך ראב"ד אנטוורפן. בן נוסף, חיים לייב, הוא חתנו של האדמו"ר מסלונים. חתנו, הרב אברהם נתן בורנשטיין (בנו של הרב מנחם שלמה בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב ראדומסק ורבה של שכונת יד אליהו), הוא רב בית הכנסת של חסידות ראדומסק בבני ברק ולעיתים מכונה האדמו"ר מראדומסק. חתן נוסף הוא הרב יוסף מאיר פלדמן, מרבני ישיבת "תורת חיים" של חסידות ויז'ניץ באלעד.

מעמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעתו בעלי תשובה צריכים להמשיך לעבוד במקצוע שעבדו בו: ”הגישה שלי היתה להכניס את הבעלי תשובה לעמלה של תורה. להפוך לבני תורה, אבל כל אחד עם המקצוע שהוא עובד ימשיך לעבוד, ויש כאלה שצריכים להקדיש את עצמם לגמרי לתורה. גם פרנסה צריך, ואנשים שיש להם יכולות להתפרנס עובדים, ובזמן הפנוי יושבים בבית המדרש ולומדים. גידול הילדים דורש פרנסה.”.

דרכו היא שלא לבנות תבניות שאליהן יש "להכניס" את בעלי התשובה: ”באופן כללי אין לי "מתכון" או חוברת הדרכה איך לנהל קהילה של בעלי תשובה. אני רגיל לכבד דעות של אנשים, זה האופי שלי, ואת הטבע של בני אדם. אני לא יוצר איזה "שטנץ". (יש בזה גם חסרונות…). לא שכל אחד עושה ככל העולה על רוחו. יש מרות מסויימת במקום הזה, אבל יותר נותנים לכל אחד ללכת כפי דרכו, "ללכת נגד רוחו של אחד ואחד".[2], זו הגישה, עם הכוונה. כמובן, על דרך התורה וההלכה, בלי לסטות ימין ושמאל מהשולחן ערוך, זה פשוט, אבל כל אחד מתבטא באופן שלו”[3]

מתלמידיו ובני קהילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבינועם קוטשר, ‏להיפרד מהגרז"ן: גדול הדור שלא הוכר, בעיתון מקור ראשון, 23 באוגוסט 2020
  2. ^ רש"י ספר במדבר, פרק כ"ז, פסוק י"ח
  3. ^ מתוך ראיון, באתר "מענה"