מרדכי בר מוחא
 | |
| לידה |
מרץ 1936 מרקש, מרוקו |
|---|---|
| פטירה |
אוגוסט 1999 (בגיל 63) י"ח באלול ה'תשנ"ט נשר, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות בנשר |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | גבעת וושינגטון |
| מקום מגורים | נשר |
| תקופת הפעילות |
?–1999  |
  | |
.jpg)
הרב מרדכי ניסים בר מוחא (מרץ 1936 – אוגוסט 1999) היה הרב הראשי הספרדי של נשר בשנים 1969–1999. מחנך, רב, מוהל, שוחט וחזן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1936 בפורים, לרבי יצחק ולאסתר (נקברו בחדרה). צאצא לשושלת רבנים מיוחסת וענפה בעיר מרקש. אבי סבו, הרב אברהם בר מוחא, היה מקובל וידוע בעיר מרקש כעושה נפלאות.[1] נטמן בהר הזיתים בירושלים. נין לרבי רפאל מסעוד אבן מוחא המכונה "המלאך רפאל" שהיה אב בית דין בעיר מרקש ומחברם של הספרים "פרדס רימונים" ו"פרפראות לחכמה".
למד בעיר מקנס ובעיר מרקש ובוגר ישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בעיר ברינואה שבצרפת. בגיל 18 הוסמך כשוחט על ידי הרבנות הראשית במרוקו והיה מפקח בישיבות מרוקו. קיבל הסמכה לרבנות מהרב שלום משאש מהעיר מקנס במרוקו ששימש כרב הראשי של ירושלים.
בשנת 1956 עלה לישראל עם רעייתו שושנה לבית משפחת קדוש ניסים וחסיבה. בתחילת דרכו בישראל התמסר לעניין החינוך. היה מחנך ומנהל בבית הספר ממלכתי דתי "ישורון" בשכונת תל חנן בנשר וחינך את ותיקי נשר.
בשנת 1960 סיים את לימודי ההוראה בגבעת וושינגטון. עם סיום לימודיו, החל בעבודתו כמורה ומחנך בבית הספר "ישורון" בנשר ובתיכון מקיף במגדל העמק ובינתיים החל לשמש גם מוהל ומל אלפי ילדים.
בשנת 1967 מונה לחבר לשכת הרבנות בנשר וקיבל את הכושר מהרבנים הראשים דאז הרב יצחק נסים והרב איסר יהודה אונטרמן. היה הרב הראשי הספרדי בנשר בשנים 1969–1999 במשך שנים רבות במקביל לרב האשכנזי הראשי הרב טוביה בהרי"ר. בשנת תשל"ה התמודד על תפקיד הרב הראשי של חיפה אך לא נבחר.[2]
היה יו"ר המועצה הדתית נשר, יו"ר ארגון הרבנים הספרדים בישראל, יו"ר חבר הרבנים בארץ ישראל וסגן יו"ר חבר המועצות הדתיות בישראל. היה פעיל בסיעת "ליכוד ותמורה" של המפד"ל.[3]
היה עוסק בש"ס ובתורת הקבלה. היה נותן במשך שנים רבות שיעור גמרא כל שבוע בתל חנן ובבן דור.
בי"ח באלול ה'תשנ"ט (1999) נפטר הרב בר מוחא לאחר מחלה שנמשכה אחד עשר חודשים. הוא נפטר בעודו צעיר בן 63 שנים. הותיר אחריו תשעה ילדים. בין בניו יוסי בר מוחא, עיתונאי,[4] והרב דניאל בר מוחא שהיה רבה של מצפה רמון.
ללווייתו הגיעו הרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו; הרב שאר ישוב הכהן, רב עיר חיפה; הרב שלמה שלוש רב העיר חיפה; וכן בעלי תפקידים ובהם שרים וחברי כנסת.
על שמו רחוב וגן ציבורי[5] בעיר נשר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עליו: הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט"ז-סקירה היסטורית ותרבותית, משה חלמיש
- ^ ראובן בן צבי, העיר שבה נוסעים אוטובוסים בשבת בוחרת את רבניה, מעריב, 26 במאי 1975
- ^ אברהם תירוש, מלחמת הסיעות של השלטון במפד"ל כבר החלה, מעריב, 3 במאי 1976
- ^ עליו ראו: בר-מוחא, יוסי, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
- ^ גני המשחקים בעיר נשר באתר עיריית נשר