מרדכי חיים סלאנים
 | |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
|---|---|
  | |
רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים[1] (נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין או ר' מַאטְל סְלוֹנִימֶר; ראש חודש תמוז תרכ"ח, יוני 1868 – י"ב בטבת תשי"ד, דצמבר 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב.
בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר רבי שמואל וינברג, ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב.
התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. בין תלמידיו היה רבי משה קלירס, לימים גיסו ורבה של טבריה. בשנת תר"ע עבר לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים.
בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים[2].
בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשא את בתו של אליעזר כ"ץ. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. לאחר פטירתה נישא בשנית לחווה (אלמנתו בזיווג שני של הרב נחום רגוזניצקי) ולזקנותו נולד לו בנו יהודה לייב סלאנים.
גיסו הוא רבי משה קלירס. נינו הוא מאיר קראוס.
משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדגיש בקרב חסידיו את הצורך להרבות בלימוד הרמב"ם, "כיון שהוא מסובב בכל דיני התורה" וכן בלימוד הטור "שבו כל דברי התוספות והרא"ש אביו, ודברי כל המחברים שקדמוהו"[3].
בשנות מגוריו בטבריה ביטל את הילולת התנא רבי מאיר בעל הנס הנחגגת בי"ד באייר, בנימוק של פגיעה בגדרי הצניעות[4]. מנע יחד עם גיסו רבי משה קלירס מהמוסדות החרדיים בעיר לעבור לשליטת המזרחי[4].
כתב בהסכמתו לקונטרס הראשון, בית אברהם, בשנת תשי"א: "בשם הקאברינער זי"ע: שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות, אך השפלות צריך להיות לפני הקב"ה, ולא ח"ו לפני הסט"א, המתגברת ביותר בזמנים הללו שנגדם צריך להיות כאריות ונמרים".
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר מרדכי – קונטרס אמרות צדיקים וסיפורים שהדפיס בעצמו בניסן תשי"א.
- סיפורי מרן הרמ"ח - הרב פנחס קופילוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג).
- מאמר מרדכי (ב' כרכים) – בהוצאת נכדו ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשס"ב.
- משולחן הרמ"ח - סימני תרי"ג מצוות וסיפורים מכתבי תלמידו ר' אהרן יוסף ריזל.
מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האדמו"ר רבי אברהם וינברג, ה"ברכת אברהם" מסלונים.
- הרב אהרן יוסף לוריא.
- הרב יצחק מתתיהו לוריא.
- הרב מנחם מנדל וועג.
- רבי נפתלי צבי הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב.
- אחיינו, רבי ישראל שמעון קסטלניץ.
- הרב יחיאל פישל אייזנבך ראש ישיבת שער השמים.
- הרב יעקב מאיר שכטר ראש מוסדות קרן אור.
- רבי שמואל אהרן לידר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי ואמרות אחיינו הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים.
- אברהם מרדכי וינשטוק, מאמר "משיירי כנסת הגדולה", המבשר-תורני, י' בטבת תשע"ד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חסידות סלונים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שרשי החסידות | רבי מרדכי מלעכוויטש • רבי נח מלעכוויטש • רבי משה פאלייר מקוברין | ||||
| אדמו"רי סלונים באירופה | רבי אברהם וינברג • רבי שמואל וינברג
| ||||
| החסידות בארץ ישראל | רבי מרדכי חיים סלאנים • רבי אברהם וינברג • רבי שלום נח ברזובסקי • רבי שמואל ברזובסקי
| ||||
| ספרי החסידות | יסוד העבודה • דברי שמואל • ברכת אברהם • נתיבות שלום • דרכי נועם | ||||
| ישיבות | ישיבת אור תורה • ישיבת בית אברהם | ||||