משה קליערס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה קליערס

הרב משה קליערס (ז' באדר ה'תרל"ו, 1876-כ"ג בשבט תרצ"ד, 1934) היה הרב הראשי האשכנזי של טבריה[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קליערס (במרכז), לצד הרב יעקב חי זריהן (מימין)

ר' משה נולד למאיר קליערס שהיה חוצב קברים בצפת ובעל משפחה ענייה. שם משפחתו מגיע מהעיירה קלייער שבבלארוס ממנה עלה סבו, ניסן גמליאל לארץ ישראל וקיבל את שמה. הוא נישא לבתו של רבי יהודה לייב קסטלניץ, מחשובי חסידות סלונים בטבריה ובעקבות זאת עבר לגור בעיר ולימים אף הפך בעצמו לחסיד סלונים. על פי הזמנת האדמו"ר, הרב שמואל וינברג מסלונים, שביקש שיהיה מלמד לבנו, נסע לשנים אחדות ללמוד תורה בסלונים. בשנת תר"ס הקים את ישיבת אור תורה על ציון רבי מאיר בעל הנס ועמד בראשה עד פטירתו. הוא נהג ללכת לישיבה ביום ראשון ולשהות בה עד יום חמישי ואז שב לביתו בין חומות העיר טבריה.

לאחר שנפטר הרב יחיאל מיכל היילפרין, בשנת ה'תרס"ט, נבחר לרב של הקהילה האשכנזית בטבריה. הוא לא הסכים לקבל מעמד רשמי מטעם שלטונות המנדט ואף דרש ברבים בעד הפרישה מהועד הלאומי[2].

בראשית שנת תרע"ד הצטרף למסע הרבנים[3] יחד עם הרב קוק ורבי יוסף חיים זוננפלד. וכך כתב בדברי היענותו להצטרף למסע זה, שנערך במושבות החקלאיות:[4] "זה מזמן העליתי במחשבתי כי אין אנו יוצאים ידי חובתנו כלפי אחים אלה, כי יותר מאשר יש בהם מזידים, הם בעיקר שוגגים ויש להעלותם על דרך המלך – מלכו של עולם".

במאורעות תרפ"ט נרצח אחד מבניו, חיים אלישע. בסוף ימיו חלה ובפקודת הרופאים עבר לגור בשכונת קריית שמואל.

בשנת תרצ"ג, חלה ושלח מכתב לרב אשר זאב ורנר ששהה בארצות הברית וביקשו כי יבוא לטבריה ויקח את תפקידו כרב העיר.[5] באותה שנה הוצע הרב קליערס כמי שיעמוד בראשות העדה החרדית בירושלים, במקומו של הרב יוסף חיים זוננפלד (שנפטר בחודש אדר ב') . ההצעה לא יצאה לפועל מסיבות שונות.[6]

אשתו הראשונה נפטרה להם היה בן אחד אברהם מרדכי. הוא נישא בשנית ונולדו לו שלושה בנים חיים אלישע, מאיר (לימים מראשי חסידות סלאנים) וניסן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי "לוח ארץ ישראל-שימושי וספרותי" שנערך על ידי אברהם משה לונץ שנה 19, לא היה באותן שנים רב ספרדי לעיר טבריה. במשך כשלושים שנה כיהן הרב אליהו ילוז כאב"ד טבריה עד לפטירתו בשנת תרפ"ט, ואף נזכר בספר "אלה מסעי" המובא במקור 3, שב-תרע"ד היו בטבריה כמה רבנים ואחד מהם הרב ילוז שהיה רבה של העדה הספרדית. לאחר פטירת הרב ילוז כיהן כאב"ד בטבריה רבי יעקב חי זריהן
  2. ^ אתר ח"כ מאיר פרוש - השבוע לפני 80 שנה תצוה ס"ט
  3. ^ ר' משה קליערס הצטרף אל המסע בכ"ה בחשוון כשהיו במושבה מרחביה - ראו בספר "אלה מסעי" הוצאת קול מבשר ה'תשס"א
  4. ^ מצוטט במספר מקורות. ראו: שמואל אבידור, האיש נגד הזרם, ירושלים תשכ"ב, עמ' יז. אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, ד, עמ' כו.
  5. ^ אשר זאב וורנר, טעם זקנים, ירושלים, תשט"ו, עמודים 8-10
  6. ^ ראו: מוסף המבשר התורני של העיתון "המבשר", כ"ג שבט תשע"ד, עמ' ט