מרדכי עזראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב מרדכי עזראן (תר"ח - ט'ז אדר ה'תרצ"ח) היה חבר בבית הדין הספרדי ביפו[1] נמנה בין נכבדי רבני העדה המערבית בארץ ישראל בתקופתו. נמנה בין חכמי בית המדרש של ישיבת פורת יוסף כמעט מראשיתה.

הרב מרדכי עזראן
הרב מרדכי עזרן.jpg
לידה 1848
מרקש
פטירה 19 במרץ 1938 (בגיל 90 בערך)
ישראל
מקום פעילות מרוקו וישראל
תפקידים נוספים דיין בבית הדין הספרדי ביפו, משיב בישיבת פורת יוסף
רבותיו חכמי מרקש, בעיקר רבי מרדכי צרפתי
חיבוריו עם מרדכי

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרקש שבמרוקו בשנת ה'תר"ח (1848). את ראשית תורתו למד מפי חכמי מרקש, ובעיקר מפי חכם מרדכי צרפתי. התפרסם בה כתלמיד חכם ודרשן מבוקש[2].

עסק במסחר לפרנסתו, וייסד בית מדרש במרקש הקיים עד היום. בביתו היו מתארחים שד"רים שבאו מא"י. כמו כן היה מרבה להתארח בביתו רבי יעקב אבוחצירא סבו של הבבא סאלי.

בשנת ה'תרס"ז (1907) עלה לארץ יחד עם משפחתו כדי להיות רבה של טבריה[דרוש מקור], בדרכו עבר ביפו ועקב שיבוש הדרכים נשאר שם. ביפו נתמנה לדיין בבית הדין הספרדי לצד הרב יוסף ארווץ והרב שבתי בחבוט.

בשנת ה'תרע"ד (1914) בעקבות המצב בארץ במלחמת העולם הראשונה ובשל היותו נתין צרפת, נאלץ לרדת לאלכסנדריה שבמצרים. בתום המלחמה חזר ארצה ליפו. בשנת ה'תרפ"א (1921) עברה המשפחה לתל אביב עקב מאורעות תרפ"א.

בשנת ה'תרפ"ו (1926) עברה המשפחה לעיר העתיקה בירושלים. שם החל ללמוד בחברותא בישיבת פורת יוסף עם רבי בן ציון אטון (אביו של רבי שבתי אטון), התמנה לר"ם בישיבה[דרוש מקור]. בד בבד החל להשיב לשאלות הלכתיות עד ימיו האחרונים. בשנת ה'תרצ"ג, 1933 יצא לאור חיבורו "עם מרדכי" ובו דרשות, הספדים בהם הספד לרב שמואל סלנט ופסק שכתב עם שני חברי בית הדין האחרים בעניין עגונה.

נפטר בט"ז באדר ה'תרצ"ח ונקבר בבית הקברות שבהר הזיתים על מצבתו נכתב: ""מק' השקדן בתורה רה"ג מרדכי עזראן נלבע ט"ז אדר ב ש'(נת) עזרא בצרות לפ"ק..."

נכדו, הרב נסים דוד עזראן, הקים בירושלים את ישיבת "בית שמואל ואוהל מרדכי" לזכרו ולזכר בנו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב היו שש נשים במהלך חייו, אך רק שתים מהן ילדו לו ילדים. ארבע הנשים הנוספות נפטרו בגיל צעיר מהפלה או קשיי לידה.

  • בנו, הרב שמואל עזראן היה אב"ד לעדת המערבים בירושלים, בנותיו - פרחה, חנה, ג'וג'ט וחיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה זלמן מיארה - מראקש וחכמיה כרך א', עמ' 229
  • משה חיים סויסה - עטרת אבות כרך א' עמ' 39.
  • רפאל הלפרין - אטלס עץ חיים כרך י"ג - רבי מרדכי עזראן, ערך 2727.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החרות ירושלים 17 בספטמבר 1913, על קול הקורא השלישי החתום על ידי הרב מרדכי עזראן (לאחר דבריהם של הראשון לציון הרב נחמן בטיטו ושל ראב"ד עדת המערבים ביפו הרב יוסף ארווץ) ישנה פתיחה המציגה אותו כך: "תעודת הרב המופלא בכתם פז לא יסולא וכתר שם טוב עולה מר דיינא כמוהר"ר מרדכי עזראן יצ"ו מורה צדק, בעיה"ק יפו ת"ו".
  2. ^ מראקש וחכמיה עמ' 229.