מרים אולינובר
 | |
| לידה |
1894 לודז' |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 50 בערך) אושוויץ |
| מדינה |
פולין  |
| שפות היצירה | יידיש |
| תחום כתיבה | שירה יידית |
| סוגה | שירה |
| יצירות בולטות | דער באָבעס אוצר |
  | |
מרים אוּלינובר (בכתיב יידי: אולינאָווער; 1894, לודז' – 1944, אושוויץ) הייתה משוררת יידיש שפעלה בעיר לודז' שבפולין בתקופה שבין מלחמות העולם.
תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרים אולינובר נולדה בעיר לודז' בבית יהודי מסורתי. קיבלה חינוך מסורתי וסיימה שם את בית הספר העממי. ב-1916 החלה לפרסם משיריה: ראשית ביומון של לודז', "לאָדזשער טאָגבלאט", שבו עבדה, ובהמשך, בשנת 1920, כינסה אותם בקונטרס בשם "געזאנגען" ('שירים'). עם הופעתו עורר הספר רושם רב. מבקרי הספרות של אותה התקופה כתבו ששיריה הצטיינו בנוסח עממי ובטבעיות ובנעימות, שלא היו כמוהם בשירת היידיש אז.
בשנת תרפ"ב הופיע בהוצאת א. לוין אפשטיין בוורשה ספרה המפורסם, "דער באָבעס אוצר" ('אוצרה של סבתא'), בלוויית הקדמה מאת דוד פרישמן. היא הכינה גם חלק שני לספר, בשם "שבת", אך לא הספיקה להוציא אותו.[1] הספר תורגם לעברית ב-1975.
בעת הכיבוש הנאצי והקמת הגטו בלודז' נגזרו גזרות קשות מאוד על תושביו, אך הפעילות התרבותית נמשכה, על אף היותה מסוכנת ובלתי-חוקית. סביב המשוררת מרים אולינובר התרכז חוג של סופרים ומשוררים יהודים, בהם הסופר ישעיהו שפיגל, הסופר והעיתונאי יוסף זלקוביץ', המשורר ש"ב שייביץ, המשוררת והסופרת חוה רוזנפרב, המשוררת והסופרת רבקה קויאטקובסקי ואחרים. החוג המשיך בפעילותו בביתה שברח' רמברנדט 13 בכל שנות קיום הגטו, עד להשמדה הסופית בשנת 1944.[2] בשנת 1944 הובאה למחנה ההשמדה אושוויץ, ושם נרצחה. בשואה נספו גם בעלה זאב-וולף ובנותיהם דינה-רחל (נולדה ב-1915) והינדה-מחְלה (נולדה ב-1922).
יין הבדלה
|
|---|
|
כְּבָר כּוּלָם שָׁתוּ מִיֵין הַהַבְדָלָה, – |
| מיידיש: ק. אבא (=אבא קובנר) |
קטעים משיריה של אולינובר הובאו עם יצירתו הנודעת של יצחק קצנלסון, "השיר על העם היהודי שנהרג", וכן בספרו של סופר היידיש יחיאל ישעיהו טרונק, "פולין, 1944–1953".
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דער באָבעס אוצר; מיט א הקדמה פון דוד פרישמאן, ורשה: האחים לעווין עפשטיין און שותפים, תרפ"ב. (הספר, בארכיון האינטרנט)
בתרגום לעברית:
- האוצר של הסבתא / דער באָבעס אוצר; תורגם לעברית על ידי יהושע טן פי; דברי הקדמה מאת דב סדן, דוד פרישמן, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ה. (עברית ויידיש (צילום מהדורת 1922), עמודה מול עמודה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד א.
- עזרא קאָרמאן, יידישע דיכטערינס, שיקגו, 1928 – קורמן, 'משוררות יהודיות': אסופת יידיש גדולה שנדפסה מחדש ב"יידישע קולטור" (יידיש: "תרבות יהודית"), 36, 1 (תשל"ד-1974), וכוללת כמה משיריה, מאמרים עליה ועל יצירתה.
- גיטל מייזיל, 'מרים אולינאָווער', עסייען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשל"ד, עמ' 175–183.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי מרים אולינובר בפרויקט בן-יהודה
- נטליה קירניצ'קה, מרים אולינובר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- ש. ל. שניידרמאן, ביי דער דיכטערין מרים אולינאווער, דער מאָמענט, 3 באוגוסט 1928
- יוסף טורקאָ, ביי מרים אולינאָווער, ליטערארישע בלעטער, 30 בנובמבר 1934
- גיטל מייזל, אוצר הסבתא, משמר, 21 במרץ 1947
- ל. פינקלשטיין, משוררות יהודיות בפולין בתקופת החורבן, על המשמר, טור 1, 14 במאי 1948
- י. ח. בילצקי, אוצר יהודי בשיר, דבר, 31 באוקטובר 1975 (עם הופעת ספר שיריה בתרגום עברי)
- אלישע פורת, אבא קובנר כמתרגם מיידיש, אימגו, 15 בפברואר 2008 (גרסה נוספת באתר חדשות מחלקה ראשונה)
מפרי עטה:
- לידער פון כעלם | לאָמיר העלפען דרייען די ערד; אויסגעמישטע פיסלעך, היינט, 1 באפריל 1938
- לידער פון כעלם | כעלם אויף דער מאפּע; די טעלעגראף-דראָטען; דער צווייער, היינט, 18 במרץ 1938
- איינע אליין, היינט, 6 בדצמבר 1935
- די פריצה און דער קאם, היינט, 13 באוגוסט 1937
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לעקסיקאן, עמ' 34
- ^ ישעיהו שפיגל, סופרים ואמנים יהודים בגיטו לודז', משמר, טורים 1, 2, 25 באוקטובר 1946; גיטל מייזל, "ומצעדנו עוד ירעים: אנחנו פה!", משמר, טורים 2–3, 25 בספטמבר 1946.