ישעיהו שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ישעיהו שפיגל (1906,[1] בַּאלוּט, לודז'כ"א בתמוז תש"ן, 14 ביולי 1990, תל אביב) היה סופר, משורר, מסאי ומבקר יידי פולני-ישראלי, ניצול השואה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו שפיגל נולד למשפחת בעלי מלאכה עניים ברובע העני באלוט שבלודז' שבפולין הרוסית. בילדותו למד בחדר בעיר הולדתו, ולאחר מכן סיים בה את בית הספר העממי (פאלקסשול), והמשיך את לימודיו ב"קורסים הפדגוגיים". עד שנת 1939 הוא שימש כמורה לספרות בבתי הספר של ציש"א, רשת החינוך של תנועת "הבונד".

ישעיהו שפיגל שהה בלודז' ובגטו לודז' במהלך הכיבוש הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה. הוא כתב סיפורי עדות מהגטו, והטמין אותם שם. שפיגל נשלח לאושוויץ, שרד את מחנה ההשמדה, ושב ללודז' עם תום המלחמה. הוא מצא את מטמונו ולימים פרסם אותו בספר.

בשנים 1945 עד 1948 היה מורה בלודז' בבית הספר על שם י"ל פרץ. לאחר מכן עבר לעיר ורשה, ושהה בה בין השנים 1948 עד 1950. בשנת 1951 עלה לישראל עם אשתו, והתיישב בגבעתיים. שם המשיך ביצירתו הסיפורית ביידיש. עד שנת 1964 עבד כפקיד במשרד האוצר.

החל לפרסם שירים וסיפורים בשנת 1922, בבמות היידיש בלודז' ובפולין, ונמנה עם החוג של יצחק קצנלסון ומשה ברודרזון. בארץ היה בין המשתתפים הקבועים של כתב העת "די גאלדענע קייט" ("שלשלת הזהב"). אחדים מספריו תורגמו לעברית בידי מתרגמים ידועים. ספרו "מלכות גטו" תורגם לאנגלית בשם "Ghetto Kingdom" וזכה להכרה נרחבת.

בשנת 1972 זכה בפרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש. בשנת 1975 זכה בפרס יעקב פיכמן לספרות מטעם האיגוד העולמי של יהודי בסרביה.[2]

ישעיהו שפיגל נפטר בתל אביב ביולי 1990, ונקבר בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[3] אלמנתו שרלוטה נפטרה ב-1991 ונטמנה לצדו.

ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיטן פּנים צו דער זון: לידער, לודז': אלפא, 1930.
  • מלכות געטאָ: נאָוועלן, לודז': דאס נייע לעבן (קליינע ביבליאטעק), 1947. (סיפורים שנכתבו בגטו לודז' בשנים 1940–1944) (תורגם לעברית: "מלכות גיטו")
  • שטערן איבערן געטאָ: נאָוועלן, פריז: די ארגאניזאציע פון די פוילישע יידן אין פראנקרייך (יידישע פאלקס-ביבליאטעק), 1948.
  • י’ שפיגל, ש[למה] לאסטיק, מיַין יידיש בוך: פארן 4-טן קלאס, ורשה – לודז': שול-אפטיילונג ביים צענטראל קאמיטעט פון יידן אין פוילן, 1948. (מקראה לכיתה הרביעית)
  • מענטשן אין טהאָם: געטָא-נאָוועלן, בואנוס איירס: איקוף, 1949.
  • און געוואָרן איז ליכט: לידער, ורשה – לודז': יידיש-בוך, 1949.
  • ליכט פֿונעם אָפּגרונט: געטָא נאָוועלן, ניו יורק: ציקא (ל"מ שטיין פאלקס ביבליאטעק), 1952. (תורגם לעברית: "אור מעמקי תהום")
  • ווינט און וואָרצלען: נאָוועלען, ניו יורק: אלטוועלטלעכן יידישן קולטור-קאנגרעס, 1955.
  • די בריק: נאָוועלן, צייכענונגען: אלכסנדר באָגען, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, 1963.[4] (תורגם לעברית: "הגשר")
  • שטיגן צום הימל, תל אביב: פארלאג י"ל פרץ, תשכ"ו 1966. (תורגם לעברית: "מדרגות אל השמים"; ולצרפתית)
  • פֿלאמען פֿון דער ערד: ראָמאן, תל אביב: ישראל-בוך, 1966. (תורגם לצרפתית)
  • די קרוין: דערציילונגען, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ג.
  • שטערן לייכטן אין תהום: געזאמלטע דערציילונגען (1940–1944), 2 כרכים, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ו 1976.
  • צווישן תוו און אלף: געזאמלטע לידער, תל אביב: ישראל-בוך, תשל"ח.
  • "אברהם סוצקעווערס לידער פֿון טאָגבוך": עסיי, תל אביב: קאמיטעט פאר יידיש און יידישער קולטור; ביבלוס, 1979. (ספרון)
  • געשטאלטן און פּראָפֿילן: ליטערארישע עסייען, תל אביב: המנורה, תשל"א-תשמ"א 1980.[5]
  • הימלען נאָכן שטורעם: נאָוועלן, עסייען און לידער, תל אביב: וועלטראט פאר יידיש און יידישער קולטור, תשמ"ד 1984.
  • אייגנס און פֿון נאָענטע קוואלן, תל אביב: המחבר, 1987.

בתרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלכות גיטו: סיפורים; מיידיש: א"ד שפיר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ג.[6] ("מלכות געטאָ")
  • ערומים בטרם שחר: רומאן; עברית: א"ד שפיר, מרחביה: ספרית פועלים בשיתוף עם קרן ויינפר-מורגנשטרן (סדרת ספרים בעריכת דוד הנגבי), תשכ"ח.
  • אור מעמקי תהום; מיידיש: א.ד. שפיר, בנימין טנא; מבוא: בין להבות ושלבים, מאת דב סדן), תל אביב: י"ל פרץ, תשכ"ט 1969. (על הכריכה: "אור מעמקי תהום: ל"ו סיפורי שואה") ("ליכט פֿונעם אָפּגרונט")
  • מדרגות אל השמים: רומן; תורגם מיידיש בידי א"ד שפיר, תל אביב: עם עובד – ספרייה לעם, תש"ל 1970.[7] ("שטיגן צום הימל")
  • הגשר: סיפורים; עברית: נפתלי גינתון, תל אביב: ספרית פועלים; בסיוע קרן תל אביב לספרות ואמנות, תשל"ד. ("די בריק")
  • האשמורת השלישית: סיפורים; המתרגמים: מרדכי אמיתי, נפתלי גינתון, בנימין טנא, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו.[8]
  • שני סיפורים; מיידיש: מרדכי אמיתי, תל אביב: ישראל בוך, תשל"ח-1978.
  • צוויי דערציילונגען / ... שני סיפורים; מיידיש: מרדכי אמיתי, תל אביב: ישראל בוך, תשל"ח. (התוכן: עובד האלילים; חסד של אמת) (הסיפורים ביידיש ולאחריהם בתרגום לעברית)
  • Isaie Spiegel, Les flammes de la terre, Paris: Gallimard, 1973. (צרפתית: פֿלאמען פון דער ערד)
  • Isaie Spiegel, Une échelle vers le ciel; traduit du Yiddish par Rachel Ertel, Paris: Gallimard, 1979. (צרפתית: שטיגן צום הימל)
  • Ghetto kingdom: short stories, [S.l.]: I. Spiegel, 1989. (אנגלית)
  • Isaiah Spiegel, Ghetto Kingdom: Tales of the Lodz Ghetto; translated from the Yiddish by David H. Hirsch & Roslyn Hirsch; and with an introduction by David H. Hirsch, Evanston, Ill.: Northwestern University Press (Jewish Lives), 1998. (אנגלית: מלכות געטאָ)

ספר יובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישעיהו שפיגל: יובל-בוך‬, 2 כרכים, תל אביב: [חמו"ל], 1986. (בוך 1: אין ליכט פון דער קוואליקער פען: אויסדערוויילטע קריטישע אפהאנדלונגען וועגן זיין שאפן; בוך 2: אין ליכט פון דער פארלאשענער פען: אויסדערוויילטע קריטישע אפהאנדלונגען וועגן זיין שאפן) (החומר לוקט על ידי אשתו של שפיגל, שרלוטה)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב סדן, 'בינה בחשכה', בספרו: אבני מפתן: מסות על סופרי יידיש, א, תל אביב: י.ל. פרץ, תשכ"ב-1961, עמ' 186–189. (נדפס במקור ב"מבפנים" סז)
  • ישורון קשת, 'על שני מספרים יהודיים : א. רומן הישיבה של חיים גראדה ב. סיפורי ישעיהו שפיגל', מולד סדרה חדשה, אלול תשכ"ט / ספטמבר 1969, כרך ב (כ"ה) חוברת 11-12 (221-222), עמ' 715-707.
  • דב סדן, 'בין להבות ושלבים', מבוא, בתוך: שפיגל, אור מעמקי תהום (תל אביב תשכ"ט 1969).
  • יעקב גלאטשטיין, על הסופר ויצירתו, בתוך: שפיגל, אור מעמקי תהום (תל אביב תשכ"ט 1969), עמ' 363–370.
  • יצחק יונסוביץ, 'ישעיהו שפיגל: המספר של הגיטו', מאזנים מג (תשל"ו-1976). (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • אהוד בן עזר, 'על סיפורי "האשמורת השלישית"', מאזנים מג (תשל"ו-1976). (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • דיוקנו של סופר: ישעיהו שפיגל: מבחר בקורות על הסופר ויצירתו; החומר נאסף... על ידי אשתו של ישעיהו שפיגל, שרלוטה, תל אביב: [חמו"ל], תשמ"ו 1985.
  • יחיאל שינטוך, 'דפים לחקר הספרות היהודית בתקופת השואה: הפרוזה של ישעיהו שפיגל מגטו לודז’', דפים לחקר תקופת השואה ז (תשמ"ט-1989).
  • ישעיהו שפיגל – פּראָזע-כתבים פון לאָדזשער געטאָ: 16 דערציילונגען / ישעיהו שפיגל – פרוזה סיפורית מגיטו לודז'; ארויסגעגעבן לויט אפגעראטעוועטע כתב-יד מיט אריינפירן און אן אינטערוויו מיט זייער מחבר: יחיאל שיינטוך; מיטרעדאקטירט: ווערא סאלאמאן; צוגעגרייט צום דרוק קערי פרידמאן, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ה 1995. (שישה-עשר סיפורים מפוענחים על פי כתבי-יד שניצלו בצירוף מבוא וראיון עם המחבר) (שער א: יחיאל שיינטוך, 'מבוא – הרקע ההיסטורי והעיצוב הספרותי של סיפורי ישעיהו שפיגל בכתב יד'; שער ב: ששה עשר סיפורי גיטו מאת ישעיהו שפיגל; שער ג: תיעוד בעל-פה: יחיאל שינטוך, סדרת ראיונות בעל-פה עם ישעיהו שפיגל) (עיקר הספר ביידיש, עם מבוא בעברית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]