מרי-קלייר קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרי-קלייר קינג
Mary-Claire King
Mary-claire king.jpg
לידה 27 בפברואר 1946 (בת 73)
וילמט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אלן וילסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר (2013)
  • המדליה הלאומית למדעים (2014)
  • פרס דר א"ה היינקן לרפואה (2006)
  • פרס גרובר בגנטיקה (2004)
  • פרס פרל מייסטר גרינגרד (2010)
  • Komen Brinker Award for Scientific Distinction (1999)
  • פרס ויצמן לנשים במדע (2006)
  • Albert Lasker Special Achievement Award (2014)
  • פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018)
  • מדליית מנדל (2018)
  • פרס שאו במדעי החיים ורפואה (2018)
  • פרס דן דוד (2018)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי גן ה-BRCA האחראי לסרטן השד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרי-קלייר קינגאנגלית: Mary-Claire King; נולדה ב-27 בפברואר 1946)[1] היא גנטיקאית אמריקאית. קינג היא פרופסור לגנטיקה מטעם אוניברסיטת וושינגטון, ארצות הברית. קינג גילתה את גן ה-BRCA האחראי לסרטן השד, הוכיחה כי בני האדם והשימפנזים זהים ב-99% מהגנים. הייתה חלוצה בשימוש רצפי DNA לחקירות בנושא זכויות האדם.[2] קינג זכתה בפרסים רבים בהם פרס וויצמן לנשים במדע (2006),[3] ודוקטור לשם כבוד לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרי קלייר-קינג נולדה בעיר וילמט שבאילינוי, ארצות הברית. אביה, הרווי, היה מנהל כוח באדם בחברה "סטנדרד אויל". אמה, קלאריס, הייתה עקרת בית. קינג למדה מתמטיקה בקרלטון קולג', מינסוטה, וסיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 1966. לאחר מכן, סיימה תואר שלישי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ביוסטטיסטיקה. עבדה יחד עם אלן וילסון בניסיון לעקוב אחרי האבולוציה של האדם דרך גנטיקה וביולוגיה-מולקולרית. במחקר זה גילתה כי בני האדם והשימפנזים זהים ב-99% מהגנים. בשנת 1975 פנתה קינג לכיוון אחר בגנטיקה - מחקר אחר גורם גנטי הגורם לסרטן השד. קינג הוכיחה כי 5% מהמקרים של סרטן השד הם גנטיים. בשנת 1984 הפכה לפרופסור לאפידמיולוגיה, ובשנת 1989 פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בשנת 1990, מיקדה קינג את מחקרה וגילתה את הגן הספציפי האחראי על סרטן השד- BRCA1. בשנת 1995 עברה קינג לסיאטל, בעקבות מינויה לראש מעבדה במחלקה לחקר הגנטיקה.[1]

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה בתחום אבולוציית האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עבודתה יחד עם אלן וילסון במעבדה, הוטלה עליה המשימה להשוואת הגנום של בני האדם והשימפנזים. התוצאות הראו זהות של 99% בין הגנום של בני האדם לבין הגנום של השימפנזים. מחקר זה עורר עניין רב בקרב הקהילה המדעית והיווה את התזה לדוקטורט שלה ואף הופיע על השער זה מגזין "Science" בשנת 1975.[1]

מחקריה בתחום סרטן השד[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' קינג אחראית על גילוי הגנים האחראיים על תורשת סרטן השד - BRCA1 ו-BRCA2. פרופ' קינג עסקה, בין היתר, גם במחקר שחקר את הגנטיקה של נשים יהודיות ממוצא אשכנזי, אשר שכיחות סרטן השד אצלן גבוהה. בראיון לעיתון "הארץ" שנערך עם קינג, אמרה כי ההחלטה לעבור ממחקר בתחום אבולוציית האדם למחקר סרטן השד התרחשה במקרה:

"ראיתי מודעה, שמחפשים עוזר מחקר בגנטיקה של סרטן השד. לא ידעתי כלום על סרטן, אבל חשבתי לעצמי שסרטן זה בעצם אבולוציה בקנה מידה קטן, כך שאולי זה דווקא מתאים לי. הרי מה זה תא סרטני? תא שקרתה בו מוטציה אקראית"

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינג קיבלה 13 תוארי דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, פרינסטון, בראון, לוון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת ניו יורק, דרטמות' קולג', ומהקולג'ים קרלטון, סמית' ובארד. הוכתרה לאשת השנה במגזין גלמור, הייתה חברה בוועד המייעץ למכונים הלאומיים לבריאות; בוועדה הלאומית לסרטן השד בפאנל הנשיא. קינג היא הנשיאה לשעבר של הקהילה האמריקאית לזכויות אדם.[3]

הפרסים בהם זכתה קינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס לסקר עבור הישג מיוחד בתחום הרפואה (2014)[4]
  • פרס קלאוס (Clowes) במחקר בסיסי מהארגון האמריקאי לחקר הסרטן (1994)
  • פרס הגנטיקה מקרן גרובר
  • פרס ויצמן לנשים במדע
  • פרס הייניקן ברפואה מהאקדמיה ההולנדית לאומנות ומדע
  • מדליית כבוד במחקר קליני מ-ACS (American Cancer Society)
  • פרס הקהילה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית בעבור מדע בסיסי (Basic research)
  • מדליית אוניברסיטת קליפורניה[3]

פעילותיה למען זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתה המדעית, קינג פעלה רבות לקידום חקירות בנושא זכויות אדם באמצעות בדיקות DNA. בזכות מאמציה אותרו הילדים החטופים בארגנטינה בזמן המלחמה המלוכלכת והתגלו הפרות נוספות של זכויות אדם ברחבי העולם.[5]

קינג השתמשה בשיטה שפיתחה בעבור הוכחת מקור האדם הראשון – השוואת רצפים גנטיים – על מנת להוכיח קרבה משפחתית בין הילדים החטופים בארגנטינה לבין הוריהם ('אמהות פלסה דה מאז'ו') ומשפחותיהם. שיטה זו נקראת כיום 'גנטיקה משפטית'.[5]

קשריה עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל פועלים המרכזים MEBCS (המרכז ללימודי סרטן השד במזרח התיכון) ו- IBCS (המרכז ללימודי סרטן השד בישראל) הפועלים יחד עם NYBCS (המרכז ללימודי סרטן השד בניו יורק) שבראשו עומדת פרופ' קינג. פרופ' קינג פועלת רבות לקידום שיתופי פעולה מחקריים בין רופאים ישראלים ופלסטינים וקידמה מחקר העוסק בשכיחות סרטן השד בישראל.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]