משהו קרה
 | |
| עטיפת המהדורה העברית של הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'וזף הלר |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
רומן  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
אלפרד א. קנופף |
| הוצאה בשפת המקור | אלפרד א. קנופף |
| תאריך הוצאה | 1974 |
| מספר עמודים | 488 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | זמורה, ביתן, מודן - הוצאה לאור |
| תרגום | אופירה רהט |
| סדרה | |
| ספר קודם | מלכוד 22 |
| הספר הבא | גולד שווה זהב |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001034369 |
  | |
משהו קרה (באנגלית: Something Happened) הוא ספרו השני של ג'וזף הלר. הספר יצא לאור בשנת 1974, 13 שנים אחרי ספרו הראשון של הלר, "מלכוד 22". הוא מספר את סיפורו של בובי סלוקום, עובד משרדי בחברה גדולה בארצות הברית של שנות ה-70 של המאה ה-20.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השורה "משהו קרה" מופיעה פעמים רבות לאורך הספר בהקשרים שונים. לרוב, השורה מופיעה בעת הצגת הניגוד בין העבר להווה. למשל, כשבובי משווה בין הנער האופטימי שהוא היה פעם לבין עצמו בהווה, הוא אומר "כנראה שמשהו קרה לי מתישהו".
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בובי סלוקום הוא אמריקאי בגיל העמידה, העומד בפני קידום מקצועי על חשבון חברו בעת התרחשות הסיפור. סיפור המסגרת של הספר מתאר את התלבטויותיו של בובי לגבי הקידום, אולם עיקר הספר הוא תיאורים של חייו של בובי באופן כללי. לספר כמה חלקים עיקריים (מלבד פרולוג ואפילוג קצרצרים):
"המשרד שאני עובד בו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק זה מתאר בובי את יחסי העבודה במשרד שבו הוא עובד. מושם דגש על פחד הדדי ששורר בין כל העובדים בחברה, ועל הצביעות שרווחת בה. לאורך כל הספר לא מסופר באיזה סוג חברה מדובר, ומהי מטרתה.
על פי תיאורו של בובי, נראה שעיקר ההוויה בחברה אינו העסקים או המוצרים של החברה, אלא ה"אווירה החברתית" ויחסי האנוש בתוך החברה, הכוללים מאבקי כוח קטנוניים, וגם רשת ענפה של רומנים ותככים רומנטיים.
"אשתי אומללה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלק זה מתאר בובי את חיי הנישואים שלו ושל אשתו, ואת חיי המשפחה שלו. אשתו של בובי היא עקרת בית, וניכר שהיא משועממת. מושם דגש על הניגוד בין יחסיהם הסוערים של בני הזוג בתחילת היכרותם לבין יחסיהם האפורים בנקודת הזמן שבה מתרחש הסיפור.
בנוסף, מושם דגש על הפחד מגירושים ומהחיים לבד. פחד זה מוביל לכך שבני הזוג אינם נפרדים, אף על פי שהם אינם מאושרים יחד.
הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שני חלקים אלו יש שלושה חלקים שבהם מתאר בובי את ילדיו ויחסי המשפחה שלו. לבובי יש שלושה ילדים, וכל חלק עוסק בעיקר באחד מהם-
- "בתי אומללה" – חלק זה עוסק בבתו הגדולה של בובי, נערה בגיל ההתבגרות (כבת 16). מתוארת המרדנות שלה כלפי הוריה, וחוסר האונים שלהם בהבניית יחסיהם איתה.
- "לילדי הקטן יש קשיים" – בחלק זה מתואר בנו האמצעי של בובי, ילד תמים בגיל בית ספר יסודי. מתוארים קשייו החברתיים, וחוסר היכולת שלו להתמודד עם הכוחנות והתחרותיות מסביבו. בובי קרוע בין הרצון להגן על בנו ולאפשר לו ליהנות מהחיים, לבין הרצון לחשל אותו.
- "אין זה נכון" – חלק זה מתאר את בנו הקטן ביותר של בובי, הסובל מפיגור שכלי. בובי מתאר את העוינות הסמויה שכל בני המשפחה רוחשים כלפיו.
עברו של בובי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מחולק לחלקים על פי חייו של בובי בהווה, אבל לכל אורך הספר יש גלישות רבות לתיאורים של העבר ותחזיות לגבי העתיד. עיקר תיאורי העבר עוסקים בילדות של בובי, וגם בתקופה קצרה במהלך נעוריו, שבמהלכה עבד בחברת ביטוח. מתוארים היחסים הרומנטיים בינו לבין וירג'יניה, עובדת אחרת בחברת הביטוח. בובי נוסטלגי מאוד לגבי תקופה זו, ומרבה לתאר את געגועיו לעבר בכלל ולווירג'יניה בפרט.
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר כתוב כולו בגוף ראשון, כאשר בובי הוא המספר וגם הדמות הראשית. הספר כתוב בסגנון זרם התודעה, ותיאורו של בובי "קופץ" מנושא לנושא כל הזמן. לעיתים קרובות בובי עובר מתיאור ההווה לתיאור העבר, משם לביקורת כללית על החברה ומשם שוב לתיאור ההווה.
בניגוד ל"מלכוד 22", ספרו הקודם של הלר, ש"זיגזג" בין הומור אבסורדי לבין קטעים "אפלים" ואירונים, ב"משהו קרה" כמעט אין קטעים מצחיקים או אבסורדיים, והוא דיכאוני ברובו. לעיתים קרובות מתוארת בדיחה או משחק מילים בסגנון "מלכוד 22", ומיד אחריה נכתב "חה חה" סרקסטי.
השימוש בסוגריים רווח מאוד לאורך הספר. לעיתים קרובות מתואר דיאלוג בין בובי לדמות אחרת, והוא חושף את מחשבותיו באמצעות הסוגריים. (לעיתים השימוש בסוגריים בא להדגיש את הצביעות של בובי או של אחרים). יש בספר גם קטעים ארוכים באופן יוצא דופן (לעיתים באורך כמה עמודים) המוכלים בתוך סוגריים. הדבר מקשה על המעקב אחרי זרם התודעה של בובי, כי הקורא כבר שוכח על מה בובי דיבר "לפני שהתחילו הסוגריים".
ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר לא זכה להצלחה המסחררת שזכה לה "מלכוד 22", אך גרף ביקורות חיוביות רבות. ניכרה הפתעה בקרב המבקרים מהסגנון השונה.