משה ברודרזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה ברודרזון
משה ברודרזון, איור מאת ארתור שיק (1920)
משה ברודרזון, איור מאת ארתור שיק (1920)
לידה 23 בנובמבר 1890
מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 באוגוסט 1956 (בגיל 65)
ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי, מנהל תיאטרון
לאום יהודי-פולני
שפות היצירה יידיש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מימין לשמאל: אלתר קציזנה, פרץ מרקיש, משה ברודרזון

משה ברודרזוןכתיב יידי: משה (מוישה) בראָדערזאָן; ברוסית: Моше Бродерзон (לעיתים Мойше או Моисей);‏ 23 בנובמבר 1890, מוסקבה17 באוגוסט 1956, ורשה) היה משורר, מחזאי ומנהל תיאטרון יידיש בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בברית המועצות. בשנותיו האחרונות נכלא במחנה גולאג בסיביר, שממנו שוחרר כשנה לפני מותו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ברודרזון נולד ב-23 בנובמבר 1890 במוסקבה, למשפחה יהודית אמידה שהורשתה להתיישב בעיר. מוצאה של משפחת אביו מאיר בשקלוב, ושל משפחת אמו שרה-ציפי (טוּרוֹב) בניאסוויז' שברוסיה הלבנה. בעקבות גירוש יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג בידי הצאר ב-1891, השתקע אביו בלודז', בעוד משה, אמו ואחיו עברו לבית הוריה שבניאסוויז', שם זכה משה לחינוך יהודי מסורתי. המשפחה התגוררה ברוסיה הלבנה עד שנת 1900, כאשר היה משה בן 9, ואז התאחדו עם אביו שבלודז'.

ב-1913 פרסם את ספר השירים הראשון שלו, "שוואַרצע פליטעלעך", שזכה לשבחים מפי הסופר אברהם רייזן. עם התקדמות הצבא הגרמני לשערי לודז' במלחמת העולם הראשונה (1914) ברח ברודרזון למוסקבה, וחזר ללודז' ב-1918. ב-1919 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את יונג יידיש, ועמד בראשהּ. באותה שנה נישא לשיינע-מרים מנדלבוים. ב-1922 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את תיאטרון הבובות היידישאי הראשון, "חד גדיא". ברודרזון חיבר שירי ילדים, שרבים מהם זכו ללחן. ב-1924 כתב את הליברטו לאופרה "דוד אוּן בת-שבע" (יידיש: "דוד ובת שבע"), שהייתה לאופרה הראשונה ביידיש שהועלתה בפולין. ב-1927 ייסד בלודז' את "תיאטרון ארָרָט", שחבריו הופיעו ברחבי אירופה עד מלחמת העולם השנייה. כן ייסד את קבוצת התיאטרון "שור הבר". ברודרזון גילה "טאלנטים" יהודים רבים; לדוגמה, הוא היה זה אשר גילה את כשרונו של שמעון דז'יגאן, ששיחק בקבוצות התיאטרון שלו. בשנת 1939 פרסם את הפואמה "י" (האות יו"ד), המורכבת מ-50 שירים בני 16 שורות כל אחד, הגדושה בגילויים של אינטואיציה טרגית החוזה את קץ יהדות פולין הממשמש ובא.

בחודש ספטמבר באותה שנה, עם פלישת גרמניה לפולין, נמלט ברודרזון לביאליסטוק, שנכבשה בידי ברית המועצות בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ביוני 1941, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות (מבצע ברברוסה), נמלט מזרחה למרכז אסיה. ב-1944 שב לעיר הולדתו מוסקבה, שם לימד בבית-ספר לתיאטרון והיה חבר בוועד יהודי פולין בברית המועצות.[1]

ב-28 באפריל 1950 נעצר ברודרזון, כמו מספר אינטלקטואלים יהודים (ראו הוועד היהודי האנטי-פשיסטי), ונידון לעשר שנות מאסר במחנה עבודה (גולאג) בסיביר. הוא שוחרר מן המחנה בספטמבר 1955.[2] ביולי 1956 שב לקהילה היהודית בוורשה[3] עם אשתו והתקבל בזרועות פתוחות על ידי הקהילה היהודית שנותרה בפולין. ואולם, שנותיו בגולאג הותירו עליו את חותמן; ברודרזון נפטר בוורשה מהתקף לב ב-17 באוגוסט של אותה שנה, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיינע-מרים בראָדערזאָן, מײַן לײַדנס-וועג מיס משה בראָדערזאָן, בואנוס איירס, 1960 ["דרך הייסורים שלי עם משה ברודרזון", מאת אשתו, שיינע-מרים] (ביידיש)
  • Gilles Rozier, Moyshe Broderzon: un écrivain yiddish d'avant-garde, Saint-Denis: Presses Universitaires de Vincennes, 1999. (בצרפתית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה ברודרזון בוויקישיתוף

IMDB Logo 2016.svg משה ברודרזון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

מיצירתו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]