משה זיידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה זיידל
אין תמונה חופשית
לידה 1886
ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1970 (בגיל 84 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר משה זיידל (ז' באדר א' תרמ"ו, פברואר 1886כ"ה בכסלו תשל"א, דצמבר 1970) היה בלשן וחוקר מקרא, מתלמידיו הקרובים של הרב קוק.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקירקלס שבליטא, סמוך לקורלנד. למד בישיבת טלז, וכן בעיר בויסק בבית מדרשו של רבו הרב קוק. באותה תקופה לימד תנ"ך את הרצי"ה, בנו של הראי"ה. תקופות שונות למד בחברותא עם הרב קוק, הרב אלחנן וסרמן והרב אברהם אליהו קפלן. ב-1905 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בגרמניה, אך כמו חברו רבי בנימין מנשה לוין התאכזב מרמת הלימודים וכעבור שנה וחצי עבר בעקבותיו לאוניברסיטת ברן בשווייץ, שם סיים את לימודיו בתואר דוקטור.

ב-1913 נסע לארצות הברית ולימד תנ"ך ועברית בישיבה יוניברסיטי, עמד בראש בית המדרש למורים שם, והיה אחראי על הפיקוח בבתי הספר היהודיים בבולטימור. עם הקמת תנועת דגל ירושלים של רבו הראי"ה, היה מראשיה בצפון אמריקה. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל, ובמשך שנים ארוכות ניהל את סמינר המזרחי למורות בירושלים (לימים מכללת אפרתה). היה שותף בהקמת המפעל הפרשני "דעת מקרא", במסגרתו כתב את הביאור על ספר מיכה. החל משנת 1911 פרסם מאמרים רבים בחקר מקרא ולשון באכסניות שונות, עבריות ולועזיות.

זיידל היה מקורב מאוד לרב קוק והרבה להפנות אליו שאלות בסוגיות פילוסופיות ואידאולוגיות שהתעוררו אצלו במהלך לימודיו האקדמיים. באגרות התשובה של הרב קוק ניתן להבחין ביחסי הקירבה והחיבה המיוחדים ששררו ביניהם. כמה מהאיגרות החשובות ביותר של הרב קוק נכתבו כתשובה לשאלותיו.[1] ראשית הכרותם הייתה בבויסק בעת שהרב קוק שימש שם כרב. הרב קוק עצמו עודד את זיידל ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה, שפות ומקצועות נוספים "למען התועלת הרוחנית של כלל עמנו, הראויה להצטרף לכל מטרה פרטית".[2] היה לו קשר קרוב גם לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק ולרב הנזיר שנועץ בו כשערך את ספרו של הרב קוק, אורות הקודש.

נפטר בירושלים ביום הראשון של חנוכה בשנת תשל"א (1970) ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "פ"נ איש תפארת, כליל המידות, צדיק, חכם ועניו... משכיל בתורת אל עליון ובלשון הקודש, למד תורה ולימד למלמדיה, וגמל חסדים באין רואה".[3]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר זיידל: מאמרים בחקר התנ"ך מוגש לכבוד ד"ר משה זיידל למלאת לו שבעים וחמש שנה, בעריכת א' אלינר, חמ"י גבריהו, י"א זיידמן, בהוצאת קריית ספר, ירושלים, ה'תשכ"ב.
  • חקרי לשון, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
  • חקרי מקרא
  • דעת מקרא על ספר מיכה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה צבי נריה, 'ד"ר משה זיידל ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 409-398; ירושלים תשע"ה, עמ' 290-291
  • פרופ' אהרן מירסקי, 'איש המעלה', שם, עמ' 292-293.
  • הרב צבי קפלן, 'מן הנסתרים', שם, עמ' 294-296.
  • יהודה קיל, '"דעת מקרא" ברוחו של הרב', שם, עמ' 297-299.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]