משה זיידל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה זיידל
אין תמונה חופשית
לידה 1886
ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1970 (בגיל 84 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר משה זיידל (ז' באדר א' תרמ"ו, פברואר 1886כ"ה בכסלו תשל"א, דצמבר 1970) היה בלשן וחוקר מקרא, מנהל סמינר מזרחי למורות ומתלמידיו הקרובים של הרב קוק.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקירקלס שבליטא, סמוך לקורלנד. למד בישיבת טלז, וכן בעיר בויסק בבית מדרשו של רבו הרב קוק. באותה תקופה לימד תנ"ך את הרצי"ה, בנו של הראי"ה.[1] תקופות שונות למד בחברותא עם הרב קוק, הרב אלחנן וסרמן והרב אברהם אליהו קפלן. ב-1905 התחיל ללמוד בסמינר לרבנים בגרמניה, אך כמו חברו רבי בנימין מנשה לוין התאכזב מרמת הלימודים וכעבור שנה וחצי עבר בעקבותיו לאוניברסיטת ברן בשווייץ, שם סיים את לימודיו בתואר דוקטור.

ב-1913 נסע לארצות הברית ולימד תנ"ך ועברית בישיבה יוניברסיטי, עמד בראש בית המדרש למורים שם, והיה אחראי על הפיקוח בבתי הספר היהודיים בבולטימור. עם הקמת תנועת דגל ירושלים של רבו הראי"ה, היה מראשיה בצפון אמריקה. בשנת 1931 עלה לארץ ישראל, וסמוך לכך החל לנהל את סמינר המזרחי למורות וגננות בירושלים (לימים מכללת אפרתה).[2]

זיידל ניהל את המוסד תחת חסותה של תנועת המזרחי כעשרים ושתיים שנה (תרצ"א-תשי"ב), תוך התמודדות עם היעדר משאבים כספיים, תנאים פיזיים ארעיים וצפופים, ובעיקר קיצוצים ותקציב לא סדור.[3] במקביל לעבודתו החינוכית היה מעורה בהוויה הירושלמית, מסר הרצאות בנושאים שונים בבתי מדרש ובתי כנסת, השתתף בקביעות ב"חוג הראי"ה" ועוד.

החל משנת 1910 פרסם זיידל מאמרים רבים בחקר מקרא ולשון באכסניות שונות, עבריות ולועזיות (חלק ממאמריו כונסו לאחר פטירתו בספר "חקרי לשון"). באותה שנה הוציאו לאור זיידל וידידו בנימין מנשה לוין בשווייץ מאסף תורני-אקדמי בשם "תחכמוני", בראשון התפרסם מאמרו של רבם הרב קוק "טללי אורות" ובשני "קרבת אלוהים". היה שותף בהקמת המפעל הפרשני "דעת מקרא", במסגרתו כתב את הביאור על ספר מיכה.

זיידל היה מקורב מאוד לרב קוק והרבה להפנות אליו שאלות בסוגיות פילוסופיות ואידאולוגיות שהתעוררו אצלו במהלך לימודיו האקדמיים. באגרות התשובה של הרב קוק ניתן להבחין ביחסי הקרבה והחיבה המיוחדים ששררו ביניהם. כמה מהאיגרות החשובות ביותר של הרב קוק נכתבו כתשובה לשאלותיו.[4] ראשית היכרותם הייתה בבויסק בעת שהרב קוק שימש שם כרב. הרב קוק עצמו עודד את זיידל ללמוד באוניברסיטה פילוסופיה, שפות ומקצועות נוספים "למען התועלת הרוחנית של כלל עמנו, הראויה להצטרף לכל מטרה פרטית".[5] היה לו קשר קרוב גם לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק ולרב הנזיר שנועץ בו בענייני לשון כשערך את ספרו של הרב קוק, אורות הקודש.[6]

ד"ר זיידל נפטר בירושלים ביום הראשון של חנוכה בשנת תשל"א (1970) ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "פ"נ איש תפארת, כליל המידות, צדיק, חכם ועניו... משכיל בתורת אל עליון ובלשון הקודש, למד תורה ולימד למלמדיה, וגמל חסדים באין רואה".[7]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר זיידל: מאמרים בחקר התנ"ך מוגש לכבוד ד"ר משה זיידל למלאת לו שבעים וחמש שנה, בעריכת א' אלינר, חמ"י גבריהו, י"א זיידמן, בהוצאת קריית ספר, ירושלים, ה'תשכ"ב.
  • חקרי לשון, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
  • חקרי מקרא
  • דעת מקרא על ספר מיכה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה צבי נריה, 'ד"ר משה זיידל ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 409-398; ירושלים תשע"ה, עמ' 290–291
  • פרופ' אהרן מירסקי, 'איש המעלה', שם, עמ' 292–293.
  • הרב צבי קפלן, 'מן הנסתרים', שם, עמ' 294–296.
  • יהודה קיל, '"דעת מקרא" ברוחו של הרב', שם, עמ' 297-299; 'דברים אחדים על המחבר ועל ספרו', חקרי מקרא, ירושלים תשל"ח, עמ' 7–11
  • הרב צבי יהודה קוק, 'חמודה של תורה', הצופה, י"א טבת תשל"א (לנתיבות ישראל, כרך ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' קכח-קכט)
  • גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, א, בת ים תשכ"ה, טור 730
  • יצחק רפאל, 'זידל משה', האנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו (כרך השלמות), ירושלים תשס"א, טור 423
  • יונתן מאיר, '"אורות ו"כלים": בחינה מחודשת של "חוג" הראי"ה קוק ועורכי כתביו', קבלה 13 (תשס"ה), עמ' 225–228

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ד"ר חגי שטמלר, עין בעין, הוצאת תבונות - המכללה האקדמית הרצוג תש"פ, עמ' 19 הע' 4.
  2. ^ הגימנסיה ובית המדרש למורות וגננות של המזרחי בירושלים, הצופה, 20 בפברואר 1938, עמ' 3.
  3. ^ ראו: מיכל בן יעקב, "כל עתידה של עבודתנו בארץ תלוי בשאלת הצלחת חנוך הבנות" - ראשיתה של הכשרת מורות בחינוך הדתי-לאומי בארץ ישראל, עיונים בתולדות החינוך העברי בארץ ישראל: במלאת 90 שנה למכללת אפרתה, מ' בן יעקב, ישראל רוזנסון ויובל דרור (עורכים), מכללת אפרתה ובית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, תשע"ז, עמ' 37-38.
  4. ^ תמיר גרנות, אגרות הראי"ה - איגרת כ, איגרת כ: על הסובלנות, אגרות הראי"ה – איגרת פט, איגרת צ, איגרת צ – התפתחות בהלכה (חלק א), איגרת צא, אתר ישיבת הר עציון
    נתן אופיר, הצעת שיתוף הפעולה בין ישיבות מרכז הרב ור' יצחק אלחנן, אתר דעת
  5. ^ אגרות הראי"ה, כרך א, איגרת קח.
  6. ^ ראו תיאור הרב שאר ישוב הכהן, בתוך האי"ש על העדה, יחיאל פריש וידידיה הכהן (עורכים), חיפה תשע"ג, עמ' 32.
  7. ^ כרטיס הקבר של משה זיידל באתר הר הזיתים