לדלג לתוכן

תמיר גרנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמיר גרנות
הרב ד"ר תמיר גרנות
הרב ד"ר תמיר גרנות
לידה 1970 (בן 54 בערך)
רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, תנ"ך, מחשבת ישראל
רבותיו הרב יהודה עמיטל
הרב אהרן ליכטנשטיין
חיבוריו

אמונה ואדם לנוכח השואה

דברים: אמונה, אדם, עם

בינת הלב מאמרים מבוססים על מי השילוח
www.ypt.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר תמיר יעקב גרנות (נולד ב-1970) הוא אחד מראשי ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב יובל שרלו והרב איתמר אלדר) וחוקר שואה.

נולד ברמת גן וגדל בקריית מוצקין. את לימודי התיכון השלים בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. לאחר מכן החל את דרכו בישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות, שם למד תשע שנים, כשלצד לימודיו בישיבה סיים תואר ראשון בחינוך במכללת ירושלים. במהלך אותן שנים יצא כמורה למוסקבה מטעם משרד החינוך.

במשך שנים רבות לימד במדרשת לינדנבאום גמרא ומחשבת ישראל ובבית המדרש לנשים מגדל עוז במגדל עוז. בשנת 2006 הקים יחד עם הרב איתמר אלדר והרב משה אגוזי את בית המדרש לבוגרי צבא בקצרין ועמם עמד בראשו במשך ארבע שנים.

בשנת 2010 הקים יחד עם הרב איתמר אלדר את "בית המדרש לתורה וחיים" הקהילתי בחיספין בראשו הוא עמד ולימד גמרא, חסידות ותחומים נוספים.

כמו כן, מאז סוף שנות התשעים של המאה העשרים הוא מרצה בתחומי היהדות במכללת הרצוג שבאלון שבות ובמכללת ליפשיץ שבירושלים.

במקביל לעיסוקיו התורניים השלים את לימודי התואר השני בפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתקומת החסידות לאחר השואה תוך התמקדות בדמותו של הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג[1].

חיבורים תורניים רבים שלו התפרסמו במשך השנים בבמות שונות ("מגדים", "תבונות", "נטועים", "מים מדליו") וטור קבוע שלו על פרשיות השבוע התפרסם במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון".

ב-2013 הצטרף לראשות ישיבת ההסדר אורות שאול ששכנה אז בכפר בתיה – רעננה והוביל בה תהליך של התחדשות רוחנית ותורנית[דרושה הבהרה]. הרב גרנות עומד בראשות הישיבה עד היום ביחד עם הרב יובל שרלו והרב איתמר אלדר.

הרב גרנות מדריך מסעות לפולין של בני נוער ובוגרים.

נשוי לאביבית (בתו של דוד בן-יוסף). בנו אמתי צבי נהרג מפגיעת טיל נ"ט שנורה על ידי חזבאללה לעבר מוצב בגבול לבנון במהלך מלחמת חרבות ברזל[2].

בתוך ימי השלושים לבנו, ביצע יחד עם ישיבתו ועם יונתן רזאל ביצוע מחודש לשיר "ממקומך מלכנו תופיע" מתוך מילות הקדושה בשחרית של שבת, בלחנו של בן ציון שנקר. הביצוע התלווה לקליפ וידאו שביים וערך שניאור אנטבי והפיק דוד פדידה.

הגות יהודית אל מול השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתחומי העיסוק המרכזיים של הרב גרנות הוא עולם ההגות היהודי אל מול השואה. במסגרת עיסוקו בתחום זה הוציא במשך כשנתיים סדרת מאמרים על הנושא בבית המדרש הווירטואלי של ישיבת "הר עציון". מאמרים אלו גובשו לכדי ספר בשם "אמונה ואדם לנוכח השואה" שראה אור ב-2013 בהוצאת תבונות.

העיסוק בהגות היהודית בזמן השואה ולאחריה הוביל את הרב גרנות לתחום נוסף, והוא עולם הניגונים החסידי בזמן השואה ולאחריה, עיסוק שדחף אותו ליזום את פרויקט "ניגון שעלה מן האפר" – מופע בו הוא יחד עם להקת הלב והמעיין מלמדים ומבצעים ניגונים שונים שליוו את היהודים באותן שנים. ב-2014 יצא לאור האלבום "אחכה לו – ניגון שעלה מן השואה" שעוזר לשמר את אותם הניגונים.

  • אמונה ואדם לנוכח השואה, הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, גוש עציון: 2013 – הספר עוסק במפגש הקשה והמורכב בין השואה לאמונה הדתית. הכרך הראשון של הספר עוסק באספקט הפילוסופי-תאולוגי, ומביא מגוון התייחסויות ותגובות לשואה מהצד הדתי. הכרך השני כולל דרשות, מסות ותיאורי מפגשים שמלווים את הלומד והמסייר.
  • דברים: אמונה, אדם, עם, ספרי מגיד - הוצאת קורן, ירושלים: 2020 – ספר המציע תשובה שיטתית לשאלת חידושו ומשמעותו של ספר דברים באמצעות קריאה חדשה על דרך הפשט של רוב רובן של פרשיותיו. יש בו פירוש וביאור מפורט של הספר כולו, בהשוואה לספרי התורה האחרים, וכן, יש בו התייחסות למשמעותם של הדברים, לממד ההגותי שלהם ולהשלכות האפשריות שלהם על אדם מישראל בן זמננו.
  • בינת הלב (בראשית שמות ומועדים), ספרי מגיד - הוצאת קורן: 2022 (תשפ"ב) – מאמרי חסידות על פרשות השבוע ועל המועדים, המבוססים על דרשות מספר "מי השילוח".
  • נשמת הסוגיה, ישיבת אורות שאול 2023 (תשפ"ג) – מאמרים ושיעורים על מסכת שבת.[3]

עבודות מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תמיר גרנות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]