משה כרמלי-וינברגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף משה כרמלי)
הרב משה מרדכי כרמלי-וינברגר
Moshe Carmilly-Weinberger
Carmilly-Weinberger Mózes
צילום בעת כהונתו כרב ראשי נאולוגי של קלוז'
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 באפריל 1908
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביוני 2010 (בגיל 102) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, רומניה, ארצות הברית, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית המדרש הרבני של בודפשט
אוניברסיטת בודפשט
מקום מגורים בודפשט, סאטו מארה, ישראל, קלוז'-נאפוקה, ואשקאו, אוראדיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 26 ביוני 2010 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות נאולוגית
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב ראשי נאולוגי של קלוז' (קולוז'וואר) (1944-1934)
פרופסור בישיבה יוניברסיטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה מרדכי כרמלי-וינברגר (Moshe Carmilly-Weinberger;‏ 7 באפריל 190826 ביוני 2010) היה חוקר והיסטוריון יהודיהונגרי-אמריקאי יליד בודפשט, רבה הנאולוגי של קלוז'.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה וינברגר נולד בבודפשט להורים יהודים שמוצאם מטרנסילבניה וכשהיה בן שנתיים הוריו החליטו לשוב לטרנסילבניה. תחילה התגוררה המשפחה בעיירה "ואשקאו" (Vaşcău) ולאחר מכן באוראדיה ובסאטו מארה. את לימודיו היסודיים עשה בסאטו מארה ושם גם המשיך ללמוד בישיבה. בהמשך למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט, ממנו קיבל הסמכה לרבנות ב-1935 ובאוניברסיטת בודפשט, שם קיבל ב-1934 תואר דוקטור (סיים את לימודיו בהצטיינות summa cum laude) במדעי היהדות. ב-1936 נבחר לרב הראשי של הקהילה הנאולוגית של קלוז', בירת טרנסילבניה, קהילה שמנתה אז 18,000 יהודים.

תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תכתיב וינה מאוגוסט 1940 מרבית טרנסילבניה, כולל קלוז', הועברה לשלטון הונגרי. באביב 1944 ממשלת הגנרל דמה סטויאי, שנכפתה על ידי הגרמנים על הממשל האנטישמי ממילא של מיקלוש הורטי, בן ברית של גרמניה הנאצית, השליט בטרנסילבניה, כמו בכל הונגריה, החמרה של החקיקה האנטישמית וריכז את היהודים במחנות ריכוז וגטאות, כשלב מקדים לשילוחם המהיר להשמדה בפולין.

משה וינברגר פעל לארגון הסעד ליהודי טרנסילבניה, ללא הבדל זרם, והזעיק את הנהגת יהדות רומניה, כדי לסייע ליהודי טרנסילבניה, ששילוחם למחנות המוות החל. הוא נפגש עם הרב אלכסנדר שפרן, עם דוקטור וילהלם פילדרמן ועם אברהם לייב זיסו ובעקבות פניותיו פנה הרב שפרן לנציג האפיפיור (בעקבות זאת פנה האפיפיור להורטי וביקש ממנו להפסיק את שילוח היהודים, אך ללא הועיל), פילדרמן פנה לשגרירויות ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה וליווה את משה וינברגר עד למרכז הצלב האדום בבוקרשט, כדי להציג שם את פנייתו. בעקבות פנייתו לזיסו, ארגן האחרון, ברשות השלטונות הרומניים, הפלגות לארץ ישראל מנמלי רומניה עבור הפליטים היהודים מטרנסילבניה. בעזרת חסיד אומות העולם, ראול שורבאן יצר קשר עם המדינאי הרומני יוליו מאניו וזה סיפק לו 1,200 תעודות מעבר עבור יהודים מטרנסילבניה.

וינברגר השתמש בעצמו במסלול זה ובשנת 1944 עבר לרומניה ומשם, בספינה קזבק לארץ ישראל.

התקופה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה, בשנים 19481950, שירת במשרד החוץ, בקונסוליה הישראלית בבודפשט. בהמשך שב ארצה ומילא תפקידי ניהול שונים, מנהל בית ספר יסודי, מנהל בית ספר תיכוני וסגן מנהל מינהל החינוך בעיריית נתניה.

התקופה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957 הוצעה לו משרת פרופסור בישיבה יוניברסיטי, לכן עבר לארצות הברית. עד 1975 הוא לימד שם מדעי היהדות בבית הספר למדע היהדות ובית הספר לפסיכולוגיה.

משה כרמלי-וינברגר חיבר 250 מאמרים ו-15 ספרים בתחומי ההיסטוריה, ביקורת ספרותית ואמנות יהודית. אוניברסיטת בודפשט העניקה לו את דיפלומת הכבוד שלה ואת הפרס הספרותי "Károly Roboz". אוניברסיטת Babeş -Bolyai של קלוז' קראה על שמו, ב-1990, את המכון ללימודי יהדות והעם היהודי והעניקה לו, ב-1997, תואר דוקטור לשם כבוד. ב-1996, המכון למחקרים יהודים של האקדמיה המדעית של הונגריה העניק לו את המדליה על שם Wilhelm Bacher. ב-2003 הוענק לו תואר נוסף של דוקטור לשם כבוד, הפעם על ידי הסמינר התאולוגי היהודי של ארצות הברית. לרגל יום הולדתו ה-85 הפיקה האוניברסיטה העברית כרך על תולדות חייו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Út a szabadság felé! Zsidó menekültek megsegitésének története a Holokaust idején: Erdély, 1936-1944 (Ed. Sincron, Cluj-Napoca, 1999)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]