שואת יהודי צפון טרנסילבניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צפון טרנסילבניה ביחס למפת רומניה

ביום 30 באוגוסט 1940, בהתאם לתכתיב וינה, הועברה הריבונות על צפון טרנסילבניה מרומניה להונגריה.

במפקד התושבים של שנת 1930 נחלקה האוכלוסייה של אזור זה כך:

הלאום אוכלוסייה אחוזים
רומנים 1.304.898 50.1 %
הונגרים 968.371 37.2 %
יהודים 148.620 5.7 %
גרמנים 72.108 2.8 %
רוסים 28.089 1.1 %
אחרים 81.494 3.1 %
המבנה האתני של צפון טרנסילבניה

על פי מפקד שעשו השלטונות ההונגריים היו בשנת 1941 בצפון טרנסילבניה 151,125 יהודים, אך למספר זה נוספו עוד כ־10% נוצרים שנחשבו ליהודים על פי חוקי הגזע ההונגרים (סבים יהודים) וכך הגיע המספר ליותר מ־166,000 איש.

השנים 1940 - 1944[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטון ההונגרי הפשיסטי, שקיבל את השלטון על צפון טרנסילבניה בספטמבר 1940, השליט בהדרגה משטר של איסורים ומגבלות כנגד היהודים, בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, בהתאם לחקיקה ההונגרית. מיומו הראשון של השלטון ההונגרי נאסרה פעילותה של עיתונות יהודית בפרט ופעילות ציונית בכלל. היהודים פוטרו מהמשרות המשפטיות והציבוריות ומספר התלמידים היהודים הורד מתחת ל-4%. הארגונים היהודים נקטו באמצעים משלהם כדי להתמודד עם המצב החדש והקימו שני בתי ספר תיכוניים, אחד בקלוז' והשני באורדאה. הקהילות האורתודוקסיות והקהילות הנאולוגיות שיתפו פעולה במרכזי סיוע[1].

בשנת 1942 גייסו שלטונות הונגריה 50,000 איש, 15,000 מהם מצפון טרנסילבניה, מבין הגברים היהודים הכשרים לעבודה (גילאי 18-52), ומרביתם נשלחו לעבודות כפייה בחזית המזרחית, באוקראינה. מבין המגויסים נשאר בחיים אחד משבעה והיתר מתו מרעב, קור, מכות, ירי ושריפה[2].

בשנת 1944 נשלחו למחנה אושוויץ כ־150,000 מיהודי צפון טרנסילבניה. כ־70 עד 75 אחוזים ולפעמים גם 80 אחוזים מהנשלחים הועברו מהקרונות ישירות למתקני ההריגה. הנותרים נשלחו למחנות ריכוז ועבודת כפייה.

על סמך מספרים אלה הערכה היא שבתקופה זו הושמדו יותר מ־146,000 יהודים שהגיעו לאושוויץ מצפון טרנסילבניה.

המשלוחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 3 במאי 1944 בשעה 5:00 התחיל ריכוז יהודי החבל לתוך גטאות, הגדול שבהם הוא גטו קולוז'וואר שהיה בעיר קלוז'. יהודי מרמורש, סאטו מארה, באיה מארה וסביבתן רוכזו ב־11 גטאות ובו זמנית יהודי קלוז', ביסטריצה ואורדאה בודדו.

אנדרטה לזכר יהודי סאטו מארה וקאריי שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון

היהודים נשלחו למחנות השמדה ברכבות שעברו דרך תחנת "קושיצה" ובתחנה נרשמו נתונים על מספר הנוסעים והמקום ממנו הובאו, בהתאם לנתונים שנאספו על ידי מנהל התחנה, Miklós Gaskó:

  • ביום 16 במאי 3,007 יהודים שהובאו מסיגט.
  • ביום 17 במאי 3,052 יהודים שהובאו מאקרמזה (היום באוקראינה).
  • ביום 18 במאי 3,248 יהודים שהובאו מסיגט.
  • ביום 19 במאי 3,032 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
  • ביום 19 במאי 3,006 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 20 במאי 3,104 יהודים שהובאו מסיגט.
  • ביום 21 במאי 3,013 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
  • ביום 22 במאי 3,490 יהודים שהובאו מסיגטו מרמאציי.
  • ביום 22 במאי 3,300 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 23 במאי 3,023 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
  • ביום 23 במאי 3,110 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 25 במאי 3,148 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 25 במאי 3,130 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 25 במאי 3,317 יהודים שהובאו מאקנסלטינה (היום באוקראינה).
  • ביום 25 במאי 3,006 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
  • ביום 26 במאי 3,336 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 27 במאי 3,183 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
  • ביום 28 במאי 3,150 יהודים שהובאו מדז'.
  • ביום 28 במאי 3,227 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 29 במאי 3,417 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 29 במאי 3,306 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 29 במאי 3,166 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 30 במאי 3,203 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
  • ביום 30 במאי 3,187 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 30 במאי 3,300 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 31 במאי 3,270 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 31 במאי 3,073 יהודים שהובאו מבאיה מארה.
  • ביום 31 במאי 3,106 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
  • ביום 1 ביוני 3,059 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 1 ביוני 2,615 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
  • ביום 2 ביוני 3,106 יהודים שהובאו מביסטריצה.
  • ביום 2 ביוני 3,100 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 3 ביוני 2,972 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 3 ביוני 3,161 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
  • ביום 4 ביוני 3,149 יהודים שהובאו מרגין (אנ').
  • ביום 5 ביוני 2,972 יהודים שהובאו מאורדאה.
  • ביום 5 ביוני 2,844 יהודים שהובאו מבאיה מארה.
  • ביום 6 ביוני 3,160 יהודים שהובאו מדז'.
  • ביום 6 ביוני 2,875 יהודים שהובאו מביסטריצה.
  • ביום 6 ביוני 1,584 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
  • ביום 8 ביוני 1,364 יהודים שהובאו מדז'.
  • ביום 8 ביוני 1,784 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 8 ביוני 1,163 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
  • ביום 9 ביוני 1,447 יהודים שהובאו מקלוז'.
  • ביום 27 ביוני 2,819 יהודים שהובאו מאורדאה.

משפטי פושעי המלחמה בקלוז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוקם בקלוז', ב-22 ביוני 1945, בית דין עממי, שבו נשפטו פושעי המלחמה, שנמצאו אשמים בפשעים, שבוצעו בצפון טרנסילבניה[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 127
  2. ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 128
  3. ^ PROCESUL GHETOURILOR DIN NORDUL TRANSILVANIEI (ברומנית)


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏צ'כיהצפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואה
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל